על רקע המלחמה: הנספחים הכלכליים הישראלים הפועלים ב־55 משרדי כלכלה וסחר בערי מפתח בעולם פעלו גם השנה, אולי בתקופה המורכבת ביותר שידעה המדינה מאז קיומה.
במסגרת הכנס השנתי של נספחי המינהל בישראל שהתקיים השבוע, סיפרו לנו הנספחים הכלכליים באיחוד האמירויות הערביות, בניו יורק ובמילאנו על הפעילות לחיזוק מעמדה הכלכלי של ישראל בזירה העולמית, על האתגרים בשנת מלחמה ועל רמת הביטחון האישי.
יש לציין כי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה אחראי על מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל, עם מערך של נספחים כלכליים הפועלים, כאמור, ב־55 משרדי כלכלה. המינהל מהווה גשר בין ענפי ההייטק והתעשייה הישראליים לשווקים הגלובליים, תוך קידום הזדמנויות עסקיות, פיתוח שיתופי פעולה בינלאומיים, משיכת השקעות ותמיכה ביצואנים ישראלים.
אביעד טמיר, ראש המשלחת הכלכלית לאיחוד האמירויות הערביות, אבו דאבי, מספר: "באמירויות יש הזדמנויות רבות בתחומי הסייבר, הפינטק, האי־קומרס, ועוד. בעקבות ההתפתחות של ChatGPT והבינה המלאכותית, המקפצה הבאה היא ייצור של צ'יפים. האמירותים רוצים לקדם זאת, וזה מתאים לישראל, שהיא מומחית בעיצוב. יש גם שותפות הקשורה לביטחון מזון בזכות הידע הישראלי בחקלאות, בהשקיה, בהאבקה, בניטור מידע ובניהול משאבי מים. לאמירותים חשוב מאוד לקדם את התעשייה שלהם ולעשות טוב לעולם, ולישראל חשוב לייצא טכנולוגיות, ויש פה שותפות".
לשאלה אם חל שינוי ביחס של התאגידים הגדולים כלפי החברות הישראליות מאז 7 באוקטובר, הוא עונה: "סך הכל העבודה נמשכת לאורך כל התקופה מאז כינון הסכמי אברהם. האמירותים רואים בהסכמי אברהם חשיבות אסטרטגית. יש שותפות של אינטרסים בין הצדדים בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
"באופן טבעי, יש אבולוציה של היחסים. לפני ארבע שנים היו משלחות מאוד גדולות ומתוקשרות, כי זה היה השלב הראשון של ההיכרות. יש המון עניין במה שיש לישראל להציע. האמירותים לא מחפשים כותרות, הם מחפשים לעשות דברים בדיסקרטיות. הם לא מדברים - הם עושים. אני חושב שהישראלים למדו שכדי לעשות עסקים צריך לעבוד ולא לדבר. שר הכלכלה היה בביקור באמירויות לפני כמה חודשים והוא התקבל שם בכבוד כמו כל שאר השרים מרחבי העולם. יש לציין שבאמירויות מאוד חשוב לבנות את מערכת היחסים. הישראלים חושבים לעיתים שצריך לתת פיץ' וכך מגייסים כספים, אבל האמירותים רוצים לשתות קודם כמה פעמים קפה ולשמוע עליך.
"הרצון של האמירותים לקדם שיתוף פעולה כלכלי בתחומים הנחשבים אסטרטגיים מבחינתם הוא יציב. נאמנות, אמינות וסובלנות הן ערכי יסוד של האמירותים גם בתחום העסקי. בסוף, יש פה מגזר פרטי. יכול להיות שמישהו אחד החליט שלא מתאים לו לעבוד עם חברה ישראלית. אנחנו לא ראינו פה שום אפליה, ואם עסקה לא התקדמה זה היה בגלל איפה שהחברה המקומית נמצאת".
"מרגיש ביטחון"
בנוגע סוגיית הביטחון האישי, טמיר אומר: "אני מרגיש מוגן כמו כל תושב ואזרח. אני שמח על ההזדמנות לעשות את מה שאני עושה. להיות נספח כלכלי זה תפקיד החלומות. הגישה לאקוסיסטם היא מדהימה, וכן היכולת להיפגש עם המומחים הגדולים בעולם בכל ענף. אני נמצא פה כדי לייצג את התעשייה בישראל וחשוב לי לעזור לכל אחד. אני אופטימי מאוד לגבי 2025. חלק מהזרעים שנטמנו עבור חלק גדול מהחברות ינבטו, ונמשיך לזרוע זרעים חדשים".
לדברי ענת כ"ץ, ראש המשלחת הכלכלית לחוף המזרחי, מינהל סחר חוץ, ניו יורק, "חברות ישראליות מאוד נמשכות לניו יורק כיעד ראשון, בין שזה מתאים ובין שלא. אני חושבת שמאז המלחמה אנחנו חווים עומס הרבה יותר גדול של פניות של חברות ישראליות. במידה רבה העומס הוא שיקוף של העובדה שהרבה פחות יוצאים מארה"ב לישראל, וחברות לא יכולות להסתמך על כך שיבואו ויפגשו אותן בישראל.
"אנחנו פעילים בכל הסקטורים. ניו יורק תמיד היתה מרכז פיננסי, ולכן מרכז הכובד היה סייבר ופינטק. אנחנו רואים פה יותר סטארטאפים. הרבה חברות ישראליות הקימו שלוחה בניו יורק, נוסף על ישראל. אם לפני עשר שנים היו 200-150 חברות ישראליות, כיום יש 400, ובשנה האחרונה התווספו עשרות".
אופטימיות למכביר
לשאלה היכן מרגישים את המלחמה, כ"ץ עונה: "לגבי לקוחות עסקיים משותפים, לא שמעתי על מישהו שהצהיר שהוא לא רוצה קשר. אנחנו בקשר עם כל הגורמים - הבנקים הגדולים וחברות הטכנולוגיה שנוכחות בניו יורק. אנחנו בהחלט לא הרגשנו שינוי ביחס ומקבלים אותנו. בשבוע שעבר הובלנו שלוש משלחות נכנסות לניו יורק. את המשלחות קיבלו מערכות הבריאות המובילות, יזמי נדל"ן מובילים וחברות הביטוח המובילות. זה לא שהיינו צריכים ללכת למי שהסכים לקבל אותנו, אלא מדובר בחברות המובילות. יש הכרה גדולה בחדשנות הישראלית, ורוצים לראות ולשמוע אותנו. מבחינת ההשקעות, הנוכחות באירועי המשקיעים היתה חזקה והיא עדיין חזקה".
הדר שור, ראש המשלחת הכלכלית למילאנו, מספר שהמלחמה תפסה אותו קצת אחרי הגעתו. "אני שנה וחצי פה. הממשלה כאן היא פרו־ישראלית ועומדת לצידנו. אחרי ההלם הראשוני חווינו סוג של התגייסות, רצון לתמוך. שאלו איפה הם יכולים לעזור ולהשתלב. לשמחתי, בעיקר בגלל מיקומי באיטליה, לא ראינו משהו שתפס כותרות ענקיות. לא ראיתי מקרה של מישהו נגד ישראל. בשבועות האחרונים אנחנו רואים בצד שלנו חזרה לשגרה, ואני מאוד אופטימי לגבי 2025".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו