המחאה נגד הרפורמה המשפטית

יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "למה הילדים שלי לא רוצים להמשיך לחיות בישראל?"

דובי אמיתי התארח ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום", והתייחס לקידום הרפורמה המשפטית באופן חד-צדדי: "אני וארנון בר דוד עוקבים בדאגה אחר המתרחש"

"למה הילדים שלי לא רוצים להמשיך לחיות בישראל? אני דור רביעי בארץ, נלחמתי בכל המלחמות. למה הרבה צעירים רוצים לעזוב את המדינה שלנו? אנחנו חצויים בתוך העם. אולי חלק מהדברים שהממשלה רוצה לעשות הם נכונים, אבל הדרך היא דרך לא נכונה, וזה פוגע בחברה, בכלכלה, ברוח הקרב שלנו כמדינת ישראל". כך אומר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים, שהתארח ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום".

"אני עדיין איש מילואים, אני יודע מהם האיומים שיש לנו. בשביל לנצח בהם לא מספיק להביא F35, אלא צריך חברה חזקה וכלכלה חזקה. אין לנו את הפריבילגיה להרשות לעצמנו להיות חצויים", הוא מזהיר.

"אני אומר לממשלה: התבלבלתם"

אמיתי מודאג מהשפעת חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית על המגזר העסקי, ואומר: "אנחנו נמצאים בתקופה שהאינפלציה מאוד גבוהה והריבית מאוד גבוהה. חוסר הוודאות גורם לחלק גדול מהמגזר העסקי לא להיכנס להשקעות חדשות ולחפש מקומות חדשים. אני שומע על יציאה של עסקים מחוץ למדינה הזאת, ואני לא אוהב את זה. אני אומר לממשלה: התבלבלתם. אתם צריכים לקבל אחריות, צריכים לעשות דברים בהסכמה מלאה".

דובי אמיתי, צילום: חן גלילי

אמיתי שב ואומר כי החלטות גורליות ומהותיות, כלשונו, צריכות להיעשות בהסכמה רחבה, וקורא לצדדים לשוב לשיחות בבית הנשיא. "אי אפשר לעשות מחטף. החיפזון מהשטן. לא כדאי למהר, כדאי להגיע להסכמות כדי שגם הילדים והנכדים שלנו ירצו להישאר פה".

על השבתת המשק על ידי ההסתדרות, שלה היה שותף מלא לצד יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, אמר: "לאחר הפיטורים האגרסיביים של שר הביטחון, החלטנו להשבית את המשק. יריית האזהרה הזאת אותתה לממשלה לעצור. מה קורה עכשיו? אנחנו עוקבים בדאגה, גם ארנון וגם אני, אחר המתרחש. אני קורא לשני הצדדים, גם לקואליציה וגם לאופוזיציה - שבו, תעשו את השיחות ותנסו להגיע להסכמות. האחריות שלי, כמי שעומד בראש המגזר העסקי, היא לבוא ולהתריע מה עלולות להיות ההשפעות על המגזר העסקי. יש השפעות שליליות, ושאף אחד לא ינסה לטשטש את זה".

"לדאוג ליתר הקרונות"

לדברי אמיתי, "מאחורי קטר ההייטק יש המון קרונות, ושאר הקרונות - כמו התעשייה, התיירות, החקלאות, העסקים הקטנים - הם קרונות בעלי פריון נמוך, וגם בתקציב החדש לא חושבים עליהם. אנחנו חושבים שלא נכון לטפל רק בקטר, אלא גם בקרונות שמושכים את הקטר אחורה".

אמיתי מנה שלושה דברים עיקריים שצריכים להיות בתקציב עבור המגזר העסקי: הורדת מס החברות  מ-23% ל18% בהדרגה, הורדת מס רווחי ההון בבורסה בתהליך מדורג, והפחת המואץ. 

האם הממשלה עושה מספיק כדי להקל על האזרחים בגל ההתייקרויות?

"הקפאת מחוללי האינפלציה לא נעשתה. להפך - המים עולים, הארנונה עולה, החשמל עולה. את מחיר הדלק אמנם עצרו, אבל מס הבלו עדיין גבוה. אני מוכן להתפשר על עצירה של מחוללי האינפלציה, אבל אני לא מוכן להתפשר על זה שהיום לא מכינים את השלב הבא - הצמיחה. באופן אישי אני מאמין ביכולות של ראש הממשלה, הוא יודע בדיוק מהם הכלים הנכונים. לצערי, זה לא קורה".

למה?

"שאלה מצוינת. הממשלה עוסקת כרגע בדברים שהם פחות רלוונטיים להיבט הכלכלה. אני חושב שזאת טעות גדולה. במקום לעסוק בבלימת יוקר המחיה, במקום לעסוק בהאצה של העסקים במדינת ישראל ושל הצמיחה, אני לא רואה פעולות נכונות בחצי השנה האחרונה, מאז שהוקמה הממשלה".

כבר לא עניין של מה בכך. קניות בסופר, צילום: דודו גרינשפן

"השכבות החלשות מעדיפות לקנות פסטה"

אמיתי התייחס גם למחירי הפירות והירקות הגבוהים בישראל ונתן דוגמאות למחירים שהוא מקבל בתור חקלאי: "אני מקבל ק"ג תפוחים ב-3.42 שקלים, שזיפים ב-3.32 שקלים, אפרסקים ב-4.85 - ואני קונה אותם ב-17-15 שקלים. נקטרינה לבנה ב-3.94 שקלים לק"ג - ואני קונה ב-15 שקלים. אבוקדו ב-5 שקלים לק"ג, ואני קונה ביותר מ-20 שקלים", מסביר אמיתי.

"גם לשכבות החלשות מגיע לקבל סל מזון בריא, ולצערי זה לא המצב היום. הן לא מרשות לעצמן פירות וירקות, וזה מצער אותי. כי אני רואה כמה אני וחבריי מקבלים, ושהתוצרת הטרייה הזאת לא מגיעה לשכבות החלשות, והם מעדיפים לקחת את הפסטה".

"הסינים מחכים שנפסיק לגדל שום"

לאמיתי יש בטן מלאה על ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה הקודמת בנושא רפורמת החקלאות. "מי שמוביל את כל התפיסה החקלאית היום בישראל זה לא משרד החקלאות, אלא נערי האוצר. אני מכיר אותם, הם אנשים מדהימים, מלח הארץ. אבל כשהם יושבים שם ומגיעים מהאקדמיה, תואר ראשון ושני, ולא מכירים את השטח ואת המשמעויות - אז תהליך קבלת ההחלטות שלהם לוקה בחסר.

"לפני שנתיים החליט שר החקלאות להוריד את המכס על מחיר השום, אז ב-2021 היו לנו 10,000 דונם שום - ב-2022 ירדנו ל-1,500. ומה אנחנו רואים מבחינת המחירים? מחיר השום המיובא ירד מעט, מחיר השום הישראלי הוא הרבה יותר נמוך, אבל מספר הדונמים הולך קטן. בשנה הבאה המגדלים הישראלים לא יגדלו שום, והסינים כבר מחכים לרגע הזה, והם יעלו את מחיר השום. ואם בוחנים את המרכיבים התזונתיים בשום הסיני לעומת השום הישראלי, רואים שמוכרים לנו משהו פחות טעים ופחות בריא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...