המשרד של הרב חיים אמסלם בירושלים ממוקם ברחוב שבו הריח של מאפיית אנג'ל נמהל בריחות של סטקייה כשרה למהדרין, אבל כלום מכל אלה לא מטפס לקומה השלישית. שם, בין שני חלונות פתוחים, נושבת רוח נעימה. הפעם האחרונה שבה נפגשנו היתה כמה שבועות לפני הבחירות, והכל אז נראה מבטיח. השמאל מצא עניין ברב שרואה גם את החילוני, שמדבר על שוויון בנטל ועל גיור, שמחפש להקל ולא להרחיק. אפילו על מציאת פתרונות לתחבורה בשבת דיבר. אמסלם היה משוכנע שגם בין החרדים הספרדים יהיו רבים שיבואו איתו, שייצאו אחריו להשיב עטרה ליושנה. שעות ארוכות הוא דיבר על ההתבטלות של הספרדים מול הממסד הליטאי, על הסיבות שגרמו לו לקרע מש"ס ומהרב עובדיה יוסף, האיש שהסמיך אותו לרבנות ושבו הוא רואה גדול בתורה.
אבל לבחירות יש נטייה לא לקיים הבטחות, וכשגמרו לספור, "עם שלם" נשארה עם 45,690 קולות. כששאלתי אותו, לקראת סוף הראיון, אם בכה עם היוודע התוצאות, אמר שלא. שהוא היה זה שהרגיע את כולם. אפילו ישן מצוין.
דוד (30), בנו של אמסלם ואיש השטח שלו בבחירות, מעיד על עצמו שהוא דווקא לקח את זה קשה. שחודש ימים היה הרוס. מהרגע שהשתחרר מהצבא, זו היתה המטרה שלו, להקים ולארגן את כל השטח בשביל אבא. אמסלם אומר שאשתו, אם שמונת ילדיו, לקחה קשה את המערכה ואת ההשמצות, "אבל ברמה שאת לא מתארת לעצמך".
באיזו שעה הבנתם שאתם לא בכנסת?
"כבר במשך היום הגיעו אלינו הידיעות על כל החבלות שש"ס עושים. למשל, הלכו והודיעו במגפון שאמסלם הוריד את הרשימה ואל תצביעו לו. שלחו בוואטס־אפ הודעות שביטלנו את ההשתתפות. טריקים וחבלות. בבית"ר עילית, שם היו לי פעילים, לא קיבלתי קולות. אבל בעולם הזה של החרדים בבחירות, הכל מותר. לרמות, לשקר".
דוד: "שכרו חקיין, שבקולו של אבא הודיע שאנחנו לא מתמודדים".
אז למה לא תבעתם אותם?
דוד: "שעל זה נשחית כוחות?"
אמסלם: "לפני כמה ימים ניגש אלי קופאי בסופר וביקש סליחה. לא רצה להגיד בדיוק על מה. אמרתי לו שאני סולח לו. אחרי כמה ימים ביקש את סליחתי בחור ישיבה. אמרתי לו שאני לא סולח לו, ושיגיד גם לרב שלו שאני לא סולח. לא סולח על ההסתה ועל השקר. אמסלם הוא רשע? הוא כופר? הוא פוקר?"
למה זה מעליב אותך? הרי אתה לא פוקר. מה אכפת לך, שיגידו.
"לא סולח! ועכשיו אגיד משפט שלך, ככתבת חילונית, אולי לא יגיד הרבה, אבל לחרדים הוא אומר המון. אני לא סולח להם, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא!"
