השמות ג'ו ואנתוני רוסו אולי לא מפעילים אצלכם שום נוירון בראש, אבל מדובר בשניים מהאנשים החזקים ביותר בהוליווד כיום. ארבעת הסרטים ששני ה"אלמונים" הללו ביימו עבור היקום הקולנועי של מארוול גרפו קרוב לשבעה מיליארד דולר במצטבר, סכום פעוט שסידר להם מקום של כבוד בצמרת מדרג הבמאים המכניסים בכל הזמנים. הם אפילו עקפו את ספילברג.
מלבד הסרטים שביימו עבור מארוול ("קפטן אמריקה: חייל החורף", "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק" - הסרט השני המכניס ביותר בכל הזמנים), בשנים האחרונות ביימו השניים את דרמת הפשע האפלה "Cherry", בכיכובו של טום הולנד (ששוחרר בפלטפורמת הסטרימינג של אפל), כתבו והפיקו את להיט האקשן "טיילר רייק: חילוץ", בכיכובו של כריס המסוורת' (עבור נטפליקס), והפיקו את התופעה התרבותית "הכל בכל מקום בבת אחת", של צמד הבמאים דן קוואן ודניאל שיינרט, שהפך בחודשים האחרונים לאחד מהסרטים המדוברים של השנה (אם לא ה־).
כעת האחים רוסו שבים אלינו בפרויקט הכי גדול והכי שאפתני שלהם עד כה: מותחן הריגול הבומבסטי "האיש האפור", שזמין החל מהיום בנטפליקס, בכיכובם של ראיין גוסלינג, כריס אוונס ואנה דה ארמס. על פי הדיווחים, מדובר בסרט בעל התקציב הגדול ביותר בתולדות החברה - כ־200 מיליון דולר, והציפיות ממנו הן שיצבור עשרות מיליוני צפיות בתוך שבועות בודדים.
במרכז העלילה הכאוטית ועתירת סצנות הפעולה והפיצוצים, ניצב סוכן CIA קטלני בשם סיירה 6 (גוסלינג) שנרדף ברחבי העולם בידי מתנקש פסיכופת וחסר עכבות (אוונס), שלא ירפה עד שמשימתו תושלם והמטרה שלו תהיה מלאה בעופרת. "האיש האפור" מבוסס על סדרת ספרים מאת מרק גריני, כך שאם התחזיות יתממשו והסרט אכן יהפוך ללהיט, תוכלו להיות בטוחים שגוסלינג יחזור לגלם את הסוכן בלא מעט סרטי המשך.
"הדמות של ג'יימס בונד נמצאת איתנו כבר 60 שנה, והפוליטיקה המגדרית שלו יוצרת לא מעט בעיות בימינו", מסביר ג'ו רוסו בחיוך כשאני שואל אותו מה גרם להם לשלוח את ידם בהמצאת סופר־מרגל קולנועי חדש. "מצד שני, כבר עברו 20 שנה מאז שג'ייסון בורן עשה את הבכורה שלו. אז כשקראנו את הספרים של מרק גריני, בהחלט הרגשנו שהדמות של סיירה 6 מייצגת משהו מאוד מודרני. שהיא דמות שמתאימה לעידן שלנו. דמות אקזיסטנציאליסטית שפועלת כנגד פטריארכיה מושחתת. היתה לנו תחושה שיש כאן מספיק חומר טרי מבחינה תמטית ומספיק הומור כדי שזה ייתפס כעכשווי".
התחלתם לעבוד על הפרויקט לפני כמעט עשור. מה עיכב אתכם?
ג'ו: "הספר הוצע לנו לראשונה כשעשינו את 'קפטן אמריקה: חייל החורף'. אבל אז מארוול פנו אלינו וביקשו שנביים עוד שלושה סרטים, ונאלצנו לשים את 'האיש האפור' על המדף לתקופה מסוימת. באופן מעניין, 'האיש האפור' התחיל בכלל כפרויקט עבור שרליז ת'רון. היא בדיוק היתה אחרי 'מקס הזועם: כביש הזעם', ודיברנו איתה על האפשרות שהיא תגלם את הדמות הראשית, זו שגוסלינג מגלם בסוף. ניסינו לתפור את זה למידותיה, אבל כולנו נסחפנו לכיוונים אחרים. כשאנתוני ואני סיימנו את שיתוף הפעולה עם מארוול, החלטנו להביא את הפרויקט לנטפליקס".
מצפייה בסרט ניכר שאתם מאוד אוהבים את הז'אנר.
