הכלכלנית הראשית חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, עדכנה היום (שלישי) כלפי מטה את תחזית ההכנסות של המדינה ממסים, את תחזית הצמיחה של המשק ומעלה את תחזית האינפלציה לשנתיים הקרובות.

תחזית הכנסות המדינה (הכוללת הכנסות ממסים והכנסות אחרות) ירדה ב-5.3 מיליארד שקל בשנה הנוכחית ובכ-11 מיליארד שקל בשנת 2024. "עליות הריבית, אי הוודאות בכלכלה העולמית ואי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק", מוסבר בדו"ח שלה.

גרינברג מוסיפה: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה, ולכן חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה וההכנסות".

גורמים באוצר התייחסו גם לנושא הכספים הקואליציוניים שאושרו לאחרונה: "הדבר שיותר מטריד זו ההקצאה עצמה שלא מעודדת תעסוקה של גברים חרדים ובטווח הבינוני והארוך, זה משהו שיכול להיות מאד משמעתי".

נוסף על כך, כאמור גרינברג הורידה את תחזיתה לשיעור הצמיחה במשק. בשנת 2023 הצמיחה צפויה להתמתן ב-0.3% בהשוואה לתחזית הקודמת ולעמוד על 2.7%. קצב הצמיחה החזוי בשנת 2024 מתמתן ב-0.1% בהשוואה לתחזית הקודמת ועומד על 3.1%.

"התחזית החדשה שגובשה בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית לוקחת בחשבון התפתחויות בסביבה הכלכלית בעולם, נתוני חשבונאות לאומיים לשנת 2022 ונתונים נוספים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, ביניהם אינדיקטורים משוק ההון. התחזית בתרחיש הבסיס אינה לוקחת בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית במידה שזו תתממש, והיא מהווה תרחיש החמרה לתרחיש הבסיס המוצג. התחזית בתרחיש הבסיס כן מתחשבת בהשלכותיהם של חוסר הוודאות והמתח סביב הרפורמה כפי שהללו משפיעים על הכלכלה הישראלית נכון למועד זה", מסברה גרינברג.

מדיניות מרסנת

לדברי גורמים במשרד האוצר, "הנושא של הרפורמה המשפטית מייצר עדיין חוסר ודאות, ואנחנו משקפים את זה בתחזיות לנו. הרפורמה המשפטית נמצאת בסיכונים לתחזיות. אנחנו לא יודעים מה יקרה לגבי סוגיה זו לכן הוצאנו נייר עם עמדה עם השלכות. חשוב להבין שזה תרחיש החמרה מבחינת הסיכונים. אם זה יקרה זה תרחיש החמרה. גם בנק ישראל וגם קרן המטבע הוציאו תרחישי המטבע. אנחנו רואים ירידה משמעותית בהשקעות של 74% מול הרבעון המקביל של 22. בהייטק יש ירידה נוספת בגלל אי הודאות שזה סיכון מקומי".

עוד הוסיפו הגורמים באוצר את החשיבות של שמירה על גירעון נמוך: "מרבית הסיכונים בתקופה הזו להן הגלובליים והן המקומיים הם כלפי מטה. צריך להבין את זה ולכן חשוב מאד לשמור על מרחק פיסקלי, שיאפשר ירידות בעתיד, אם יקרו התרחישים של סיכונים כלפי מטה. כמו שאנחנו רואים עכשיו שיצאנו בתקופה של גרעון נמוך זה דבר שחשוב לשמור עליו". אנחנו נמצאים בתקופות של המון חוסר ודאות, שיכולים להביא לשינוי עתידי לפיו תחזית ההכנסות ירד ואם זה יקרה צריך מרחב פיסקלי שלא יפגע".

בדו"ח של הכלכלנית הראשית נכתב כי בחודשים האחרונים חלו מספר שינויים הן בסביבה הגלובלית והן בכלכלה המקומית. שיעורי האינפלציה מתמתנים בקצב איטי ממה שצפינו בתחילת השנה. בעקבות זאת, הבנקים המרכזיים, כולל בנק ישראל, ממשיכים לנקוט במדיניות מוניטרית מרסנת, וכעת אנו מניחים כי ההתכנסות ליעדי האינפלציה תימשך זמן רב יותר ותלווה בשיעורי ריבית גבוהים יותר. בתוך כך, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה את תחזית הצמיחה העולמית מעט כלפי מטה בפרסום אפריל 2023.

"על רקע סביבה זו, אנו צופים שיעורי צמיחה נמוכים יותר בהשקעות במשק. העלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי בחודשים האחרונים פוגעת אף היא באטרקטיביות של ההשקעות. על פי הנתונים הידועים לנו כעת, ההשקעות של קרנות הון-סיכון נמצאות בירידה מתמדת, וכעת בתרחיש הבסיס אנו צופים כי יגיעו לרמות טרום משבר הקורונה. סביבת הריבית גבוהה יחסית וצפויה להוביל לפגיעה בסקטור הנדל"ן, ואנו עדים לסימנים לפגיעה זו בחודשים האחרונים", כותבת גרינברג.

צפויה ירידה ב-2024

תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2023 עודכנה בהתבסס על תמונת המקרו וכן על ההכנסות ממסים שהתקבלו עד חודש אפריל של שנת 2023 והיא עומדת על 463.6 מיליארד ש"ח, ירידה של כ5.3 מיליארד ש"ח (כ0.3% תוצר) מתחת לתחזית שהוכנה בינואר 2023. התחזית לשנת 2024 עומדת על 487.2 מיליארד ש"ח, 10.9 מיליארד ש"ח (כ0.55% תוצר) מתחת לתחזית שהוכנה בינואר 2023.

גם תחזית האינפלציה עודכנה על רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם בארבעת החודשים הראשונים של השנה, הועלתה תחזית האינפלציה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר לשנת 2023 ל3.2% (דצמבר מול דצמבר). במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד קצב האינפלציה על 2.9% בהתאם לתחזית אגף הכלכלנית הראשית, בחלקו העליון של טווח היעד של בנק ישראל.