חשבון פתוח עם בנט
מאז הבחירות, חודשים ארוכים, שתק. אמר שזה לא הזמן לדבר על מה שהיה ועל תוכניות עתידיות, אבל אז, כשהחלה כל הסערה סביב הרבנות הראשית, משהו אצלו התעורר, והיה לי ברור, בלי שיגיד, שהוא שוקל ברצינות להתמודד על תפקיד הראשון לציון שמתפנה. אחר כך פורסם שבנט מאיים שאם ש"ס לא ימתנו את ההתנגדות למינוי הרב סתיו, הבית היהודי יריצו את אמסלם. אמסלם לא בטוח שהוא בכלל שמע על זה, ועם בנט יש לו חשבון. "צריך לבוא ולומר את האמת: המשנה הסדורה שלי היתה הכי קרובה לציונות הדתית, וביני לבין בנט היו הבנות שהוא לא עמד בהן. הוא הבטיח שאם ייבחר לראשות המפד"ל הוא ייקח אותי איתו, בכל הקמפיין שלו הוא הקפיד להצטלם לצידי. אבל זה לא קרה. אחר כך הוא אמר שאני לא רציתי. נאלצתי לרוץ ברשימה עצמאית משל עצמי, וזאת היתה טעות. הייתי צריך להקשיב בקולם של הרבה חברים, שיעצו לי לחבור למפלגה אחרת".
מאוחר יותר הוא חידד את הדברים. אמר שהציונות הדתית, לפני 35 שנה, לא ידעה להכיל את הספרדים והבריחה אותם, ובזה המציאה את תמ"י, שהצמיחה את ש"ס. "וכמו שהציונות הדתית לא ידעה להכיל אותם, ככה גם בנט לא יכול להכיל אנשים כמו הרב אמסלם, ספרדים שיש להם תפיסה משלהם ויש להם אגו. אז כששואלים אותי למה לא הלכתם איתו, יש לדייק".
באמת קיווית לרוץ עם הציונות הדתית?
"התחלתי כרב של המפד״ל. הייתי רב של מושב שרשרת, מיישובי הפועל המזרחי. לא מעט אומרים שבנט ואורבך קרובים אלי יותר מאשר לפלגים קרובים אליהם. אני ואנשים דומים לי איננו חלק מהשיבוץ הקבוע. אני אדם ציוני אבל חרדי, אני לא ליטאי ולא כיפות סרוגות. מין זן נדיר".
השר בנט סירב להגיב לדברים.
אז עכשיו אתה יושב ביציע ורואה את ש"ס נובלת באופוזיציה. אומרים שאין שמחה כשמחה לאיד.
"אני מזמן אמרתי שש"ס היא מפלגה שחיה על זמן שאול. אין זכות קיום לחרדיוּת הספרדית, בממדים שבהם היא מתקיימת היום. תופעת החרדים הליטאים היא תופעה שגודלה הטבעי הוא באזור שני המנדטים, לא יותר. זה ברור שהמפלגה הזו חיה ונושמת מכוחו של הרב עובדיה יוסף, שאני מבקש לאחל לו מפה רפואה שלמה. זו מפלגה שחיה מכוח התמימות של הציבור, מכוח אמונת החכמים, מכוח האישיות של הרב עובדיה. אבל אלטרנטיבה אחרת היא הכרחית, אופציה של ספרדי תורני אך משכיל, דתי אך מתפרנס, מקפיד בהלכה אך פרגמטי מאוד. דמות שהיא הנגטיב של כל מה שש"ס מייצגת".
ביום שבו הרב עובדיה המליך את אריה דרעי היה בליבך צער על אלי ישי?
"אלי ישי רדף אותי על לא עוול בכפי והשתמש, כמו כולם, ברב עובדיה. כל מי שצריך משהו יודע איך להשתמש בו נגד מישהו אחר. בסופו של יום, כרב אני יודע את שכתוב בפרקי אבות, 'עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן' - מי שעשה לו מה שהוא עשה לו, סופו שייעשה אותו הדבר גם לו".
הפירוש המקובל לאימרה של הלל הזקן הוא חריף בהרבה, שלפיו מי שרצח סופו להירצח בעצמו, וגם הרוצחים שלו בסוף יירצחו. אמסלם אומר שאלי ישי יכול רק להתנחם בעובדה שמי שנהג בו ככה, סופו שינהגו בו באותה הצורה גם כן. ואז הוא מוסיף, לא מתאפק, "בסופו של יום יש בזה מהצדק, גם בצורה שזה נעשה, שהיא מאוד לא נעימה. דומה למה שישי עשה לי".
מהצד הזה נראה כאילו ישי די בטוח בחצר של הרב עובדיה.
"גם אני הרגשתי בטוח בחצר של הרב. הייתי מקושר אליו. אני הוסמכתי על ידיו לרבנות, הוזכרתי עשרות פעמים בספרים שלו, הוא שקרא אותי לדגל. אבל המציאות סביב הרב עובדיה היא כזו, שהנמצאים סביבו רואים אותו יום יום, שעה שעה, מטפטפים לאוזנו בלי הרף, והם יכולים להשיג ממנו מה שהם רוצים. וברגע שהם החליטו שדרעי יוחזר לקדמת הבמה, אז הוא הוחזר לקדמת הבמה".
אוהד יחזקאלי, דוברו של ח"כ ישי, מסר כי "דבריו של אמסלם אינם ראויים לתגובה".
הרב אמסלם, מה דעתך על זה שדרעי, עבריין מורשע, הוחזר לראשות המפלגה?
"אמרתי את זה כבר ביום שהחזירו אותו למפלגה. יש לזה מילה אחת במרוקאית - חשומה, בושה. אין לי כלום נגדו, אני אפילו חושב שהוא אדם מאוד מוכשר, ובמציאות אחרת היינו יכולים להיות מיודדים. אבל כשאתה שם בפרונט של מפלגה אדם עם עבר כמו שלו, אתה אומר, כזה ראה וקדש. זו לא רק בושה, זה גם עלבון לעדה הספרדית הגדולה בישראל, שזו העדה המרוקאית".
היו כאלה בציבור החילוני האשכנזי שטענו שדרעי נרדף בגלל שהוא מרוקאי.
"יש אפליה עדתית גלויה או סמויה נגד עדות המזרח. גם היום. ואולי זה נכון שהיא באה לידי ביטוי בצורה מוקצנת כלפי ש"ס, כי ש"ס, בחלקים שלה, מייצגת הרבה מאוד דברים שהציבוריות הישראלית לא אוהבת. אבל לבוא ולומר שלקחו אנשים חפים מפשע, צחים כשלג והלבישו עליהם תיקים? נו באמת. מספיק לזרות חול בעיניים".
אתה חושב שש"ס תחת דרעי תהיה שונה?
"אני לא חושב שיהיו שינויים גדולים. ההבדל המהותי הוא שדרעי הוא בשר מבשרה של האסכולה הליטאית, ואלי ישי לא למד בישיבות אשכנזיות. דרעי הוא בחור ישיבה, שהמטרה שלו, לפחות ככה הוא התבטא בעבר באוזני כתבים מסוימים, היא להרים את קרנם של כל הספרדים, להפוך את כולנו לליטאים. הוא רוצה לפקוח לנו את העיניים. הוא עדיין לא מבין את העולם שהציבור הספרדי האמיתי בא ממנו.
"אני מאמין שברגע שהרב עובדיה יוסף והשפעתו לא יהיו עוד בש"ס, תישאר קבוצה קטנה שאוהבת את הסגנון המשתכנז הזה, והיא תתלכד תחת אריה דרעי. אבל היא תהיה מצומצמת, והשפעתה בפוליטיקה ובמרחב הציבורי תהיה מצומצמת. כי הציבור הרחב כבר מאס בדרך הזאת".
ח"כ דרעי סירב להגיב לדברים.
אני אומרת לאמסלם שאולי הישיבה של ש"ס באופוזיציה היא הזדמנות לדברים טובים, למשל דאגה לשכבות החלשות. הוא צוחק. "ש"ס בלי קואליציה זה כמו חולה ללא צינורות חמצן. ש"ס בנויה על כספים שבאים בכל מיני דרכים, והם נועדו לקיים את המערכת שלה, שיש בה מוסדות, מחנכים, מקורבים ואינטרסנטים. הם יודעים למה הם חייבים להיות בשלטון, ולכן המכה היא מכה קשה מאוד. ברגע שאתה באופוזיציה, ורשת החינוך שלך בגירעון של 150 מיליון שקל, ואין לך ועדת כספים כדי לכסות אותו - אז אתה בבעיה".