ג'ו: "איזו שאלה. יש לנו חיבה אדירה לסרטים מהסוג הזה. זה חלק ממי שאנחנו. אנחנו בעצם עושים סרטים כאלה כי היינו בעצמנו מעריצים של הז'אנר. חלק מרכזי במוטיבציה שלנו לספר סיפורים הוא ליצור עבור קהל חדש את אותן חוויות ואת אותן תחושות שהיו לנו כשהיינו הולכים לקולנוע בצעירותנו. הסרט הזה מתכתב עם הרבה מאוד סרטים ובמאים שאנחנו אוהבים. קצת הרגשנו כמו ילדים בחנות ממתקים. חיכינו המון זמן להזדמנות לעשות מותחן ריגול חובק עולם. באותו הזמן, היה לנו מאוד חשוב שיהיה גם הרבה הומור. היה חיוני שלסרט הזה תהיה מודעות עצמית, כי אנחנו פועלים בתוך ז'אנר מוכר מאוד".
במובן הזה, העבודה הקומית של גוסלינג מזכירה את התפקיד המצוין שלו ב"בלשים בע"מ" בבימויו של שיין בלאק.
"אנחנו מאוד אוהבים את 'בלשים בע"מ' ואנחנו מתים על שיין בלאק", מודה ג'ו. "תוסיף לאלה גם את 'נשק קטלני' ואת 'מת לחיות' ואת הסרטים של ג'ון פרנקנהיימר ('איש הציפורים מאלקטרז') וריצ'רד דונר (סדרת 'נשק קטלני', 'סופרמן'). אפשר להגיד שהמטרה שלנו היתה לעשות סרט אקשן מוגזם בטעם של פעם, עם הרבה הומור והרבה סצנות פעולה. אלה הסרטים שאהבנו כשהיינו צעירים, ועכשיו רצינו לעשות סרט דומה עבור הדור החדש".
עד כמה עבדתם בצמוד לגוסלינג ולאוונס על הדמויות שלהם ועל בניית היריבות הרצחנית ביניהם?
אנתוני: "כל הגישה שלנו לעשיית סרטים מושתתת על שיתוף פעולה. אנחנו אוהבים להגיע למצב שבו אנחנו מאמינים בתסריט והוא למעשה מהווה את מה שאנחנו רוצים לצלם. אבל אז אנחנו פונים לשחקנים - ראיין וכריס, במקרה הזה - ומתחילים איתם תהליך. אנחנו מנסים להבין את הדמות יחד, ואנחנו מאוד פתוחים לשמוע את הרעיונות שלהם. בהרבה מקרים הרעיונות האלה גורמים לסרט להיות יותר מעניין עבור כולנו. זה חלק מרכזי בתהליך שלנו. אנחנו מאוד אוהבים שחקנים, ואנחנו שואפים להגיע למצב שהשחקן מרגיש שהדמות היא 'שלו'. במקרה הזה היה לנו יתרון עצום, כי גם ראיין וגם כריס חושבים כמו במאים. הם לא רק מבינים את התפקיד שלהם, הם גם מבינים איך כל חלק משתלב אל תוך הסרט כמכלול. עבורנו זה היה נהדר שיכולנו לשדרג את הסרט בעזרת התרומה היצירתית שלהם".
"זה מאוד מתגמל"
אף שהאחים רוסו לא קשורים למארוול כרגע, כמעט כל הפרויקטים שלהם בשנים האחרונות מתהדרים בכוכבים הגדולים שעימם עבדו במסגרת ארבעת הסרטים שביימו עבור ה־MCU (היקום הקולנועי של מארוול). מלבד כריס המסוורת' וטום הולנד, שכיכבו בסרטים קודמים שלהם, השניים גם גייסו את צ'אדוויק בוסמן המנוח למותחן הפעולה "21 גשרים", שאותו כתבו והפיקו ב־2019, ועכשיו הם גם חוזרים לשתף פעולה עם כריס אוונס, שלנצח יהיה מוכר כקפטן אמריקה.
"היו לנו המון חוויות מדהימות כשעשינו את הסרטים עם מארוול", מסביר אנתוני, "אבל אחד הדברים האהובים עלינו הוא היכולת לעבוד עם אותם שחקנים לאורך שנים רבות. לבנות יחד דמויות וליצור שיתוף פעולה ארוך טווח. יש לנו הבנה מאוד אינטימית זה של זה, אנחנו מכירים את התהליכים זה של זה - מה אנחנו אוהבים, מה מעניין אותנו. שלא תבין לא נכון, מאוד אהבנו לעבוד במארוול, אבל עכשיו אנחנו מגלים למה עוד אנחנו מסוגלים ואנחנו נהנים מהתהליך. בתקווה שנוכל להמשיך ולעשות את זה עם שחקנים נוספים שעבדו איתנו ב־MCU".
ג'ו: "מנקודת מבטנו, יש בזה רק דברים חיוביים. תחשוב שאתה מוזיקאי - יש דברים שאתה יכול לעשות רק כשאתה מנגן עם אותם אנשים לאורך שנים. ההבנה עמוקה יותר. אפשר להזין זה את זה, להיכנס לסינק יותר מהר. יש לנו כבר קצב מיוחד עם השחקנים האלה. אנחנו יכולים לעשות איתם דברים שלא היינו מסוגלים לעשות קודם, והם מלווים אותנו כחלק מתהליך הגדילה שלנו כאמנים. אנחנו כל הזמן מחפשים הזדמנויות יצירתיות חדשות שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד יחד".
"האיש האפור" כולל מספר אדיר של סצנות פעולה גדולות ומאוד מסובכות לביצוע, ואף שלא קל לדמיין את זה - הפקתו היתה גדולה ומורכבת יותר מהסרטים הענקיים האחרים שעליהם חתומים האחים. "בסרטים של מארוול יש בדרך כלל ארבעה סיקוונסים גדולים של אקשן", מסביר ג'ו, "בסרט הזה צילמנו ארבעה סיקוונסים של אקשן - וראינו שאפילו עוד לא הגענו לאמצע הדרך. הסרט הזה כמעט הרג אותנו. היינו כל כך עייפים כשסיימנו - כי כל סיקוונס כזה דורש כל כך הרבה מחשבה, ותכנון, ואמצעי זהירות. ואנחנו עורכים בלילות, אז אין הרבה זמן לישון. למזלנו, ראיין התאהב בתהליך. הוא אף פעם לא עשה סרט פעולה בקנה מידה כל כך גדול, אבל הוא הגיע לסט בכל יום כדי לחטוף ולהחטיף עוד ועוד מכות, ואני חושב שהוא נהנה".
אנתוני: "הכוריאוגרפיה של כל סיקוונס כל כך מורכבת, שאפשר לומר שזו אמנות בפני עצמה. זה כמו הדברים שאתה רואה במופע של 'סירק דה סוליי'. ראיין ואנה דה ארמס התאמנו במשך חודשים לפני הצילומים כדי לזכור בעל פה את כל המהלכים. אחרי כל זה, להסתכל עליהם מבצעים את הדברים האלה על הסט, מול המצלמות, זה מאוד מתגמל. אנחנו די מתעקשים עם השחקנים שלנו שהם יעשו את כל הקרבות ואת כל הפעלולים שלהם בעצמם".
ג'ו: "לראיין גם יש היסטוריה. הוא היה רקדן כשהיה ילד, אז יש לו שליטה מדהימה בגוף. הוא מבטא את עצמו דרך תנועה, בדרכים שהוא נלחם ומגן על עצמו. זו דרך נוספת לספר סיפור".
אנתוני: "עד שעבדנו עם ראיין, אף פעם לא פגשנו מישהו שיכול להילחם ולעשות פעלולים ברמה של כריס אוונס. וזה מצוין, כי סרט אקשן דורש להשתמש בגוף בדרכים מאוד מסוימות ומאוד מדויקות".
"תיאבון שאינו יודע שובע"
דרכם של האחים רוסו לפסגת ההר ההוליוודי היתה ארוכה, מפותלת ומאוד לא שגרתית. אף ש"קפטן אמריקה: חייל החורף", הסרט ששם אותם על המפה והחל את שיתוף הפעולה הפורה שלהם עם מארוול, יצא לאקרנים ב־2014 - אנתוני (52) וג'ו (51) עשו את צעדיהם הראשונים בתעשייה כבר ב־1997 כאשר ביימו את דרמת האינדי האקסצנטרית והמאוד לא מסחרית "Pieces".
הסרט אמנם לא זכה להפצה מסודרת ואין שום דרך לצפות בו כיום, אך הבמאי סטיבן סודרברג צפה בו בזמן אמת במסגרת פסטיבל Slamdance והתרשם עמוקות. הוא לקח את האחים תחת כנפיו, עבד איתם מקרוב במשך כמה שנים טובות, והפיק עבורם את "ברוכים הבאים לקולינווד" - קומדיית פשע צנועה בכיכובם של ג'ורג' קלוני וסם רוקוול שיצאה לאקרנים ב־2002.
אף שגם הסרט הזה לא הצליח בשום צורה, הוא כן פתח בפני האחים את הדלת אל עולם הטלוויזיה, ומפה לשם, השניים התגלגלו אל הסיטקום הקלאסי "משפחה בהפרעה" ("Arrested Development"), שצבר עם השנים מעמד מיתולוגי, הגם שלא נהנה מרייטינג גבוה בזמן אמת.
כמה שנים מאוחר יותר, אחרי עוד חוויה הוליוודית לא מוצלחת במיוחד (בלשון המעטה), מצאו את עצמם האחים מביימים ומפיקים את "קומיוניטי", סיטקום פופולרי נוסף שיצירתיותו אפשרה להם להתנסות ולהתמקצע בשלל סגנונות וז'אנרים. עבודתם המרשימה ב"קומיוניטי" גם הביאה לכך שקיבלו בסופו של דבר את הטלפון המיוחל ממארוול.
בתוך כך, ההתנהלות של האחים רוסו - שמקפידים לזגזג בטבעיות ובמיומנות בין קולנוע, סטרימינג וטלוויזיה - מעידה על כך שהיטיבו להפנים את הלקח מהמאבקים המרים שסטיבן סודרברג ניהל עם האולפנים בשנים שעבדו עימו.
"סודרברג היה המנטור שלנו בתחילת הקריירה", אמר ג'ו לאחרונה בראיון ל"הוליווד ריפורטר", "ואחד הדברים הכי חשובים שלמדנו ממנו הוא שעושים 'סרט אחד בשבילך, סרט אחד בשבילם'. בסופו של דבר, אתה צריך למצוא דרך לעשות כסף עבור האנשים שמממנים אותך. רק אחרי שאתה עושה את זה, אתה יכול להתחיל לקחת סיכונים.
"יש משהו מאוד מלהיב באופנים שבהם נטפליקס מוצאים קהל עבור הסרטים שלנו. במובנים רבים, יותר קל לעבוד איתם מאשר עם אולפן מסורתי, כי אף אחד לא מתערב ולא מפריע לך. יש להם גישה מאוד שונה כלפי הבמאים שעובדים עבורם והעבודה הרבה פחות מלחיצה. אבל מובן שגם כאן הכל מסתכם בשורה התחתונה. 'טיילר רייק: חילוץ', שהפקנו, נצפה 100 מיליון פעמים בנטפליקס. אם נתרגם את זה למספרים של קולנוע, זה שווה ערך לסרט שגרף שני מיליארד דולר".
בין כל הפעילויות שלכם גם מצאתם את הזמן להפיק את אחד הסרטים הכי מדוברים של השנה, "הכל בכל מקום בבת אחת". איך זה קרה?
ג'ו: "דן קוואן ודניאל שיינרט, שכתבו וביימו את 'הכל בכל מקום', מאוד הזכירו לנו את עצמנו בתחילת הדרך. ראינו את הסרט הקודם שלהם, 'איש האולר', ושאלנו את עצמנו אם יש דרך שבה נוכל לעזור להם להגיע לקהל גדול יותר. מה שהם עושים אינו דומה לשום דבר שראינו בשנים האחרונות, גם ברמת הרעיונית וגם ברמה הטכנית. כבר מזמן לא ראינו במאים עם יצר הרפתקנות כל כך מפותח. היכולות שלהם מטורפות לחלוטין".
עם כל הפרויקטים הרבים שאתם מעורבים בהם - משוברי קופות, דרך להיטי אינדי ועד סרטים בסטרימינג, אפשר לומר שגם אתם "הכל בכל מקום בבת אחת". איך אתם מוצאים זמן להכל ומצליחים לאזן בין כל כך הרבה דברים שונים?
ג'ו צוחק: "במציאות אנחנו 11 אחים! אנחנו פשוט מחביאים את התשעה האחרים".
"יש לנו תיאבון שאינו יודע שובע", מודה אנתוני, "אנחנו פשוט מתים על מה שאנחנו עושים. לג'ו ולי גם יש צוות יצירתי מדהים שמלווה אותנו לאורך השנים, ובסופו של דבר, זה מה שמאפשר לנו לתפקד באופן שבו אנחנו מתפקדים. יש לנו כל כך הרבה משתפי פעולה מוכשרים שעובדים איתנו, וגם כיף לנו ליטול חלק בדרכים אחרות כשאחרים מביימים, להבין איך לתמוך ואיך לתרום לחזון שלהם. אבל בסופו של דבר, הכי נוח והכי כיף לנו בכיסא הבמאי. זה הלב של מה שאנחנו עושים". 
ישי קיצ'לס בטוויטר: whatevergever@
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו