קצב גידול האשראי הצרכני ב־2022 היה 7% (לפי נתוני בנק ישראל). הריבית עלתה בתקופה זו ביותר מ־4%, וייתכן בהחלט כי לא מדובר בסוף הדרך.
עליית הריבית השפיעה גם על נוטלי המשכנתאות. בחודשים האחרונים ההחזר החודשי הממוצע עלה בכ־1,000 שקלים. יש לזכור בהקשר זה, כי יותר ממחצית מהסכום הכולל של 521 מיליארד השקלים של המשכנתאות במשק הישראלי נלקחה בשלוש השנים האחרונות. בתקופה זו המסלול הפופולרי היה מסלול הפריים, כך שעליית הריבית החזקה שראינו בחודשים האחרונים פגעה בעיקר בלווים אלה.
גם בהלוואות האחרות (כגון לרכב ולצרכים אחרים) ראינו עליות בריביות, שעומדות על 13%-8% אחוזים.
העלייה בריבית דוחפת את משקי הבית לממן הוצאות במשיכת יתר (אוברדראפט). זהו האשראי היקר ביותר במסגרת הבנקאית. הריבית עליו יכולה לנוע בין 12% ל־17%.
היקף משיכת היתר בישראל הגיע ל־10.5 מיליארד שקלים. כמו כן, נמצא על ידי בנק ישראל כי ככל שמסגרת האשראי היתה גבוהה יותר, כך גדלה ההסתברות שהחשבון ייכנס למשיכת יתר. 60% מבעלי המסגרות של 40 אלף שקלים ומעלה היו באוברדראפט, לעומת 42% עם מסגרת של עד 5,000 שקלים.
ממוצע משיכת היתר היה 15 אלף שקלים. המשמעות היא שהריבית כאן יכולה להגיע ל־3,000 שקלים, ואף יותר.
אז מה עושים? ההחלטה הראשונה שצריכה להתקבל במשפחה היא לנהל תקציב משפחתי.
לאחר איסוף הנתונים וחלוקתם לקבוצות הכנסות עיקריות והוצאות עיקריות, יש לערוך השוואה (שתתבסס על נתונים היסטוריים של שלושה חודשים לפחות) של סך ההכנסות לעומת סך ההוצאות.
טיפול בצד האשראי של משק הבית הוא פעולה שאם עולה יפה - יכולה להביא לצמצום ההוצאות בגין האשראים. כך, למשל, בדיקת אפשרויות לשינוי במשכנתא (מיחזור, פריסה וכו'); האפשרות להחליף את משיכת היתר בהלוואה זולה יותר - אם בנקאית ואם חוץ בנקאית - כולל בחינת אפשרויות לקבלת אשראי כנגד קרן השתלמות וכדומה.
אז נחליט, נצא לדרך ונתמיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו