"החליפיות של האנרגיה המתחדשת היא אפסית. לא תהיה ברירה אלא לתכנן ולהקים עוד תחנות כוח", כך הצהיר אתמול עידו מור, רפרנט אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר.
מור, שנשא דברים במסגרת ועידת האנרגיה והעסקים הבינלאומית ה־18 בכפר המכביה ברמת גן, הבהיר כי "ישראל נמצאת בתת־ביצוע של אנרגיות מתחדשות, אבל גם אם נעמוד ביעדים לא תהיה ברירה אלא לתכנן ולהקים עוד תחנות כוח, כי החליפיות של האנרגיה הסולארית והמתחדשת היא אפסית יחסית לתחנות כוח".
עוד הוסיף מור כי יעדי הממשלה של 20% אנרגיה מתחדשת עד 2025, "דורשים מאמץ עילאי, וצריך להיערך למצב שלא נעמוד בכך. בכל אופן, חשמול המשק לטווח הארוך יותר חשוב בזמן הקצר, וצריך יהיה לעמוד באספקת חשמל עם כניסת המטרו, הרכבות הקלות, הרכבים החשמליים ועוד. כל זה דורש היערכות והקמת תחנות כוח".
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, נשמע החלטי יותר והבהיר במהלך הוועידה כי "אין היתכנות לעמידה ביעד הממשלה של 20% אנרגיות מתחדשות ב־2025". לדברי הרצוג, "כדי שלא יהיו תירוצים ב־2030 צריך יעדים שניתן להשיג ולא יעדים אוטופיים.
"רק מה שנמצא ב־90% הסתברות לביצוע. התפקיד של כל הרגולטורים הוא להודות שלא נעמוד ביעדים בשמונה השנים שנותרו עד 2030, ולייצר מגוון של פתרונות להפחתת פליטות ולא רק אנרגיות מתחדשות. למשל, להאיץ את פיתוח התחבורה החשמלית ולהקים תחנות חשמל יעילות, וכן לפתח שוק תחרותי באנרגיות מתחדשות".
אלה פריד, אנליסטית בכירה בבנק לאומי, התייחסה למסים שמטילה הממשלה במטרה להפחית שימוש בדלקים פוסיליים (פחם, גז ונפט), והבהירה כי העול ייפול על כתפי האזרחים: "מחירי הגז הטבעי הם סבירים, הגיוניים ולא גבוהים מדי לסחורה באירופה", אמרה פריד.
"לגבי השוק הישראלי, ידוע שאין פה מחירי ספוט. זה שוק מאוד ייחודי. מחירי השוק נוחים, אפילו מדי. מתווה הגז הצליח מבחינת המחיר. היום הוא סופר־נוח, אבל אני לא בטוחה שהוא יישאר ברמה הזו". לדבריה, "אין ספק שמס הפחמן יגולגל לקונים. אם הממשלה לא תעשה משהו אדיר בתחום האנרגיה המתחדשת, המחיר של הגז לא יישאר".
אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בית ההשקעות IBI, יו"ר IBI קרנות נאמנות, הסבירה כי אגירת אנרגיה, התנאי להצלחת הטמעת אנרגיות מתחדשות, "היא כמעט מדע בדיוני".
ירידה במחיר הגז
יגאל לנדאו, מנכ"ל חברת האנרגיה "רציו" התייחס לסוגיית קרן העושר, וטען שחברות הגז אינן אשמות בכך שאינה עומדת בציפיות: "אנשים שעיכבו בשנים רבות את פיתוח לוויתן ותמר מתלוננים היום על קרן העושר", אמר לנדאו. "מחיר הגז היה מצוין כשבנק ישראל נתן ציפיות גבוהות לקרן העושר. אך רגולטורים שונים עיכבו את פיתוח המאגרים, והממונה על ההגבלים שראה פה בטעות מונופול - הם האשמים בכך שלא הצטברו מיליארדים בקרן העושר.
"גם היתה מאז התחזיות של בנק ישראל ירידה במחיר הגז, וגם זה משפיע על קרן העושר. אולם החברות שילמו תמלוגים ומסים מהיום הראשון. 15 מיליארד שקלים נצברו כבר, ואני צופה שבשנים הקרובות קרן העושר תצמח משמעותית".
בתוך כך יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, אמר אתמול בדיון בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, כי "כ־33 מיליארד שקלים ייכנסו לקרן העושר עד 2030 רק מתמר ומלוויתן ולא כולל מסים ותמלוגים".
הדיון עסק בהשגת יעדי קרן העושר, והציג את הערכות השותפות לתשלומים שיועברו למדינה. "בתשע השנים האחרונות העברנו לקופת המדינה ממסים ומתמלוגים כ־15 מיליארד שקלים, ובתשע השנים הקרובות ייכנסו לקרן כ־33 מיליארד שקלים מתמר ומלוויתן בלבד, לא כולל מסים ותמלוגים ולא כולל פיתוחים חדשים שעשויים להגדיל את היקף המכירות, ואיתם גם את הכנסות המדינה מהמאגרים".
אבו קרא לחברי הכנסת לפעול להתחלה מיידית של עבודת קרן העושר הייעודית. לדבריו, אין כל סיבה לעכב את פעילות הקרן עד שהכספים יהיו חלוטים. ככל שבעתיד יהיה צורך להחזיר לחלק מהחברות תשלומי מס, ניתן יהיה לבצע זאת באופן של קיזוזים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו