הקלישאה (הנכונה, לרוב) לגבי ילדים שגדלו באור הזרקורים היא שהם משלמים על כך אחר כך בחייהם הבוגרים. גם משתתפי ריאליטי חווים את עוצמת האכזבה, כשהציפיות שלהם לתהילה ולפרסום מתנגשות במציאות פחות זוהרת. אבל המקרה של שי המבר, זמרת שהשתתפה ב"בית ספר למוסיקה" בעודה בת 13 וב"הכוכב הבא" בגיל 23, הוא היוצא מן הכלל.
אחרי שהשתתפה במחזמר "הלהקה" ושחררה לרדיו שירים שהפכו להיטים כמו "אלי את לי פריז" ו"חייאתי", המבר הוציאה לאחרונה אלבום חדש, "כל החלומות" שמו. ב־1 באוגוסט היא תשיק אותו במועדון הבארבי בתל אביב, עם אורחים כמו תמיר גרינברג ואפרת גוש. זה לא קורה הרבה שיוצאי ריאליטי שנחשפו למצלמות בגיל כה צעיר מצליחים לנווט את עצמם להצלחה. מבחינה זו שי היא אנומליה. ממש כפי ששיריה, שקשה לקטלגם תחת ז'אנר אחד, נדמים כמו נטע זר בפלייליסט שכולו תיקים קטנים ורונדלים.
"פעם היו אומרים 'עד גיל 21 תגיע לירח'. אני עד גיל 25 עשיתי שני ריאליטי", היא צוחקת. "'כל החלומות' זה שיר שממש נכתב על חוויות הריאליטי. אני חושבת שהדבר המרכזי הטוב שיצא לי אחרי 'בית ספר למוסיקה' היה שהבנתי שאני לא רוצה להיות רק קול של שירים של אחרים, אלא קול פנימי ופיזי של יצירה. הבנתי שאני רוצה גם לכתוב שירים. אז התוכנית זירזה לי את ההתחלה, היא הכריחה אותי להתבשל מהר יותר".
בשיר את גם מדברת על הדברים הפחות חיוביים. את שרה "הפכת לעגל מזהב".
"זה סיפור שהיה לי חשוב לספר אותו. אני בן אדם מאוד הישגי, חולם, אבל החלומות גם לקחו לי הרבה דברים, והשיר מספר על זה שכשאתה עומד באור מול כולם אתה גם מרוויח וגם מפסיד. זה אף פעם לא רק דבר אחד. את יכולה לכתוב את השיר הכי יפה שלך, ומישהו בפייסבוק יגיד שזה חרא".
את האלבום הקודם שלך הוצאת בגיל 17 - לא גיל בשל ממש. את מתחרטת על כך?
"אני חושבת שהיום אני מוזיקאית, זמרת ויוצרת הרבה יותר מגובשת, וחשוב מזה - אדם יותר מגובש. זה גם מורגש באלבום החדש. הסיפורים בו הרבה יותר מורכבים, ויש יותר הבנה של מי אני. אבל אני לא מתחרטת על כלום. יש שם כמה שירים שאני מאוד אוהבת עד היום. יש אמנים שמתחרטים על דברים שהוציאו, אבל אני חושבת שיש שירים שהוצאת, וגם אם אתה לא שלם איתם היום הם נוגעים בהרבה אנשים וזה כבר לא שלך".
השירים שלך מאוד שונים מאלה שמושמעים ברדיו, כמעט לא הולמים את הגיל שלך. את חושבת שאת מין נשמה מבוגרת?
"בטוח. חשוב לי שכל מילה תפגע בנשמה ושלא יהיו סתם מילים שימלאו חלל או שיישמעו נעים באוזן. אני קוראת שירה ואוהבת כתיבה. אני קצת מרגישה שאני כמו בנג'מין באטן, שנולד מבוגר ולאט־לאט נהיה יותר צעיר".