אופוריית טראמפ: "אם הממשל יאמץ את הביטקוין, זה יפרוץ את הסכר עבור המון שחקנים מוסדיים"

יותר משבוע לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב, ואת הסנטימנט הנוכחי בשוק הקריפטו לא ניתן להגדיר אלא כ"אופוריה".

הביטקוין שובר שיאים חדשים כמעט בכל יום, ויחד איתו נסקו מטבעות קריפטו רבים, כמו הדוג'קוין והלייטקוין, ומניות קריפטו כמו קוינבייס ומיקרו־סטראטג'י.

הבן החורג של השוק הפיננסי, שזכה עד כה לכתף קרה מצד הממשל והממסד הפיננסי, חוגג כעת את הבחירה בנשיא הכי פרו־קריפטו שהם יכלו לקוות לו - שגם מוקף בתומכי קריפטו נלהבים כמו אילון מאסק, רוברט קנדי והווארד לוטניק, שצפויים להיות בעלי השפעה על הממשל מבפנים. אם להסתמך על ההצהרות שהשמיע טראמפ לאורך הקמפיין, ניתן לשרטט את עיקרי שינוי הכיוון הדרמטי שהממשל צפוי לסמן.

טראמפ מזוהה עם "דה־רגולציה", אך למעשה אבן הרחיים שמכבידה על תעשיית הקריפטו בארה"ב היא דווקא היעדר הרגולציה. הטענה העיקרית של תומכי הקריפטו היא שהרגולטור נמנע במכוון מגיבוש מסגרת רגולטורית שתגדיר בבירור את מעמדם של המטבעות הדיגיטליים. מצב זה יוצר "אי־ודאות רגולטורית", שמניאה בנקים וגופים מוסדיים להשקיע בקריפטו מחשש לאי־ציות לחוקי ניירות ערך.

מי שנטל לעצמו תפקיד אקטיביסטי במיוחד בתוך הוואקום הזה הוא יו"ר הרשות לניירות ערך (SEC) גארי גנסלר, שידוע בעמדתו הלעומתית למגזר הקריפטו ושהפך ל"סדין האדום" של התעשייה.

הטענה היא כי גנסלר מנצל את הערפול הרגולטורי כדי "לרדוף" מיזמים וזירות קריפטו. במהלך כהונתו הוא פתח ביותר מ־100 הליכים פליליים נגד חברות קריפטו, פעמים רבות בתואנה להפרה של חוקי ניירות ערך, אף שחוקים אלה לא מגדירים מטבעות דיגיטליים באופן ברור.

במהלך הקמפיין, טראמפ התחייב לפטר את גנסלר "ביומי הראשון לתפקיד", ולמנות ועדה מייעצת שתגבש את אסדרת התחום. "החוקים ייכתבו בידי אנשים שאוהבים את התעשייה שלכם, ולא שונאים אותה", הבטיח למשתתפים בכנס קריפטו.

ארה"ב משנה פוזיציה

בשיחה עם "ישראל היום", סילביה יבלונסקי, מנכ"לית חברת תעודות הסל האמריקנית Defiance, הסבירה: "אם הממשל יאמץ את הביטקוין, זה יפרוץ את הסכר עבור המון שחקנים מוסדיים, שירגישו יותר בטוחים לסחור ולהקצות הון לקריפטו. רשות ניירות ערך 'ידידותית' יותר תפתח פתח לעוד תעודות סל במוצרי קריפטו, מעבר לביטקוין".

עוד שינוי שעליו אותת טראמפ הוא שינוי "הפוזיציה" של ארה"ב בשוק הקריפטו. למעשה, ארה"ב מחזיקה במאגר מטבעות הביטקוין הגדול בעולם - יותר מ־200 אלף - שהרשויות חילטו מפעילות עבריינית.

עד היום, ארה"ב נוהגת למכור מעת לעת מטבעות שברשותה במכרזים פומביים, מה שמייצר "לחץ מכירות" בשוק הביטקוין. טראמפ התחייב כי תחת הנהגתו ארה"ב לא תמכור יותר ביטקוין, ואף רמז כי ייתכן שתרכוש ביטקוין כחלק מרזרבות המטבע שלה. אם ערך הביטקוין ימשיך לעלות, הדבר ייטיב עם מצבה הפיסקלי של המעצמה הגירעונית.

עם זאת, יש כאן בעיית עיתוי. טראמפ אותת לשוק כי הוא "קונה נלהב", אך למעשה יחלפו עוד חודשים רבים של הליכים חקיקתיים וביורוקרטיים עד שהממשל יוכל לממש את מדיניותו. עד אז - עד לאן יאמיר שער הביטקוין, והאם הרכישה עוד תהיה כדאית?

כשטראמפ מדבר על ארה"ב כ"בירת הקריפטו העולמית", הוא מתכוון גם לעודד את תעשיית כריית המטבעות על אדמתה. כריית מטבעות היא התהליך שבו העברות הכספים והיתרות בארנקים השונים מאושרות ומאומתות בבלוקצ'יין. זהו תהליך "מבוזר", שבו יכולים להשתתף כל המחשבים המחוברים לבלוקצ'יין, ולקבל בתמורה נתח מסוים של מטבעות.

עידוד התעשייה של כריית המטבעות יכול לתרום לצמיחה הכלכלית ולייצר מקומות עבודה, ובמקביל גם להחליש ברמה הגיאו־פוליטית את סין ואת רוסיה, שאחראיות לכשליש מכריית המטבעות העולמית. עם זאת, לכריית מטבעות יש גם מחיר אנרגטי וסביבתי. למעשה, כבר כיום ארה"ב היא כורת המטבעות הגדולה בעולם, ואחראית לכ־40% מכריית המטבעות העולמית.

שינוי הכיוון בארה"ב עשוי גם לעודד פתיחות בישראל, שנחשבת שמרנית בתחום. רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים וכיום הבעלים של חברת Bittax, שפיתחה טכנולוגיה לאיתור עסקאות על גבי הבלוקצ'יין, אמר ל"ישראל היום": "הביטקויון הוא כלי חדשני להעברת כספים, וכנכס פיננסי. הדבר העיקרי שמונע את מימוש הפוטנציאל העצום של הקריפטו הוא ההססנות של הרגולטור, וזה נובע מאי־הבנה ומחשש מהטכנולוגיה הזו.

"בניגוד לדעה הרווחת, הבלוקצ'יין לא מעודד עבריינות - להפך. זהו יומן חשבונאי שלא ניתן לזייף אותו, ובעזרת הטכנולוגיה הנכונה ניתן להתחקות אחרי העברות הכספים לצורכי פיקוח ומס. יש המון כסף שחור בביטקוין שרוצה להפסיק להיות שחור".