זה לא הגיל - זה התרגיל: כל מה שצריך לדעת על חיסכון לפנסיה

פעמים רבות כשמדברים עם אנשים בשנות ה־30 וה־40 לחייהם על חיסכון לפנסיה, התגובות הן: "מה לי ולזה?" או "לא מבין בזה כלום", וכמובן "יש לי עוד המון שנים להיערך". היערכות פיננסית לפנסיה חשוב להתחיל בגיל כמה שיותר צעיר, וזאת כדי לאפשר חיים נוחים מבחינה כספית בעת הפרישה מהעבודה.

חוסך ששכרו בגובה השכר הממוצע במשק ומתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 30 יצבור כ־1.4 מיליון שקלים לזמן הפרישה, בעוד שאם יתחיל לחסוך בגיל 50 יצבור 0.5 מיליון שקלים בלבד. כדי לקבל קצבה בגובה השכר הממוצע במשק - אם מתחילים לחסוך בגיל 30 צריך לחסוך 2,300 שקלים לחודש, בעוד שאם מתחילים בגיל 50 תצטרכו לחסוך כ־3,000 שקלים בחודש (כל החישובים לעיל מבוססים על הנחות של אותן תשואות המכשירים הפנסיוניים).

החל מ־2008 חלה חובה לבטח כל עובד שכיר בביטוח פנסיוני באמצעות הפרשות מהשכר, הן של העובד והן של המעביד. נוסף על כך, המעביד חייב להפריש לקרן פיצויים של העובד. כיום שיעור ההפרשות לפנסיה לשכירים הוא 18.5% מהשכר, מהם  6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעביד. חשוב להדגיש כי העובד זכאי לבחור הן את סוג הביטוח הפנסיוני שבו ירצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) והן את הגוף שינהל עבורו את הביטוח הפנסיוני. כמו כן, ניתן לנייד את החיסכון בין הגופים המנהלים לפי החלטת העובד ותוך שמירת רצף זכויותיו. העובד אינו רשאי לוותר על ההפרשות לביטוח פנסיוני, והמעסיק חייב לבצען.

בחלק ממקומות העבודה קיימים הסדרים פנסיוניים טובים יותר מהחובה המינימלית, ואז חובה על המעסיק להפריש לפי הסדרים אלו. מ־2017 עצמאים מחויבים לעשות לעצמם ביטוח פנסיוני. עצמאי זכאי להטבת מס עבור הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני, ובמידה שיפקיד סכומים נוספים מעבר לקבוע בחוק - הוא יוכל לקבל הטבות מס נוספות. עומדת בפנינו משימה חשובה - לדאוג ולהיערך לקיום הפיננסי בפרישה לפנסיה ולוודא כי המוצרים הפנסיוניים שבהם אנו חוסכים אכן מתאימים לנו, ולהימנע מטעויות בהקשר זה.