ליצמן מציג: תוכנית "ששת השלבים" להאצת הבנייה 

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, הציג ביום שלישי בוועדת הכספים את תוכנית "6 השלבים" להאצת הבנייה כמנוף ליציאה ממשבר הקורונה. 

התכנית כוללת את המרכיבים הבאים: תוכנית מענקים לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה; הגדלת היקף המשכנתא הניתנות לזכאים לרכישת דירה בפריפריה; תוכנית חומש לתשתיות, לתחבורה ולניקוז; תוכנית לתקצוב כיתות לימוד כחלק ממימוש הסכמי גג; הגדלת הסבסוד לפיתוח ביישובי הפריפריה; והגדלת כוח העבודה בענף הבנייה - תוספת של 15 אלף עובדים זרים ו־15אלף עובדים פלשתינים.

תוכנית הדיור של השר ליצמן מציעה שיווק דיפרנציאלי, אשר מיועד להכניס לקופת המדינה 4-3 מיליארד שקלים, על פי המתווה הבא: אזורי "יוקרה" - מכרזי כל המרבה במחיר; אזורי ביקוש - דיור בר השגה במחיר אחיד לרוכש ותחרות על הקרקע; אזורי פריפריה - דיור במחיר מופחת במסלולים שונים ותחרות על ערך קרקע מפותחת.

במהלך הדיון ליצמן עמד על כך שאנשים אמידים הרוכשים דירות ב־3 מיליון שקלים ויותר "לא צריכים הנחה". יצוין כי ענף הבנייה מהווה 6.4% מהתמ"ג בישראל, היקף האשראי השנתי של ענף הבנייה בישראל עומד על כ־88 מיליארד שקלים ומועסקים בו יותר מ־208 אלף עובדים באופן ישיר - מחציתם עובדים זרים ופלשתינים. כ־165 אלף מועסקים בעקיפין בתעשיות תומכות.

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגיב לתוכנית: "חיזוק הפריפריה הוא מהלך חכם ונכון, וטוב עושה השר שמייצר דיפרנציאציה גיאוגרפית בהטבות לזכאים. עם זאת, חסר פרק משמעותי בתוכנית המתייחס לנושא ההתחדשות העירונית בכל הנוגע לכוח העבודה בענף הבנייה. זהו אחד הצעדים היותר חשובים ששר הבינוי והשיכון הנכנס יכול לנקוט".

שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין אומרת, מנגד, כי "עיקר הצעדים המוצעים הם לעידוד הבנייה והרכישה בפריפריה, וזה חסר תוחלת. הצעדים האלה לא יעזרו למקומות שאין בהם ביקוש. כך גם בנוגע למענקים אישיים לעידוד רכישה - הם צריכים להינתן בכל הארץ ולא רק בפריפריה. הסיוע צריך להיות כללי, ואין להשתמש בו על מנת להכווין את הציבור איפה לקנות". 

צבי ויינר, מנכ"ל קבוצת מגידו, התייחס לסוגיית המשכנתאות: "נדרש משנה זהירות בכל הנוגע להגדלת היקף המשכנתאות לזכאים כדרך לתמרץ אותם לרכוש בפריפריה. מצב התעסוקה כרגע במשק מאוד לא יציב, ומי שאין לו יכולת החזר עלול להסתבך ובסופו של דבר יתקשה לעמוד בהחזרים ויצטרך לוותר על הבית. מצב זה אינו רצוי, ובטח שהמדינה לא תרצה לעודד".

בתוך כך, האוצר פרסם את סקירת ענף הנדל"ן למגורים בחודש מאי, שלפיה נרשמה התאוששות במספר העסקאות בהשוואה לשפל ההיסטורי שנרשם באפריל, אולם רמת העסקאות עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני משבר הקורונה. סך העסקאות בחודש מאי עמד על 6,500, ירידה של 28% בהשוואה למאי אשתקד ורמה דומה למכירות בחודש מארס האחרון, עם פרוץ משבר הקורונה. בניכוי מכירות בסבסוד ממשלתי עמד מספר העסקאות על 5,600, ירידה של 28% בהשוואה למאי אשתקד ורמה הנמוכה ב־4% בהשוואה לחודש מארס האחרון. 

מכירת דירות חדשות הסתכמה בחודש מאי ב־2,200 דירות, ירידה של 32% בהשוואה למאי אשתקד, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז פברואר האחרון. בניכוי מכירות "מחיר למשתכן" הסתכמו מכירות הקבלנים בשוק החופשי ב־1,300 דירות בלבד, ירידה של 34% בהשוואה למאי אשתקד.

הירידות החדות במכירות הקבלנים בחודשים האחרונים באות לידי ביטוי גם בירידה חדה בתזרים המזומנים של הקבלנים ממכירת דירות, ממצא שעשוי להעיד על קשיי מימון לפחות בקרב חלק מהיזמים. נמצא כי כחמישית מיזמי הנדל"ן למגורים הגישו בקשה לסיוע מקרן ההלוואות בערבות מדינה, ובקרב החברות הבינוניות בענף מגיע שיעור הפניות לקרן ל־40%. בקרב החברות הקטנות בענף עומד שיעור זה על כ־16% בלבד.