את הסינגל החדש שלה, "חזקים ביחד", כתבה מארינה מקסימיליאן בתגובה להלך הרוח הפוליטי והחברתי במדינה. בשיאו של אחד המשברים הגדולים שידעה ישראל, היא בחרה לכתוב שיר על פיוס.
שורות כמו "לא רוצה להתנצל על אהבת אדם, כי אין עוד מדינה כזאת, אין שנייה לך בעולם" יכולות להישמע נאיביות למי שלא מכיר את הזמרת. גם טקסט כמו "אני לא מוותרת על הבית שלי, לא עוברת לברלין" או "פולין, בגדד, כולם ביחד בממ"ד" מפי כל אחד אחר יכול היה להישמע ציני. אבל מקסימיליאן, שהגיעה עם משפחתה לארץ בגל העלייה הגדול מבריה"מ ב־1990, יודעת דבר או שניים על זרות ועל צורך בבית.
"באופן טבעי, המדינה גדלה והזרמים שבתוכה גדלים", היא אומרת. "התבוננתי ביראה ובתפילה מהצד על כל הבעבוע הזה, ואהבת הארץ היא נושא שכבר עלה בשירים שלי. בטח בתור משפחה שהיגרה לפה, אנחנו יודעים מה זה להיות לא רצויים במקום שאנחנו חיים בו. עלינו לשכונת פרדס כץ (שבבני ברק), וכל מה שהתאהבנו בו היה מאוד שונה ממה שהכרנו. במשפחה שלנו מחפשים ממה להתפעל, והדברים שמתפעלים מהם הם כאלה ששונים ממך. אתה בכלל לא מצפה למצוא דומות, להפך.
"משהו בנקודת המבט הזו משאיר אצלי במשך כל השנים המון כבוד, הוקרה והתפעלות. יכולת לראות כל הזמן את היופי והרבגוניות. זה לא סתם שישראל מובילה בקולינריה, בקולנוע, באמנות, בהייטק. אנשים פה הם מחוץ לקופסה, בגלל המציאות שאנחנו חיים בה. יש כל כך הרבה גישות ועמדות. השיר הזה ממש בקע מתוכי".
בחרת להוציא את השיר בגרסת הופעה חיה בקיסריה. למה?
"היה משהו בעוצמה הזו, החיה. נושא האמירות הפוליטיות עולה הרבה בהופעות, ואני דבקה בגישה שמוזיקה מחברת בין אנשים ואסור לי לחטוא בדבר הזה. אצלי בצוות ובקהל יושבים כל מיני זרמים. בסופו של דבר, כולנו בני אדם שרוצים לחיות טוב ולפרוח. היתה עוצמה בלחשוף שיר בפעם הראשונה, כשממילה למילה הקהל מבין את המסר שלי ואת הערכים שחשובים לי".
יש מי שישמע את השיר ויגיד שאת בעצם לא בוחרת צד, ושאם יש זמן להביע עמדה נחרצת זה כנראה עכשיו.
"פוליטיקה זה תחום מורכב, ואין לי שום יומרה להבין בו. גם אם אביע עמדה זה לא מה שישים קץ למורכבות של החיים פה. אני גם לא רוצה לקחת חלק בשיח האגרסיבי. לצעוק את הדעה שלי לא יהפוך אותה ליותר נכונה, צודקת או בעלת זכות. דווקא להפך - אני מעדיפה לחפש את הלב, לראות שקודם כל אנחנו בני אדם, לפני שאנחנו צד. זו הדרך שלי".