בזמן שאולפני מארוול מקפידים על בקרת איכות קפדנית של סרטי גיבורי העל שיוצאים משעריהם, המצב אצל המתחרים ביקום הקולנועי של די.סי מזכיר יותר את קופסת השוקולד של פורסט גאמפ. רוצה לומר, אתה אף פעם לא יודע מה אתה הולך לקבל.
וכך, אחרי שני סרטים מוצלחים למדי – "יחידת המתאבדים" (הגרסה שיצאה ב-2021) ו"באטמן" (הלא רע בכלל) – מגיע כעת "בלאק אדם", נפילה תמוהה וקשה לצליחה שמחזירה אותנו לימים האפלים של "באטמן נגד סופרמן", "יחידת המתאבדים" (הגרסה שיצאה ב-2016) ו"ליגת הצדק".
לא ברור איך זה קרה בדיוק. הסרט הזה אמור היה להיות הבייבי של דוויין ג'ונסון, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם. הוא מפתח ומטפח אותו כבר קרוב לעשור, ויציאתו לוותה בהצהרות בומבסטיות שלו על כך שהוא עומד לשנות את היררכיית הכוח ביקום הקולנועי של די.סי (מה שזה לא אומר). ובכל זאת, השינוי היחיד שמתרחש כאן הוא שינוי לרעה.
ג'ונסון מככב בתור טת' אדם, גיבור על מזרח תיכוני (עם סיפור מוצא מסובך מאוד), שמתעורר לחיים לאחר תנומה של חמשת אלפים שנה, ומיד מתחיל להרוג את חברי הכנופיה הבינלאומית האכזרית שכובשת ועושקת את ארצו המדברית.
בעקבות מעשי הטבח (המוצדקים?) של האנטי גיבור העצבני, לאזור מוקפצים חברי אגודת הצדק - שמורכבת מארבעה גיבורים אלמונים ומשעממים בשם הוקמן (אלדיס הודג'), דוקטור פייט (פירס ברוסנן), ציקלון (קווינטסה סווינדל) ואטום סמאשר (נואה סנטיאנו). הארבעה מבקשים בנימוס מטת' אדם להפסיק לרצוח את הרעים ומפצירים בו להסגיר את עצמו לידיהם. כמובן שהוא לא מסכים.
אחרי שרשרת לא נגמרת של קרבות רועשים וגנריים שבלתי אפשרי לעקוב אחריהם (או ליהנות מהם), מרוב שהם נסמכים על אפקטים מכוערים ומרוב שהם ערוכים בקצב רצחני, שני הצדדים מחליטים להכריז על הפסקת אש ולהתאחד כנגד הכנופיה הבינלאומית האכזרית (וכנגד שד עתיק ורצחני בשם סבאק, שמגיח מתוך האדמה ומבקש להשתלט על העולם).
יש ב"בלאק אדם" כל כך הרבה בעיות שבאמת קשה להחליט מאיפה להתחיל. ז'אומה קולייט-סרה, שביים, נראה חסר אונים אל מול ממדיו העצומים של הסרט והתוצאה שיצאה מידיו היא ברדק חסר קוהרנטיות ונטול כיף.
התסריט מסורבל וגדוש בקלישאות עבשות, הוויזואליה חסרת המצאה ומכאיבה לעיניים, ואף אחת מהדמויות הרבות שמתרוצצות ו/או מתעופפות על המסך (שכוללות גם ארכאולוגית מקומית ואת בנה החכמולוג והבלתי נסבל) לא מצליחה להותיר חותם או לעשות רושם חיובי. הטון מתפזר לכל הכיוונים, הבדיחות צפויות וממוחזרות, ואפילו ג'ונסון, שאינו משנה את הבעתו הזעופה מתחילת הסרט ועד סופו, אינו מצליח להפגין את הכריזמה המפורסמת שלו.
סצינת הפוסט-קרדיטים כבר מניחה את היסודות לסרט ההמשך, כמובן. אבל אי אפשר לומר שטת' אדם מצליח לשכנע את הצופים שכדאי להם לבלות איתו שעתיים נוספות. למעשה, גם השעתיים האלה הן הרבה יותר מדי.
"בלאק אדם", ארה"ב 2022
ציון: 2