אלה הסכומים?
"אלה היו הסכומים. הם כוסו. המזל שלהם שהגירעון הזה כוסה בקדנציה הקודמת. אבל עכשיו, כשאתה רחוק מעטיני השלטון, אתה מתחיל להיות בבעיה". דוד מוסיף שיש מספרים, לא בדוקים, של מאות אנשי ש"ס "שכבר מתגלגלים מחוסרי עבודה".
ממדי ההצלחה של לפיד הפתיעו אותך?
"זה היה שקוף שהתקשורת ליטפה ודחפה אותו ופירגנה לו מהרגע שהכריז שהוא יוצא לדרך פוליטית. לגבי הניצחון הגדול, המפתיע - כבר ראינו תופעות כאלו בפוליטיקה הישראלית, תופעות של בועה גדולה שמופיעה ואחר כך נעלמת".
אני חושבת שלפיד, ובמידה מסוימת גם אתה, השתמשתם בעניין הזה של גיוס כביטוי כמעט יחיד לשוויון בנטל, כי ידעתם שהוא יתקבל טוב. הוא פופולרי, נוח לאוזן. האמת היא שהצבא בכלל נשמע מבוהל מגיוס המוני של חרדים, שיעלה לו הון.
"אני כל הזמן אמרתי, גם בתוך הציבור החרדי, שמה שצריך להיות חשוב לנו ולכלל החברה הישראלית הוא שהציבור החרדי יוציא משורת לומדי התורה את אלה שאינם מתאימים כדי שייצאו לעבודה ויפרנסו. הצבא הוא רק תחנה בדרך לשם. יש המונים שלא באמת לומדים תורה ולא עובדים, וזו הטרגדיה הגדולה. יש חשיבות מאוד גדולה של נשיאה משותפת בנטל בכל מיני דרכים.
"ברור לגמרי שיש כאלו שלצבא יהיה מאוד קשה לקלוט אותם. בצרכים, בדרישות. זה עדיין לא אומר שצריך לשלוח אותם הביתה שיישבו ולא יעשו כלום. אבל יותר חשוב מהכל זה שהציבור החרדי, בפרט עכשיו, כשהוא באופוזיציה, יפסיק לחכות לעטיני השלטון. זה הופך את העני ליותר עני ואת הנזקק ליותר נזקק".
אם היית הולך עם בנט, ועכשיו היית חלק מהממשלה, היית יכול להצביע בעד הגזירות של לפיד?
"כולנו יודעים שהיה אפשר להפיל חלק גדול מהגזירות על אותן שכבות שמנות, אבל הלובי שלהן לא מאפשר זאת. אני מאמין שלפיד רצה לעזור לחלשים ויחד עם זאת לדגדג קצת את העשירים, אבל מתברר שזה מאוד קשה. כולם מדברים גבוהה גבוהה בבחירות, אבל אחרי זה דברים משתנים".
רב ומדון
את הקרע בינו לבין הרב עובדיה יוסף הוא מגדיר כטראומה קשה, ובדבריו עוד נשמע רעד העלבון והתדהמה. אני אומרת לו שבציבור שממנו אני באה, מה שיזכרו מהרב זה שהיה מנאץ ומגדף, איש מדון ופילוג. על פניו של אמסלם מתפשטת הבעה של צער, כמו זה של בני משפחה שכואבים כשמישהו מבחוץ אומר משהו על אחד מהם, אפילו אם הם מסכימים לדבריו. "אני מכיר את הרב עובדיה קרוב ל־35 שנה, בשנים מסוימות בהיכרות קרובה מאוד. אני מכיר את בקיאותו, את ידיעותיו ואת חוכמתו. ככל שאתה מכיר את הדמות, הצער והאכזבה גדולים יותר. קחי למשל את ההתקפה עלי, את המכתב שהוא כתב נגדי בזמנו". אני מנסה לומר לו שמה שהרב עובדיה כתב נגדו זה שירה לעומת הדברים שהשמיע בגנות סתיו, אבל אמסלם אומר לי שאני טועה. מבקש להזכיר שהכנסת הצמידה לו אז אבטחה במשך שישה חודשים.
"הוא כתב שיש להתרחק ממני ומדעותיי. אמר שדיברתי נגד לומדי תורה. למה? כי כתבתי שצריך לשלב בין פרנסה ללימוד תורה, כדרכם של רבנינו מדורי דורות? אחרי זה הוא הוסיף שיצאתי נגד בתי הדין שלנו בנושאי גיור, בזמן שכל מה שכתבתי בספר שלי היה לאור דבריו ופסיקותיו, ויתרה מזו - הדגשתי שהרב מחמיר יותר ממני בגיור. אז או שהרב עובדיה לא יודע על מה שהוא כותב, או שהוא ניזון משקרים. אני זעקתי לאורך כל התקופה שאני מבקש לבוא אליו, ואמרו לי לא. שופט, דיין ונשיא הסנהדרין, ראש אבות בתי הדין, אמור להיות אמון על ההלכה הכי פשוטה של 'שמוע שמעתיך ושפטתם צדק'. לשמוע את שני הצדדים, ואז להכריע. שבוע אחרי זה עיתון ש"ס יצא בכותרות וכינה אותי עמלק.
"אני לא רוצה להרחיב על ההתנהגות של מה שקרה אחרי זה בישיבות. על המסר החינוכי שעובר לילד ששומע דברים כאלה. מה הוא אמור לחשוב על רבנים? בישיבות תלמידים אומרים שמוליק אליהו ולא הרב שמואל אליהו (הרב אליהו הוא רבה הראשי של צפת). לא שאני תומך בו, אבל למה? למה ילדים מדברים ככה? כי הרב עובדיה יצא נגדו. הותרה הרצועה. מה שהאנשים האלה לא מבינים הוא שהנזק שהם עושים לחינוך של הדור הצעיר הוא בלתי הפיך. לזה קוראים חילול השם. ההסתה שמנצלת את תמימותו".
היה לך ספק שתצא התנגדות מחצר הרב עובדיה למינוי של הרב סתיו לרב ראשי?
"לא. אבל הופתעתי מאופי הדברים. מה בעצם נאמר כאן, על רב בעיר בישראל שהוא אפילו לא רפורמי או קונסרבטיבי? נאמר שהוא רשע, שהוא צלם בהיכל. עכשיו אני רוצה לשאול, מי העמיד בשנים האחרונות דיינים ורבנים בגלל קרבת משפחה? הסביבה של הרב עובדיה צריכה לקחת אחריות על ההסתה, על הטפטופים לאוזנו של הרב שהביאו להתבטאויות האלה. כי אחר כך, הדברים יוצאים משליטה. אני לא חושב שאף אחד בסביבתו של הרב מרוצה מהתקיפה האלימה של הרב סתיו. לא הם, ובטח לא הרב".
הרב סתיו יצר איתך קשר? יזם שיתוף פעולה?
"לא, למרות שביחד יכולנו להיות יופי של ראש חץ בהתמודדות לרבנות. אני מניח שבהתחלה הוא חשש שחבירה אלי תזיק לו. לצערי, הציונות הדתית ורבניה לא מבינים כמה החרדים לא אוהבים אותם. הרב סתיו לא יודע איזה גיהינום מחכה לו אם ייבחר. מה הם יעשו לו. זה יותר ממה שהם עשו לרב גורן, שגם אותו החרדים לא רצו ברבנות".
למה? ממה הם כל כך נלחצים?
