הכלכלן הבכיר בראיון: "הכותרות על עשור אבוד - מוגזמות"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים מסביר בראיון בלעדי ל"ישראל היום" שהכותרות על "עשור אבוד" בכלכלה הישראלית מוגזמות. "ריבאונד מטורף גם לא יהיה אבל זה מסיבות טובות. גם אם קיימת ביקורת על התמהיל של התקציב, המסגרת שלו נכונה. הממשלה מרסנת את משקי הבית עם העלאות מסים ומקצצת בתקציבים - זה מה שצריך לעשות ולכן אני יותר אופטימי היום״, הוא אומר.

לדבריו, יש ציפייה בקרב כלכלנים שלאחר המלחמה נחווה ריבאנוד כלכלי שמזכיר את הקורונה, כשמנגד גם הרבה חששות שתקציב הבטחון יוביל אותנו ל'עשור אבוד' נוסף, ״יש היום בכלכלה הישראלית שני צווארי בקבוק שמונעים את הריבאונד הזה שכולם מדברים עליו. הגורם הראשון הוא ענף הנדל"ן. הדרג המדיני צריך יהיה לקבל החלטות מה עושים עם המחסור בעובדים בענף. כרגע חסרים עשרות אלפי עובדים בענף ואנחנו לא רואים את המחסור הזה מתמלא בינתיים עם עובדים ממדינות אחרות. המחסור הזה מפריע לצמיחה של ענף הנדל״ן שהוא מחולל צמיחה משמעותי.

"הגורם השני שימתן את הצמיחה זה המדיניות, שהיא כורח המציאות: העלאות המסים והקיצוצים בתקציב יפגעו בכוח הקנייה של משקי הבית, וגם הריביות עדיין גבוהות. בהסתכלות יותר ארוכת טווח חסרות השקעות בגורמים שהם מחוללי צמיחה וכסף מופנה לגורמים שהם לא בהכרח מחוללי צמיחה".

אז אולי אנחנו למעשה הולכים ל׳עשור אבוד׳?

״אני חושב שהכותרות מוגזמות כי בכל זאת הממשלה עושה את הדברים הנכונים. היא מקצצת בתקציבים ומעלה מסים וזה משפר מאוד את האמינות של הכלכלה הישראלית ומאפשר למשקיעים לחזור להשקיע בישראל. אז אם אנחנו מתכללים את האירוע הזה אז המצב הוא שלא נראה ריבאונד מטורף אבל גם לא נראה ׳עשור אבוד׳. בסופו של יום הממשלה קיבלה החלטות קשות. להעלות מסים זו לא החלטה קלה ונכון שלא כולם מרוצים מהתמהיל של התקציב אבל ההחלטות הקשות שהתקבלו - מונעות גלישה ל׳עשור אבוד׳. נוסיף לזה שישראל עם רמת חוב נמוכה ועודפים גדולים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, זו סיטואציה מאוד שונה מזו של שנות ה – 70 לאחר מלחמת יום כיפור".

בוא נדבר רגע על הריבית. התשואות בארה"ב חזרו לעלות לאחרונה, מה הניע את זה?

"בשנות ה-90 כלכלן בשם ג'ון טיילור ניסח כלל אצבע לגובה הריבית הנדרשת מבנקים מרכזיים. הכלל קושר בין גובה הריבית לאינפלציה ולמגמת הצמיחה. במשך השנים הכלל קצת נשכח, כי האינפלציה ירדה מכל מיני סיבות גלובליות, כמו שיפורים טכנולוגיים ויבוא זול מהמזרח. אבל היום שהאינפלציה שוב נוכחת בכל העולם, הכלל חוזר להיות רלוונטי, ולפי הכלל הזה, בהינתן שהצמיחה גבוהה והאינפלציה לא ירדה משמעותית מתחת לשלושה אחוזים, בכלל לא צריך להפחית ריבית כעת. זה גם היה המסר האחרון במסיבת העיתונאים של פאוול. השווקים רואים את המצב החדש ומתרגמים את זה לריבית גבוהה יחסית לאורך זמן".

ובישראל, יכול להיות שבנק ישראל יכל להקדים את הורדת הריבית?

"האינפלציה בישראל עדיין מעבר לגבול העליון של היעד, והשפעות המסים על האינפלציה עוד לפנינו. אם המצב הביטחוני לא ישוב להידרדר, אז סביר להניח שהציפיות לאינפלציה יפחתו באופן ניכר כבר ברבעון השני של השנה. האפשרות להפחתת ריבית תתחיל לעמוד אז על הפרק.

״בנק ישראל לא פועל בחלל ריק. הוא מסתכל על מה שקורה בעולם וצריך תמיד לשמור על הלימה בין מה שקורה בעולם לבין מה שקורה בישראל עם ההתאמות המתבקשות, ולכן גם הפחתות הריבית בישראל יהיו מוגבלות".

מה זה אומר על האינפלציה בעולם?

"האינפלציה בעולם לא הולכת להיעלם. שוקי העבודה הדוקים, ואפקט היבוא הזול מהמזרח מיצה את עצמו. להיפך, עכשיו אנו רואים מדיניות של פרוטקציוניזם, ובעיקר בארה"ב: הטלת מכסים, צמצום עובדים זרים – Make America Great Again. בד בבד הגירעונות התקציביים גבוהים ברוב המדינות המפותחות. זה מתכון לאינפלציה שלא יורדת מהר".

יכול להיווצר לחץ של טראמפ להוריד ריבית?

"למרות שטיילור היה רפובליקני, טראמפ כנראה לא היה רוצה לאמץ כעת את הכלל שלו, כי זה אומר שהריבית לא צריכה בכלל לרדת בקרוב מרמה של 4.5%. ראינו בקדנציה הקודמת את ההתנגשות בין טראמפ לפאוול, ולא מן הנמנע שזה יחזור גם הפעם. הפד נכווה כבר עם הערכות שעליית האינפלציה היא זמנית, והפעם יהיה זהיר יותר".