במשך שנים קרנות ההשתלמות טסו תחת הרדאר והיו למעשה בן חורג בתיק הנכסים של משק הבית הממוצע בישראל.
מדי פעם קרנות ההשתלמות עולות לכותרות ולא במדורים הכלכליים, כשבכל פעם מנסה משרד האוצר להטיל עליהם מס ולמעשה לפגוע באחד הנכסים המשמעותיים של המשפחה העובדת בישראל.
נסביר לרגע את הדברים. קרן השתלמות היא למעשה חיסכון לטווח הבינוני עבור העובדים השכירים, אבל לא רק. גם עצמאים יכולים ליהנות מהמכשיר הזה. קרן השתלמות היא למעשה אפיק שאליו מפרישים העובד והמעביד כסף מדי חודש מתלוש המשכורת (המעסיק מפריש מקסימום 7.5% משכר הברוטו של העובד, והעובד עצמו מפריש 2.5% משכרו ברוטו). הכסף הזה עובר לניהול באחד מבתי ההשקעות או חברות הביטוח, צובר ריבית (תשואות), ואחרי 6 שנים הקרן הופכת נזילה וכל הרווחים שנצברו בה פטורים ממס.
באופן עקרוני, גם כשקרן השתלמות הופכת נזילה, כלומר אחרי 6 שנים, עדיין ניתן להפקיד אליה כסף כשהרווחים שנצברים ממשיכים להיות פטורים ממס. יש להסביר שיש עוד הטבה, כשההפקדה עצמה לקרן ההשתלמות מזכה בהטבת מס.
הטבה משמעותית
עכשיו בואו נעשה לרגע סדר בדברים: הטבות המס המפליגות שיש בקרנות ההשתלמות הן הטבה שמסייעת לפעילות הכלכלית הכוללת בישראל, וזה אומר שהכסף הזה, שהוא יחסית קטן, הופך לחיסכון משמעותי למשק הבית הממוצע, ואז בנקודת זמן מסוימת ניתן לעשות בו שימוש מבלי לקחת הלוואות, או כל מיני בעיות ותקלות מהסוג הזה. כל עוד הכסף נחסך הרי שהוא מניע את גלגלי הכלכלה מעצם ההשקעה של החברות המנהלות - אבל זה סיפור אחר.
לתשואות בקרנות ההשתלמות יש משקל גדול. הן מתווספות להפקדות ומייצרות למעשה מנוף משמעותי למשק הבית במעלה הדרך, ומכאן החשיבות שלהן.
את הדירוג הזה בחרנו לעשות עבור הקרנות במסלול הכללי, שלמעשה הוא ברירת המחדל של התעשייה הזו ואליו זורם רוב הכסף. במסלול זה יש מקסימום שיקול דעת למנהלי ההשקעות, וכאן באה לידי ביטוי היצירתיות שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו