בעידן בו הטכנולוגיה עושה קפיצת מדרגה משמעותית ומשפיעה על החברה בכלל ועל הסביבה העסקית בפרט, מנהלים לא יכולים להתמודד עם האתגרים החדשים בכלים הישנים.
השימוש הגובר בכלי AI בארגונים במגוון רחב של תחומים מחייב את המנהלים לאמץ גישות חדשות, מיומנויות חדשות ולחשוב מחדש על דרכי העבודה שלהם.
בשנת 2020 הייתה זו הקורונה שהשפיעה על סביבות ניהוליות ואילצה ארגונים לחשוב מחדש. תפיסות שהיו נראות כמו מדע בדיוני עבור ארגונים מסורתיים ב- 2019 הפכו לסטנדרט ומנהלים רבים שינו את הגישה ושיטות הניהול שלהם. הקורונה הייתה הנחתה, אילוץ, משהו שאף אחד לא ביקש ולא רצה אך היא גם הייתה קטליזטור להתייעלות משמעותית, אימוץ מודלים חדשים ושבירת מוסכמות.
למרות שהיכולת האבולוציונית הכי חזקה היא הסתגלות לשינויים, לבני אדם ולארגונים המנוהלים על ידם, קשה להשתנות. רק החודש ראינו איך בעידן של מיפויים גיאוגרפיים, זהויות ביומטריות ורשתות צילום, גם ארגון כמו השירות החשאי של ארה״ב מתקשה למנוע התנקשות במועמד לנשיאות, דונלד טראמפ. את המסקנות כנראה, הם כבר יסיקו בדיעבד.
בדומה לאירועים המכוננים האחרונים, גם מהפכת AI היא משבר, ומשברים כידוע, תפקידם לשנות סדרי עולם. אך בשונה מאסונות ואירועים בלתי רצויים, המשבר של AI הוא תופעת לוואי של תהליך מכוון שמגיע על מנת להביא לפרקטיקה מיידית את היתרון הגלום והלא ממומש של שימוש בדאטה.
לגלות את הדאטה
אז מה חדש? הרי אין שום מהפכה ברעיון של שימוש יעיל בנתונים והחלטות מבוססות דאטה, זו שאיפה של כל מנהל וארגון. אבל זה לא ה״מה״ שהשתנה אלא בעיקר ה״איך״, ״כמה״, ״מתי״ ו״איפה״. אם לומר בפשטות, AI משפיע על זמינות המידע, עיבוד, ניתוח והנגשה. AI מאפשר לעבד היקפים גדולים של מידע ממקורות שונים ורבים בו זמנית, בצורה מדויקת יחסית, להנגיש אותו בצורה מהירה ובכך לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בכל הרמות בארגון. מודלים ניהוליים תמיד עברו שינוי ואדפטציה לסביבה העסקית המשתנה, אך אם בעשורים האחרונים השינוי היה מדורג יחסית ומודלים מיושנים החזיקו זמן רב (מדי), כעת השינוי יהיה מהיר ומואץ כפי שעוד לא ראינו.
שינוי המבנה ההיררכי
בעידן בו המידע המורכב יעבור תהליך עיבוד מהיר ויוכל לספק תובנות בלחיצת כפתור, מבנים היררכיים מורכבים עלולים לעכב תהליכי קבלת החלטות ולייצר "חסרון תחרותי". בעידן של טכנולוגיות מהירות ומשתנות הגמישות היא קריטית, בעוד שמבנים היררכיים מסורתיים מסורבלים ונוקשים. מעבר לאיטיות בקבלת ההחלטות מבנים כאלה סובלים מקושי באימוץ טכנולוגיות חדשות, מגבילים את היצירתיות ואת היכולת להגיב בצורה מהירה לשינויים התדירים בשווקים התחרותיים. אומנם התפיסות האג'יליות (גישות מעולם ניהול פרויקטים המדגישות הסתגלות מהירה לשינויים) נמצאות בארגז הכלים הניהוליים הרבה לפני עידן ה-AI, אך כעת, מעבר לתחום ניהול פרויקטים, הן יהוו אבן יסוד בתפיסה הניהולית הרוחבית.
כור ההיתוך הארגוני
לא רק המבנה ההיררכי צריך להשתנות, אלא גם מבנה היחידות העסקיות עצמן. כל ארגון, בטח כזה שמוכר שירותים ללקוחות באמצעים דיגיטליים חייב לייצר התאמה לסביבה תחרותית ולהיות מסוגל להגיב מהר. הדרך לכך היא באמצעות ערבוב בין הטכנולוגיה לביזנס. הטכנולוגיה היא לא עוד ספק בארגון אלא פונקציה בתהליכי קבלת החלטות העסקיות, אך במקביל גם הפתרונות הטכנולוגיים לא שייכים יותר לאנשים שמדברים בקיצורים לועזיים ולא תמיד מבינים את שפת הלקוח (זה שהחברה מגדירה אותו לקוח).
הרבה מעבר לתכנות אל-קוד הוותיקות יותר, כלי AI מאפשרים לפשט את ייצור הטכנולוגיה על ידי אנשים לא טכנולוגיים וזה צעד מקרב בין הקטבים בארגון. כאשר הכישורים הטכניים ידחקו הצידה ויפנו מקום ליצירתיות שתהפוך לגורם החשוב ביותר ולדלק במנוע הארגוני כגורם מבדל בין יכולות אנושיות לאלו של בינה מלאכותית. מחלקות מעורבות של אנשי השיווק, השירות והמוצר העובדים לצד אנשי פיתוח תחת ניהול משותף ומתמקדים ביצירת פתרונות על פני יצירת טכנולוגיות.
תפקיד המנהל
תפקיד המנהל עתיד להשתנות דרמטית. תהליכי קבלת החלטות של המנהלים בכל הדרגים יהיו מבוססים הרבה יותר על תובנות המונגשות באמצעות כלי AI כאשר המנהלים יידרשו לפתח יכולות ליישם תובנות אלה בצורה אפקטיבית. תפקיד המנהל יתמקד בהנחיה, אימון ופיתוח מיומנויות רכות של העובדים ויצירת סביבה המעודדת יצירתיות וחדשנות. הם יהפכו למובילי שינוי וחדשנות כצורך עסקי יום יומי ולא כסיסמה בקורס משאבי אנוש. המנהל יצטרך לגשר בין היכולות הטכנולוגיות של ה-AI לבין הצרכים והיכולות האנושיות של העובדים ולזהות הזדמנויות לשילוב מיטבי ביניהם. לשם כך המנהלים יצטרכו להכיר היטב את יכולות ה- AI והמגבלות שלו.
המנהלים יצטרכו לנהל במקביל משאבים היברידיים המורכבים מבני אדם המגיעים מדיסציפלינות שונות ומערכות בינה מלאכותית שיעבדו לצידם. מדובר באתגרים שיידרשו ממנהלים להיות ג׳נרליסטים (להבין בתחומים מגוונים ולנווט ביניהם) ופחות ״העובד הכי מקצועי במחלקה״. על מנת להתמודד עם האתגרים שמציבה הטכנולוגיה החדשה, המנהלים יתפקדו כשומרי סף כדי להבטיח דיוק ומזעור הסיכונים הנובעים משימוש ב- AI הן בצד של שימוש לרעה על ידי עובדים והן בצד של האתגרים האתיים הנובעים מהשימוש ב- AI עצמו.
זה לא באמת משנה אם התחזיות לגבי ה- AI יתממשו במלואן, השינוי של הדרך בה אנו מנהלים את העסקים כבר החל והוא לא יעצור. השינוי יהיה מהיר ועוצמתי ועלינו, המנהלים להיות ערוכים לכך ובמקום להתמקד בהסקת מסכנות בדיעבד, עדיף להכין את עצמנו לעתיד בהווה.
כותב המאמר הוא ג'ונתן קוזמנקו, חוקר AI בתהליכי קבלת החלטות במסגרת לימודי דוקטורט ומייסד חברת הייעוץ העסקי Kuzmanko, המתמחה בליווי חברות באימוץ AI, פיתוח עסקי וליווי חברות סטארט-אפ הפועלות בעולם הביטוח והפיננסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו