קשה להסביר עבור מי שלא היה שם את שהתרחש אמש (רביעי) בפארק הירקון בתל אביב, בהופעתו של ברונו מארס בישראל – הראשונה מבין שתיים שנקבעו לו כאן. קשה אך אפשרי: לצורך המחשה, שני שירים לפני סופה של ההופעה נשמעה ברמקולים העוצמתיים של הפארק נעימתה המוכרת של קלאסיקת החגים הישראליים "שלומית בונה סוכה".
האם היה זה רגע מטופש למדי? בוודאי, אך גם מלא חן וכזה שסחף איתו למעלה מ-60 אלף איש, באמצעות שיר שבינו ובין כמויות הגרוב ששלטו ביתר הערב אתמול מעט מאוד מן המשותף. זה גם היה רגע שהמחיש את מידת המקצועיות של מארס וההרכב המעולה שמלווה אותו על הבמה: בכל מדינה אליה מגיעים הזמר והביג בנד שלו לצורך הופעה, הם דואגים להקדיש רגע קטן למורשת ולתרבות המקומית. מן דרך שלהם להראות שעבורם לא מדובר בדלת מסתובבת של מטוסים, שדות תעופה, מלונות ובמות. וגם אם זה אכן כך (ובהתחשב בעובדה שמארס נחת בארץ בתחילת השבוע והוא מתוכנן להישאר כאן עד אחרי הופעתו המתוכננת למוצאי שבת - זה כנראה לא המקרה והם באמת זכו לספוג קצת תרבות מקומית), כמות הפעמים שהמילה "תל אביב" יצאה מפיו אמש הסוותה זאת היטב.
"תל אביב, האם אתם מוכנים לחגוג איתנו הערב?", אמר קול ברמקולים בשעה 21:05 בדיוק, שעת העלייה לבמה המתוכננת - עדות נוספת למקצועיותו של הצוות המרשים הזה. כמה מפגני זיקוקים מאוחר יותר עלה מארס, מכוכבי הפופ הגדולים והפופולריים בעולם בעשור האחרון, וביצע את "24K Magic", מהשירים היותר מוצלחים שלו, וגם קטע שמגדיר היטב את מהותו כאמן. גם Finesse", "Treasure" ו-"Billionaire" העוקבים מבהירים היטב שמדובר בהופעה שקומפלימנטים כמו "מלוטשת" לא מתחילים להבהיר את מידת שיופה. לא שזה מפריע למארס להגדיר את עצמו ואת חבריו כ"חוליגנים". "שמענו סיפורים על המקום הזה", הוא אומר שירים בודדים אל תוך הערב. "שמענו שרוקדים, שמזיעים כאן" הוא ממשיך – ואיכשהו, משפט שלו היה נאמר על ידי כל אחד אחר היה נשמע כמו התחנפות, מפיו מרגיש אותנטי. זה גם סוד חינו של ברונו: בים של כוכבי סול ופופ מהונדסים ומסונתזים היטב, הוא פשוט מרגיש כמו הדבר האמיתי. מעין פרפורמר חלקלק (במובן הטוב יותר של המילה) שכמו נחת כאן במכונת זמן מהסבנטיז. מוכן להרטיט, לכבוש ולשבור לבבות.
הוא והגיטרה. ברונו מארס בהופעה בישראל. צילום: באדיבות B.M.
חלק גדול מהמופע מסתמך על הרמוניות קוליות ועל צעדי הריקוד התואמים של מארס וחבורתו. חלקו האחר של הערב, ובכן, כולו נשען על כתפיו של אדם אחד, שבמשך כמעט שעתיים עשה אהבה עם עשרות אלפים שבאו לחזות בו בפעולה. "אני אוהב אותך", הוא שר בעברית ב-"Calling All My Lovelies", מקדיש את שיר האהבה הזה הפעם לתל אביב, עיר שניכר שהאירה לו פנים במהלך שהותו בה.
בחלקים רבים בערב הוא ישחיל משפטים קצרים בעברית. נניח "אני ביישן", שייאמר רגעים אחרי שיבקש מנשות הפארק להתנות איתו אהבים (לפחות מטאפורית). אפילו "Marry You", שיר פופ מצעדים נוסחתי, טחון וסכריני, נשמע חינני כשהוא מבוצע על ידי המוזיקאי הזה, שפשוט נוטף כמויות בלתי סבירות של כריזמה, כישרון, גרוב וביטחון עצמי.
בשלב מסוים ההרכב הבאמת נהדר שלו נעלם מהבמה ומארס, אדם נוכח מאוד גם ביצירתם של אחרים בעשור האחרון, פצח במחרוזת שכללה כמה מלהיטי הענק המושמעים ביותר בהם לקח חלק – כשהוא על עמדת הקלידים. בין היתר היו שם "Fuck You" של סי לו גרין ו-"Leave The Door Open" המשותף לו ולאנדרסון פאאק, כשהשניים הרכיבו יחד את הצמד המוערך סילק סוניק.
"תל אביב, נתתי לכם את כל מה שיכולתי", הוא יאמר לקראת סוף הערב, רגע לפני ביצוע של "Just The Way You Are". "אני מתנצל שלקח לנו הרבה זמן להגיע אליכם. נשוב לכאן בקרוב", הוא מזהיר, לקול שאגות קהל שכבר לא יכול להמתין לביקור הבא.
את הערב חותם, כמתבקש, "Uptown Funk", הלהיט העצום שלו ושל מארק רונסון מלפני עשור כבר, מפלצת מצעדים שלא התיישנה עד היום ורגע שיא ששולח עשרות אלפים אל בתיהם בתחושה שהם היו עדים לערב מיוחד. והוא אכן היה כזה. קיץ בו נחתו במחזותינו ענקים כמו גאנז אנ' רוזס, רובי וויליאמס וכריסטינה אגילרה, נחתם באחת ההופעות הטובות שהתקיימו כאן אי פעם. מופע מהוקצע ומשובח של אמן שחווה עדיין את שנות השיא של הקריירה שלו, אשף בעמידה מול קהל וסופרסטאר שמצליח בקלילות לפזר על רבבות של אנשים אבק כוכבים, קסם ו-Fאנק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו