רפורמת בעל עסק זעיר, שאושרה לפני כחודש בוועדת הכספים של הכנסת, מככבת בימים אלו בחסויות רדיו ואמורה לצמצם את הביורוקרטיה עבור בעלי עסקים עם מחזור שנתי של עד 120 אלף שקלים. אלא שבימים אלה צפה ועולה השאלה, האם הרפורמה החדשה בהכרח מיטיבה עם אלו שהוצאותיהם עולות על 30% מהכנסותיהם? שוחחנו עם רו"ח ברק שויגמן, בעל משרד המייצג עוסקים, חברות ועמותות, על מנת להשיב על השאלות המרכזיות בנושא.
"התיקון לתקנות מס הכנסה שאושר בחודש נובמבר, מאפשר לעסקים עם מחזור שנתי שאינו עולה על תקרת העוסק הפטור, להירשם כ'עוסק זעיר' כבר משנת 2024", שויגמן מסביר. "אותם עסקים יוכלו לנכות מהכנסותיהם הוצאות של כ-30% מהמחזור השנתי. על פי הפרסום, ברוב המקרים אותם העסקים אף לא יידרשו להגיש דוחות שנתיים, הצהרות הון או דיווחי מקדמות", שויגמן אומר, ומבהיר כי הצעד הנוכחי נקבע בניגוד לדרישות הקיימות מעוסקים פטורים.
"כעת, אותם עוסקים יידרשו למעין 'תיאום מס' במערכת המקוונת, לצד ביצוע תשלומי מס בעת הצורך – על פי דרישת המערכת המקוונת ובהתאם לשיעורי המס, בניכוי 30% מהוצאותיהם".
איך עושים זאת?
"הרישום מתבצע דרך מערכת ייעודית שפותחה לשם כך, וכוללת הסברים מפורטים על דרך ההתנהלות בה", שויגמן אומר. "רשות המיסים מבטיחה כי באופן מיידי, כלומר כבר בשנת 2024, יוכלו בעלי עסקים להפוך לעוסקים זעירים – וחלקם אף יקבלו פטור מהגשת דוח שנתי לשנת 2024".
מטרת התיקון היא כאמור להקל על ציבור העוסקים שעונה להגדרה, כאשר רבים מהם אינם מגיעים לחבות מס, ולכן הצעד עשוי לחסוך להם ביורוקרטיה ועלויות. "שר האוצר טען כי הרעיון הוא לאפשר לעסקים להתמקד בצמיחה ולא בביורוקרטיה", מסביר רואה החשבון, ומוסיף: "מנהל רשות המיסים, מצידו, טוען שנישומים שייבחרו בדרך הנ"ל - ידווחו רק פעמיים בשנה למס הכנסה, בפעולה קצרה ומקוונת". כלומר, לדברי שויגמן, מדובר בעשרות אלפי בעלי עסקים שלא יידרשו עוד לשמור מסמכי הוצאות או להיעזר בייצוג ע"י משרדי יועצי המס ורואי החשבון.
יחד עם זאת, נראה כי לא לכל בעל עסק העונה להגדרת העוסק הזעיר, המעבר להגדרה הזו בהכרח כדאי. שויגמן מסביר: "לבעלי עסקים שהוצאותיהם עולות על 30%, מומלץ לבדוק את אופן מיצוי מלוא זכויותיהם תחילה. עליהם לחשב את הניכויים המותרים בחוק, ולקחת בחשבון את תשלומי הביטוח הלאומי (לרבות היבטי גמלאות ונכות, ומקדמות המתאימות להכנסות העסק), לקחת בחשבון קרנות השתלמות, הפרשות פנסיוניות, וכן הלאה, ולבחון את תשלומי המקדמות במס הכנסה. אם הנישום עובד במקביל כשכיר, אז כדאי לו גם לבחון אם הוא מגיע למדרגות המס", שויגמן אומר, ומוסיף כי אומנם מדובר בצעד שאמור לפשט הליכים, אך לדבריו יש עוד דרך ארוכה עד ל"דיווח של פעמיים בשנה בלבד".
בנוסף, במקרים של נישום אשר קיימות לו הוצאות של למעלה מ-30% במחזור השנתי, צורת הדיווח של עוסק זעיר דווקא עשויה לפגוע בו, שכן הוא לא יזוכה על כל הוצאותיו. "כמובן שנישום אשר מגיע ממילא לחבות מס, עקב עבודתו כשכיר, ואשר יש לו הוצאות בגובה 30% מהמחזור השנתי – לא צפוי להינזק כלכלית מהצעד. אבל רוב העוסקים הפטורים שזו הכנסתם היחידה, כיום אינם מגיעים לחבות במס – ולכן הם צריכים לבדוק אם הוצאותיהם עולות על 30 אחוזים במחזור השנתי", שויגמן מסכם.
האם מורגשת נהירה של עוסקים לצורת דיווח של "עוסק זעיר" מאז שאושרה הרפורמה?
"בשטח זה לא באמת קורה", שויגמן טוען, ומסביר את הסיבה לכך, להשקפתו: "חלק מהנישומים עדיין יעדיפו לפנות למייצג שייטפל עבורם בדרישות של מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. אבל בהחלט מדובר בצעד חיובי של משרד האוצר ושל רשות המסים, שכרגע, לפחות בעיני – עדיין רחוק מלהביא איתו שינוי משמעותי".