סכנה ברורה ומיידית: מכירת הנפצים והחזיזים נמצאת בשיאה

סכנת נפשות: פורים כבר כאן, ומכירת הנפצים, החזיזים והזיקוקים נמצאת בשיאה. אמנם החוק בישראל אוסר מכירת פריטים אלו, אך מתחת לפני השטח - קיימת תעשייה שלמה בטלגרם שלפי הערכות של סוחרים בענף מגלגלת עשרות מיליוני שקלים בשנה.

פברואר ומארס מהווים זמן שיא, וגם ביום העצמאות נרשמת עלייה בהיקף הרכישות. עד לפני כמה שנים, עיקר הסחר התקיים בקרנות הרחוב, בעיקר בירושלים, בבני ברק ובערים נוספות בעלות צביון דתי. אך במהלך השנתיים האחרונות, גם בשל מאמצי אכיפה מצד המשטרה, חלק הארי של המסחר עבר לטלגרם - מרחב אנונימי שמאפשר לקיים סחר לא חוקי, גם בסמים, אמל"ח ותרופות. מכירות הנפצים והזיקוקים מגיעות למאות שקלים ללקוח בטלגרם.

לפי אחד הגורמים המעורים בנושא, שולי הרווח של הסוחרים מגיעים למאות אחוזים - חבילת נפצים נקנית ב־60 שקלים ונמכרת ב־200 שקלים, וכמובן בלי תשלום מס.

ההורים עלולים להסתבך

באשר לטווח הגילים של הקונים, לפי אותו גורם הוא נע בין 18-7, וכל ילד עם טלפון חכם יכול להוריד את האפליקציה ולקנות. משטרת ישראל, מצידה, פועלת באופן נמרץ להתמודד עם התופעה, אך ייתכן שבמקרה המכירות בטלגרם ידיה כבולות, בשל המידור בין המוכר לבין השליחים שמפיצים את הסחורה.

לפי נתוני פורום הנזיקין, במהלך חמש השנים האחרונות נפגעו 200 ילדים כתוצאה משימוש בנפצים, ורבים מהם פונו בשל כך לבתי החולים: "פוליסת ביטוח לתאונות אישיות לתלמידים, שבאמצעותה מבוטחים כל הילדים הלומדים במסגרות לימודיות בישראל, מעניקה כיסוי ביטוחי שתקף לכל ילד שנגרם לו נזק גופני במקום כלשהו בשטח מדינת ישראל", מציין עו"ד ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני נזיקין וביטוח. "העובדה כי הנזק נגרם מחוץ לכותלי בית הספר אינה רלוונטית, ועל חברת הביטוח לפצות את הילד שנפגע. כמו כן, אין צורך להוכיח רשלנות מצד הפוגע".

לצד זאת, הוא מציין כי במקרה שמישהו נפגע, גם הורי הילד שזרק את הנפץ עלולים להסתבך: "כל עוד לילד מלאו 12 שנים אך עוד לא 18 - החוק בישראל מאפשר לניזוק לתבוע את הילד הפוגע ואת הוריו, בהיותם אפוטרופסים. קיימת סברה כי אם הילד נתבע אישית, ההורה פטור מאחריות. בפועל, מאחר שהחוק מכליל אותו תחת אחריותם הטבעית של ההורים כאפוטרופסים - אם הנפגע יחליט מסיבה כלשהי להגיש תביעה אישית נגד הילד המזיק, אין הדבר פוטר את ההורים, שיכולים להיתבע גם הם", אומר עו"ד יעקובוביץ'.

ומה עושה המשטרה?

הרעיון הכללי במשטרה ובמשרד הכלכלה הוא לא לחפש את הילד שמפוצץ, אלא לפעול נגד סוחרים שמפיצים את מרכולתם בחנויות, מבית לבית, דרך טלגרם, באזור בתי ספר ובסביבת ילדים.

רוב ההורים לא בודקים אם מדובר באביזר מותר על פי החוק, אלא נותנים כסף לילד והוא קונה מסוחר, שגם הוא יכול להיות ילד בעצמו. הבעיה הגדולה היא בהרכבי החומרים. כשהם מתפוצצים, הם עלולים לגרום לקטיעת איברים ולפגיעות גופניות חמורות. אנשים מזעיקים את המשטרה כשהם שומעים קולות נפץ, ועד שהמשטרה מגיעה - מבחינתה זה אירוע אמת. בימים מתוחים כאלה, הדבר יכול להגיע לעשרות קריאות למשטרה, ומדובר בבזבוז כוח משטרתי בזמן ניידת צריכה להיות פנויה לאירוע אמיתי, חלילה. במשטרה מדגישים כי ההורים הם אלה שצריכים לגלות אחריות.

לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בעשור האחרון (2022-2013) הגיעו למיון 230 ילדים עם פציעה כתוצאה משימוש בנפצים. מתוך סך מקרי הפניות למיון, 70 מקרים היו של ילדים מתחת לגיל 10. עוד עולה מהנתונים כי 40% מסך הפגיעות היו פגיעות עיניים, ו-20% היו פגיעות ידיים.

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "פורים הוא חג מהנה, צבעוני ושמח, אך הוא טומן בחובו סכנות עבור הילדים. אנו רואים בשנים האחרונות פגיעות רבות כתוצאה משימוש בנפצים. אני קוראת להורים: הימנעו משימוש הילדים בנפצים ובשאר חומרים מסוכנים בחג, וגם בשאר השנה. הקפידו על התנהגות בטוחה גם בחג, ויחד נעבור אותו בשמחה ובבטחה".