את תקציב 2024 עברנו כשהוא נפתח משהו כמו 3 פעמים. ההסבר של הקואליציה הוא המלחמה. ובחלק מהדברים זה נכון. אל בחלק האחר - פחות. אז אם 2024 נכנסת לספרי ההיסטוריה נכון להסתכל קדימה לשנת 2025 ולראות איזה תקציב הוגש לאישור הכנסת ואיזה בורות הוא יצר.
לא, כרגע קשה לדבר על התיקצוב המוזר בתוך התקציב (תעיפו מבט על תקציב מערך הסיוע הנפשי שהיה אמור לעלות בגלל המלחמה וכמעט נמחק) אבל ננסה להסתכל על הסעיפים שלא מופיעים בתקציב והם יחזרו במעלה הדרך, מה שמקשה מאוד לייחס רצינות מסוג כלשהו לתקציב הזה.
נתחיל מהסעיף החשוב - תקציב הביטחון. זה תוקצב ביותר מ-100 מיליארד שקל (107 מיליארד שקל לייתר דיוק) וזה ברור - המלחמה. מה שאף אחד לא לוקח בחשבון זה את השאיפות הטריטוריאליות של הממשלה הנוכחית ואת העלות התקציבית של התהליך הזה. אף אחד לא לוקח בחשבון את התפתחות החזיתות השונות ואולי מערכה גלויה ועצימה מול איראן ותימן וכן הלאה. זה עולה כסף.
נמשיך. ועדת נגל יושבת על המדוכה ובוחנת את אסטרטגיית הביטחון של ישראל. כרגע מדברים על תוספת תקציבית שהוועדה הזו צריכה (לא לעצמה אלא לתעצמות הצבא) והוא בסדר גודל של 10 מיליארד שקל. הכסף הזה לא נמצא בתקציב וסביר להניח שנפגוש אותו במהלך 2025 והממשלה תיאלץ למצוא את המקור לדבר הזה.
נמשיך במשרד לביטחון לאומי של איתמר בן גביר. השר והמפכ"ל הודיעו על דעת עצמם על מענקים לשוטרים ולסוהרים, מענק שישולם רטרואקטיבית. לא שלא מגיע לשוטרים ולסוהרים אבל אולי היה נכון יותר לדבר עם משרד האוצר לפני ההודעה? ורצוי לפני הכנסת התקציב. אם כן, כרגע לא ברור כמה יעלה המענק הזה באופן סופי ומוחלט אבל הנחת העבודה באוצר שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בחלק הגבוה וזה לא מתוקצב.
ככה שהנה גם בתקציב המשרד לביטחון לאומי נוצר בור שצריך לסגור אותו. ועוד לא אמרנו כלום על השר התזזיתי שעלול עוד להבטיח תשלומים במעלה הדרך, בלי לדבר עם אף אחד. כך או אחרת גורמים כלכליים בירושלים מעריכים שכדי להשקיט את בן גביר צריך למצוא לו פיתרון של מיליארד שקל לערך.
שלל מכשולים בדרך
על הדרך קרו עוד כמה דברים השבוע שבמקרה הטוב ישפיעו על צד הכנסות המדינה באופן מינורי ובמקרה הפחות טוב, יגדילו את הבור ואלה ההסכמים של האוצר על נושא הרווחים הכלואים וכן הלאה. המיסוי הזה היה אמור להכניס לקופת המדינה 10 מיליארד שקל. כרגע באוצר אומרים שהפשרה לא תפגע בהכנסות מהסעיף הזה. אבל ההצהרה הזו של האוצר, מוטלת בספק. גם במשרד האנרגיה מיתנו את עליית מחירי המים וככל הנראה ימתנו את עליית מחירי החשמל וזה - עוד בור.
עכשיו צריך להכניס למשוואה הזו גם את נושא החובות ותשלום הריבית של המדינה. כרגע מדובר בעלייה של 6 מיליארד שקל בתקציב 2025 לעומת 2024, אבל בשוק ההון אומרים שבקצב הזה של הוצאות של הממשלה ותיקצוב חסר של דברים שיודעים עליהם כבר עכשיו - גם הסעיף הזה יפתח במעלה הדרך ועוד לא אמרנו כלום על ההסכמים הקואליציוניים שאמורים להיות בסדר גודל של 5.5 מיליארד שקל, ללא פירוט וללא מקור תקציבי לממן אותם.
אז אם מתכללים את תקציב המדינה שעבר בקריאה ראשונה ונכנס למקצה שיפורים בוועדת הכספים אנחנו מדברים על בור של סדר גודל של 20 מיליארד שקל שידועים כרגע וכדי שלא ניכנס לסחרור אינפלציוני צריך יהיה למצוא לו פתרון בדמות העלאת מיסים נוספת במהלך השנה, כך לפחות לפי גורמים במערכת הכלכלית בירושלים.
ביקורת נוקבת
חברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד) ניסתה במהלך הדיונים בכנסת להאיר את עיני שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' לבעיה שנוצרת כאן והמענה שקיבלה היה בסגנון - יהיה בסדר. כן, ככה ישראל של 2025 מעבירה את אחד התקציבים החשובים בתולדותיה.
חברת הכנסת מירב כהן אמרה: "הממשלה הביאה תקציב עמוס בגזירות על הציבור המשרת ועובד, שייקרו מאוד את המחיה בישראל, ומנגד החליטה שלא לקצץ מיליארדי שקלים קואליציוניים שהולכים למטרות פוליטיות. הציבור חייב לדעת שאפילו בזמן מלחמה הממשלה לא שמה את הפוליטיקה בצד וממשיכה לקבל החלטות שאינן לטובת המדינה: עידוד השתמטות המונית מצה"ל, עידוד חוסר תעסוקה ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו