חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הורידה את דירוג האשראי הלילה מרמה של A+ לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית. פיץ' מצטרפת לשתי הסוכנויות מודי'ס ו-S&P כאשר פיץ' ומודי'ס מדרגות את ישראל באופן דומה.
הורדת הדירוג משמעותה התייקרות עלות גיוס החוב של ממשלת ישראל, וזאת במקביל לעלייה בגרעון הממשלתי. כתוצאה מהורדת הדירוג הממשלה תשלם יותר ריבית על החוב והמחיר הזה מתגלגל לכיסם של האזרחים.
הורדת דירוג האשראי משפיעה ישירות על הכיס של כל אחד מאיתנו. כאשר דירוג האשראי יורד, עלות ההלוואות למדינה עולה, מה שמוביל לגידול בהוצאות הממשלה על ריבית. כתוצאה מכך, הממשלה עלולה להעלות מיסים או לקצץ בשירותים חיוניים כמו חינוך ורווחה.
בנוסף, הורדת הדירוג מחלישה את השקל, מה שגורם להתייקרות מוצרים מיובאים ועליית יוקר המחיה. גם חברות ישראליות מתקשות יותר לגייס הון בתנאים טובים, מה שעלול להוביל לעליית מחירים נוספת. בסופו של דבר, כל אלה מתורגמים לפחות כסף בכיס של כל אזרח ולירידה ברמת החיים.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: “הורדת דירוג האשראי והאופק השלילי להמשך הורדה דירוג אפשרית, מצביעים על מחיר כלכלי כבד שמתגלגל לכיסם של אזרחי ישראל. הורדת הדירוג תחייב את הממשלה להעלות מיסים כדי לממן את הגידול בעלויות הריבית והגרעון הגדל. בנוסף, הורדת דירוג האשראי של ישראל מתגלגלת גם ליוקר המחיה. הגדלת הסיכון של ישראל מחלישה את השקל ולכן גורמת להתייקרות של מחירי המוצרים המיובאים והתשומות מחו״ל. כששער הדולר עולה הכל נהיה יקר יותר.
לדבריו "הורדת הדירוג אינה משקפת רק את המצב הביטחוני אלא גם את הזנחת הזירה הכלכלית על ידי הממשלה. הממשלה טרם הציגה עקרונות תקציב וחוק הסדרים לשנת 2025, וגם ההחלטות שהתקבלו בממשלה בתקציב 2024 והוצגו לחברות הדירוג לא מומשו. תרחישי הדירוג והתקציב נערכו בהנחה של סיום המלחמה לקראת סוף 2024, והעדר אופק לסיום המלחמה מחמיר את פרמיית הסיכון הכלכלית. המתקפה האיראנית עדיין לא החלה אבל הפגיעה הכלכלית כבר כאן. המחיר הכלכלי של סיכוני ההסלמה הוא הרבה מעבר לגידול בתקציב הביטחון. הורדות הדירוג המתמשכות והאופק השלילי פוגעים בפוטנציאל צמיחת המשק ומדרדרים את הכלכלה למיתון".
ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א וחבר מועצת העיר ת"א יפו הוסיף כי "המשמעות של הורדת דירוג היא שלמדינת ישראל יותר יקר לממן את ההלוואות שהיא לוקחת. כלומר, קדימה מהתקציב השוטף יותר כסף צריך להיות מופנה לתשלומי ריבית על חשבון ביטחון, רווחה, חינוך ועוד. מה שעצוב הוא שהורדת הדירוג מהלילה לא הפתיעה אף אחד.
היא כבר מזמן מגולמת בשוקי ההון. למעשה החוב של המדינה כבר נסחר במחירים כאלה שמעידים על כך ששוקי ההון צופים עוד הורדות דירוג באופק. המשמעות היא מיליארדי שקלים בשנה בתקציב המדינה שהולכים על תשלומי ריבית במקום על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד".
רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של ׳הפניקס בית השקעות הוסיפה כי ״תחזית החברה לגירעון של 7.8% וליחס החוב/תוצר של 70% ל-2024 ו-72% ל-2025 מבהירה כי בפיץ' סבורים שממשלת ישראל לא תצליח לעמוד ביעדים של עצמה , קרי גירעון של 6.6%. ברור שלמלחמה השלכות כלכליות מיידיות, אך הן לא חייבות להפוך למשקולת ארוכת הטווח.
בהקשר הזה, כל 3 החברות נתנו לישראל תחזית שלילית, כלומר בהיעדר תכנית אסטרטגית של ממשלת ישראל להפחתת הגירעון ויחס החוב/תוצר, דירוגה של ישראל עלול לרדת שוב. המשמעות היא עלויות מימון יקרות יותר שיעיבו על הצמיחה ובסופו של דבר על רמת החיים בארץ. תקציב 2025 זו הזדמנות מצוינת להראות לעולם שישראל נחושה לשוב למשמעת פיסקאלית. ניהול אחראי של תקציב המדינה יאפשר, בין היתר, גם גמישות רבה יותר מצד בנק ישראל ובכך יסייע בהפחתת האינפלציה ויקרב את הפחתת הריבית".
נועם בועז, סגן מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים הוסיף ״עד אתמול, פיץ' נותרה חברת הדירוג הבינ"ל האחרונה שטרם הורידה דירוג לישראל בעקבות פרוץ המלחמה. לפיכך, הפחתת הדירוג של פיץ' היתה במידה רבה צפויה ומגולמת בשווקים הפיננסיים. התנודתיות הגבוהה, בימים טרופים אלה, בשווקים הפיננסים המקומיים (תשואות אג"ח, שערי מט"ח ומניות) נובעת בעיקר מהתפתחויות הדרמטיות בזירה הגיאופוליטית.
שלוש חברות הדירוג קבעו אופק שלילי לדירוג המסמן "תמרור אזהרה" למקבלי החלטות לקראת אפשרות להורדת דירוג נוספת ככל ולא יינקטו הצעדים הדרושים.
העליה ביחס חוב התוצר והגרעון העמוק יחייבו את ממשלת ישראל לבצע התאמות פיסקאליות בתקציב 2025 שיהיה במוקד תשומת לב לקראת סוף השנה״.
