אין בימינו הרבה במאים בעולם שמקבלים לידיהם תקציב של 175 מיליון דולר כדי לעשות מה שמתחשק להם, אבל כריסטופר נולאן הבריטי תמיד היה מיוחד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אחרי שביים שלושה פרקים בסידרת באטמן (שגרפו יותר מ־2.5 מיליארד דולר) ואת המותחן המקורי והמסחרר "התחלה" עם לאונרדו דיקפריו (שהכניס יותר מ־800 מיליון דולר), אפשר לומר שמנהלי האולפנים כבר סומכים עליו בעיניים עצומות.
למרות המורכבות החריגה של סרטיו (ובהם "ממנטו" משנת 2000), הוא מתמיד להשלים אותם בזמן, ובלי לחרוג מהתקציב שהוקצה. והקהל, כך הוכח שוב ושוב, גומע את רעיונותיו הוויזואליים והתסריטאיים בשקיקה ובהתרגשות.
גם סרטו החדש של נולאן בן ה־44, אפוס מדע בדיוני שאפתני בשם "בין כוכבים", שעולה בבתי הקולנוע בארץ היום, מבוסס על רעיון מקורי. ב־2007 אחיו התסריטאי, ג'ונתן, שמרבה לשתף איתו פעולה, נשכר בידי אולפני פרמונט כדי לעבד את התיאוריות החוץ עולמיות של הפיזיקאי קיפ ת'ורן, העוסקות בחורים שחורים, בחורי תולעת ובמסע בזמן. התסריט נועד במקור עבור סטיבן שפילברג, אך זה מצא את עצמו מעורב בפרויקטים אחרים, וב־2009, במהלך ההכנות לצילומי "עלייתו של האביר האפל", כריסטופר שוחח עם אחיו על התסריט שנזנח, ונדלק. הוא החל לשכתב את הסיפור והחליט שזה יהיה סרטו הבא.
כעת, חמש שנים מאוחר יותר, "בין כוכבים" מגיע אל המסכים מלווה בבאזז מחריש אוזניים, בהשוואות לסטנלי קובריק ובציפיות בלתי מציאותיות כמעט. עוד בטרם נחשף לעולם (ועוד בטרם ידעו בכלל במה הוא עוסק), הסרט סומן כמועמד מרכזי במירוץ האוסקרים, ומעריציו הקנאים של נולאן נכנסו לכוננות גבוהה כדי להדוף כל מילת ביקורת שעלולה להיות מופנית לכיוונו של אלילם.
"בין כוכבים" מתרחש בעתיד הלא רחוק ומביא את סיפורו של קופר - אלמן/טייס/מהנדס/חקלאי ואב לשניים, שמגולם בידי מתיו מקונוהיי. עקב משבר אקולוגי חמור, החיים על כדור הארץ הפכו לקשים מנשוא, וכפי שזה נראה, לא ירחק היום שבו יחדל המין האנושי מלהתקיים. כדי לשנות את רוע הגזירה, קופר משוגר לחלל עם משלחת של אסטרונאוטים־מדענים כדי למצוא כוכב ידידותי שאליו תוכל אוכלוסיית כדור הארץ לנדוד. מיותר לציין שהמסע מלווה בלא מעט תקריות מפתיעות ומסעירות ובשפע של מראות מדהימים שמומלץ לחוות על מסך גדול ככל האפשר.
אף ש"בין כוכבים" צפוי להיות אחד הלהיטים הקופתיים הגדולים של השנה (אם לא הגדול שבהם), התגובות לסרט עד עתה מעורבות (בעיקר בשל הסנטימנטליות המעט צ'יזית שלו ובשל המערכה האחרונה השנויה במחלוקת שלו), ודיבור האוסקרים סביבו נחלש באופן משמעותי. אך גם הביקורות הנלהבות פחות מקפידות לציין את רמת השאפתנות הגבוהה של נולאן, ואין ספק שסרטו החדש הוא מסוג הסרטים המופרעים והנדירים האלה שפשוט חייבים לראות, ולו רק כדי להבין על מה כולם מדברים. הסרט האחרון שזכה למעמד כזה היה "אווטאר".