בנק ישראל דורש: מידע מפורט על אזרחים מחברות אשראי ומבנקים

"מאגר נתוני הלקוחות לא יכיל סימנים מזהים" - כך טוענים בבנק ישראל, בעקבות כוונת הבנק המרכזי לחייב בנקים מסחריים וחברות אשראי להעביר לו מידע על פעילות לקוחותיהם בחמש השנים האחרונות, לצורך הקמת מאגר "נתונים גדולים" (Big Data).

יצוין כי בעבר העלה משרד האוצר אפשרות זו, של הקמת מאגר נתונים כספיים של לקוחות, אך הדבר לא מומש.

לדברי בנק ישראל, המאגר מוקם לטובת ניתוח ואיסוף של מאגר גדול יותר של נתונים לצורכי ייעול המערכת. בבנק ישראל נתלים גם בשימוש הגובר והולך של בנקים מרכזיים בעולם בביג דאטה: לפי מסמך שפרסם לאחרונה "הבנק ליישוב מחלוקות בינלאומיות" - גוף בינלאומי המשותף לבנקים המרכזיים בעולם - כ־80% מהבנקים המרכזיים בעולם דנים באפשרות להשתמש בביג דאטה, ו"הרוב המוחלט עוסקים בפרויקטים המערבים בתוכם ביג דאטה".

כ־70% מהשימוש נוגעים למחקר כלכלי, ו־40% לבחינת מדיניות (חלק מהבנקים המרכזיים משתמשים לשני הצרכים).

חוק זה חוק

עם זאת, במסמך לא מצוין שאחת הדרכים של הבנקים המרכזיים בעולם היא איסוף נתונים באמצעות חיוב הבנקים המסחריים וחברות האשראי בהעברת המידע. בבנק ישראל גם לא מתייחסים להגנה על הנתונים ולאפשרות שהמידע הרגיש שבהם יזלוג באמצעות התקפות סייבר או דרכי פריצה אחרות.

בחודש האחרון הודיע בנק ישראל על הקמת מאגר אחר, לצורך "שיפור הסטטיסטיקה המוניטרית והפיננסית".

שמו של המאגר הוא מסיל"ה - מאגר סטטיסטי ייעודי לאשראי העסקי, שצפוי לכלול מידע פרטני על אשראי למגזר העסקי ברמת הלוואה.

בבנק ישראל טוענים כי המאגר החדש המתוכנן "לא יכיל תעודת זהות, מספר חשבון וכדומה, מכיוון שאלו יימחקו מייד עם קבלת הנתונים, והשימוש בהם לתחקור המאגר יהיה מותמם, קרי - לא ניתן לזיהוי של אדם מסוים, כי הם יוחלפו במספר חד־חד ערכי אחר".

עם זאת, בהמשך מציינים בבנק כי "נתוני תעודת זהות הכרחיים לקבלה ראשונית, לשם בנייתו מכמה מקורות מידע. חשוב לציין כי מדובר בדיווח חד־פעמי ולא בדיווח שוטף". דהיינו, הנתונים הכספיים האישיים אכן יקושרו לפרטים המזהים.

בבנק ישראל מוסיפים כי "לאחר מיצוי התובנות הכלכליות מהמאגר - המאגר כולו יימחק ולא יישמר בבנק ישראל", אך אין פירוט בנוגע למסגרת הזמן שלאחריה "ימוצו התובנות" והמאגר כביכול יימחק: "איסוף הנתונים מהמערכת הבנקאית נעשה מתוקף חוק בנק ישראל, בדומה לדיווחים אחרים המתקבלים באופן שוטף.

"הדיווח הנ"ל נערך בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של שמירה על פרטיות, כפי שנעשה הלכה למעשה במאגר נתוני האשראי שקיים בבנק ופועל מ־2019".

גיבוי משפטי מלא

בבנק ישראל טוענים כי המהלך כולו נעשה בגיבוי משפטי מלא: "הפרויקט הנוכחי מבוצע בליווי הממונה על הפרטיות בבנק, המחלקה המשפטית ואנשי אבטחת המידע, ובנוסף בנושא זה, בנק ישראל עובד בהתאם להנחיית משרד המשפטים".

נוסף על כך, הם מגינים על תכלית הקמת המאגר. "בנק ישראל רואה ערך רב בקבלת החלטות מבוססות, נכונות ומדויקות יותר באמצעות בסיסי נתונים גדולים (Big Data)", מסבירים בבנק. "הצורך בניתוח בסיס נתונים שכזה קשור לכמה נושאים הנמצאים בליבת עשייתו של בנק ישראל, ויש לו משמעות להשגת מטרות לטובת המשק הישראלי".

בבנק מסבירים כי המאגר יכול לסייע, למשל, "בבחינת האפקטיביות של תוכנית הסיוע הממשלתית במהלך משבר הקורונה, ובבחינת השפעת ההגבלות על הכלכלה ועל האוכלוסיות השונות. כמו כן, בנק ישראל, בשיתוף משרד המשפטים, מוביל צוות בין־משרדי העוסק בנושאי הכלה פיננסית, כך שאוכלוסיות נוספות יוכלו לקבל נגישות לשירותים פיננסיים בסיסיים ולשפר את מצבן הכלכלי.

"נוסף על כך, בסיס הנתונים יאפשר קבלת החלטות מבוססות בנושאים כמו השימוש במזומן והטמעת אמצעי תשלום ותקשורת מתקדמים באוכלוסיות השונות".

ממשרד המשפטים סירבו להגיב.