רבים מצופי טקס פקסי הגראמי שהתקיים מוקדם יותר השבוע בארצות הברית, נתקלו לראשונה בחייהם בשם דוצ'י. הנטייה הטבעית היא להניח שמדובר בזמרת חדשה שהפציעה זה עתה לשוק הבינלאומי, וזה אולי נכון במונחים מיינסטרימים. חובבי מוזיקה, יודעי ח"ן ומביני עניין יגידו לכם שהיא פעילה כבר משנת 2014, כלומר למעלה מעשור, ושהאלבום הקצר הראשון שהוציאה יחגוג בקרוב חמש שנים לצאתו.
דוצ׳י למעשה נולדה בפלורידה בקיץ 1998 כג'יילה ג'ימיה היקמון. אביה בעצמו היה ראפר וגם דודה, אבל לא באופן מקצועי מדי. לאור העובדה שמשפחתה ניהלה אורח חיים נוצרי, שאיפותיה המוקדמות היו להפוך זמרת מקהלה. בנעוריה, הלא רחוקים ממש, בהתחשב בעובדה שהיא רק בת 26, היא התנסתה בריקודי בלט, סטפס, משחק והתעמלות קרקע, אבל סיפרה שתמיד נמשכה לעולם המוזיקה.
כבר בשנת 2016, בהיותה בת 18 בלבד, הקליטה את סינגל הבכורה שלה ״Girls” ושחררה אותו לסאונדקלאוד. כשהיא לא עסקה במוזיקה היא התנהגה כמו בת דור Z טיפוסית, כלומר קידמה מסרים "ווקים", קראה לקידום צדק לשחורים וכמו לא מעט מבנות ובני דור ה-Z, התחברה מיד לקונספט של טיקטוק. למעשה, אם נשים בצד התייחסות יפה של המגזין הנחשב "רולינג סטון" לאי.פי הבכורה שלה ״Oh, The Places You’ll go”, טיקטוק היא הפלטפורמה שהפכה אותה לאחד השמות הטריים, החמים והמסקרנים בהיפ-הופ האמריקני.
זה קרה ב-2021, כששיר בעל השם הקליט ״Yucky Blucky Fruietcake” שנכלל באותו אי.פי בכורה משנה קודם לכן, הפך ויראלי פתאום ברשת החברתית הפופולרית, וכדרכו של עולם המוזיקה היום - עורר את סקרנותם של מפיקים ומנהלי לייבלים בארצות הברית. בהמשך אותה שנה, היא שחררה את ״Bra-Less”, המיני אלבום השני שלה, ומשם החלה בתהליך מהיר ועקבי של נסיקה מהירה אפילו בסטנדרטים של הפופ העולמי העכשווי.
בארבע השנים שעברו מאז, הספיקה דוצ׳י לפתוח את הופעותיה של SZA במהלך סיבוב הופעותיה של הראפרית, לחתום על חוזה מול חברת "קפיטול רקורדס", בה חתומים כוכבי ענק ותיקים ומבוססים כמו 50 סנט, קינגס אוף ליאון, סאם סמית׳, קייטי פרי, הבי ג׳יז ויתר אגדות, להיות מועמדת בקטגוריית "הופעת השנה" בטקס פרסי MTV של 2022 ואפילו להופיע בפסטיבל קואצ׳לה שנה לאחר מכן. בנוסף לאלה, גם הספיקה להתארח בשיר של טיילר דה קריאייטור וגם בשיר של קייטי פרי. הספק לא רע בכלל עבור זמרת בתחילת שנות ה-20 שלה.
ואז, כאמור, הגיע טקס פרסי הגראמי, שגם הוא כבר לא יכול היה להתעלם מההצלחה בשטח, והציב אותה כמועמדת בקטגוריות "האמן/ית החדש הטוב ביותר" ו"אלבום הראפ הטוב יותר", כשבזו השנייה היא זכתה, ושבה לביתה עם פסלון גראמי מוזהב הרבה לפני שעשו זאת אמנים ותיקים ומצליחים ממנה.
העניין לגבי דוצ׳י הוא שמעבר להיותה מוזיקאית מוכשרת, משהו בה מזקק אליו את כל האלמנטים שמאפיינים את בני דורה - או לפחות את הקלישאות הייצוגיות שלהם. היא כבר הספיקה להכריז על בחירה בחיים נטולי אלכוהול לאחר שנות שתייה רבות, היא מגדירה את עצמה כביסקסואלית ופרט לפעילות טיקטוק ענפה, בזמן הקורונה היא חשה צורך לבטא את עצמה בוולוג ולספר על איך זה לחיות, אתם יודעים, כמו כל אחד אחר בזמן הקורונה.
פרט לכך אלה היא כבר נחשבת אייקון אופנה מוערך על ידי המגזינים הנחשבים בנושא. ההופעה שלה ב"טייני דסק" נחשבת לאחת האהובות בהיסטוריה של הפורמט החמוד, והיא מוכרת גם בזכות וואן ליינרים שנונים ומתחכמים שהיא שולפת בטבעיות נדירה.
ולמה היא נקראת דוצ׳י בעצם? מדובר בשם שאימצה לעצמה כאלטר אגו או מתוך רצון להמציא את עצמה מחדש, כבר כשהייתה בכיתה ו׳. באותה תקופה, היא מספרת, הייתה קורבן לבריונות מצד ילדים אחרים, דבר שגרם לה להמציא את "דוצ׳י". "אני דוצ׳י", כתבה אז ביומנה האישי. ״ג'יילה אולי הייתה סובלת מבריונים, אבל דוצ׳י לא הייתה מוכנה לספוג שיט כזה", אמרה בראיונות.