"מהאלטרנטיבה שהציונות הדתית מציבה. אלטרנטיבה של קירוב, שמאיימת על היהדות החרדית. אני לא מכיר את הרב סתיו אישית. מצאתי באחד העיתונים הסבר למתקפה עליו, שלפיו זה בגלל שבספרו הוא מתיר הליכה לקולנוע. אני בטוח שאף אחד לא הסביר לרב עובדיה שזהו ספר שבו הוא עונה לשאלות שמופנות אליו מהציבור שלו. שהוא לא שולח לסרט את השטריימלים מבני ברק. הוא נתן מענה לקהילה שלו, שרואה טלוויזיה והולכת לקולנוע. זה לא העולם שלי, ואני לא מכיר את הדקויות שלו, אבל הוא רק עשה את התפקיד שלו כרב".
למה החלטת בסוף לא להתמודד על תפקיד הרב הראשי הספרדי?
"כי הבנתי שיהיה לי קשה לגייס חתימה גלויה של עשרים ממליצים מתוך הגוף הבוחר, שמורכב מ־150 רבנים, ראשי מועצות דתיות, ראשי ערים, ארבעה נציגי ממשלה וארבעה חברי כנסת. לשמחתי הכניסו עכשיו גם עשר נשים לגוף הבוחר. אני לא אצא לקמפיין על המשרה. אם יש אנשים שרוצים שארוץ, אלה שמתקשרים אלי השכם והערב לומר לי כמה שאני מתאים, שהם יעשו את הקמפיין".
במי ש"ס חפצה לתפקיד?
"ש"ס לא יודעת מה היא רוצה. הכל תלוי במה שתקבע המשפחה המכתיבה - הרב משה יוסף והאישה החזקה בש"ס, יהודית יוסף. להם יש הרבה אינטרסים, כי יש להם מנגנון כשרות שמנהל הרבה כספים. הם יצטרכו להחליט מי מהבנים יותר מתאים לצרכים של המנגנון הזה. הבן יצחק או הבן אברהם".
זה ייגמר באחד הבנים של הרב עובדיה יוסף?
"אני מאמין שכן. אם לא, אז ראשו של אריה דרעי, מלך הקומבינות שהבטיח הבטחות, יהיה על הגיליוטינה. הוא ינסה לנטרל כל מועמד שעלול לאיים על הבחירה שנוחה לש"ס. גם את אחיו שמתמודד הוא ינטרל, אם יהיה צורך".
באיזה אופן הרב סתיו איים על הבחירה?
"זה מורכב. הדיל עמאר־סתיו לא מצא חן בעיני המשפחה הקובעת. כי המשפחה הקובעת כנראה הגיעה למסקנה שהרב עמאר גדל לממדים שמבחינתם הוא היה חייב ללכת הביתה. הרב סתיו רק היה קורבן שחטף על הראש, כי לרב עמאר אי אפשר לתת על הראש אחרי שעשר שנים אמרו עליו רק טוב. סתיו הוא קורבן נוח, הוא גם בא מהמחנה של הרשעים, אז בואו ניתן לו עד הסוף עם הנבוט על הראש".
אין שום סיכוי לשם שש"ס לא תומכת בו?
"צריך להבין שש"ס, משך שנים, רישתה את עצמה במועצות הדתיות, וגם מינתה לא מעט רבנים. תוסיפי לזה גם את הדמגוגיה החרדית. עכשיו הם מבקשים שכל מי שייבחר לרבנות הספרדית יצהיר שהוא נותן גט כריתות להיתר המכירה בשנת שמיטה".
על פי ההיתר, האדמות החקלאיות של ארץ ישראל נמכרות לגוי למשך שנת השמיטה, ואז ניתן לסחור בפירות הגדלים בשדות המכורים ולעשות בשדות עבודות האסורות בעת שמיטה. הסיפור הזה מוציא את אמסלם מדעתו.
"ציבור שמהווה חתך מסוים יחזיק מדינה שלמה בגרונה? זה מטורף. ועכשיו מבקשים שהרבנים הספרדים שייבחרו יישרו קו עם התפיסה הליטאית ויצהירו מראש שהם ילכו לפי הקו הזה. ממה יחיו החקלאים? שנת השמיטה היא מקור בלתי נדלה לספסרי הכשרות לעשות כסף גדול על גבו של ציבור החקלאים".
מה צריך לקרות בשביל שכל זה יתנהל אחרת?
"צריך להפריד את הדת מהפוליטיקה. רבנים צריכים להיבדק ולהיבחר לפי הרקורד שלהם, לפי פסיקותיהם, לפי ספריהם. בזירה הספרדית נזרקים ב־48 שעות שמות שהם בדיחה וקרקס".
מי למשל?
"עיזבי. זה לא חשוב. פעם, כשהיה צריך לבחור רב ראשי, היו יושבים הרבנים, הזקנים החכמים, וחושבים מי מתאים. זורקים שמות, ואז אומרים: הנה, הוא מתאים. הוא עדיין צעיר, כוחו במותניו, יש לו רקורד, הוא אמיץ, הוא האיש". אני מקשיבה לרשימת התכונות וברור לי לחלוטין שאמסלם מדבר על עצמו, כמו מתענג לרגע על חלום מתוק. "היו באים אצל אותו אדם ואומרים לו, אתה תהיה הרב, והוא היה אומר, מה פתאום? אתם טובים ממני. והיה צריך לשכנע אותו. היום הדברים השתנו, והפיחות הזה הוא שגורם לכך שהציבור כבר מאבד את הכבוד הבסיסי לרבנים. הרבנות זקוקה לדמויות שישיבו לה את הכבוד".
אילו שינויים היית עושה ברבנות אילו נבחרת לרב הראשי?
"הייתי אומר רק דבר אחד: הבה נחזור ליהדות שהכרנו מבית אבא. פרגמטיות, הבנה שאנחנו נמצאים בדור אחר, בכור היתוך בין תרבויות שונות, והפסיקה ההלכתית האורתודוקסית צריכה ללכת לפי המשפט. נחוצים רבנים ראשיים אמיצים. הציבור זקוק לפסיקות בנושאים שהם נשמת אפנו - השתלת איברים, מוות מוחי, בתי קברות. צריך להגיד לעם הזה שהתורה היא לא נגד השכל. למשל, על פי ההלכה מספיק המוות המוחי, ואז מתאפשרת גם תרומת איברים. אבל הציבור מחכה שתצא פסיקה חד־משמעית מהרבנות, והרבנות הראשית היום זו רבנות של ג'ובים".
אנשים מכים על חטא
שליטתו של אמסלם בספרי הקודש מענגת, כמו גם הטבעיות שבה הוא משבץ פסוקים ואמרות, בלי שהזיכרון יגמגם. גאוותו הגדולה היא בספרי ההלכה שחיבר, הסדורים מאחורי גבו, רקע עמלו להתפאר. נדמה שאת "זרע ישראל", ספר המוקדש כולו להלכות גיור, הוא אוהב במיוחד. אולי בגלל שבמהלך הקרבות מול ש"ס, הספר הזה השתתף במערכה. "אני לא הייתי זה שאמר 'נגייר חת־שתיים'. זה היה ביטוי של הרב עובדיה, שהרבה מהפסיקות שלי בספר נסמכות על שלו".
לכל הבוץ שזרקו עליך יש כוח להחליש את הדברים שכתבת בספרים שלך? את פסקי ההלכה שלך?
"לא, כי תורה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה יבוא וייטול. הרמב"ם, שיצאו נגדו ושרפו את ספריו, כתב איגרת לבנו, רבי אברהם: 'בני עזוב אותם, יבוא זמן וגם שנאתם חלפה מהמדף'. והיום הרמב"ם הוא קונצנזוס. 'זרע ישראל' הוא הספר שבדורות הבאים ילמדו ממנו איך לגייר. אנחנו רואים היום שחצי מיליון אנשים שהם זרע ישראל מוצאים עצמם תלושים, לא כאן ולא כאן. אנחנו מייצרים בישראל תת־קבוצה, כאלה שהם לא בדיוק גויים ולא בדיוק יהודים. לא תהיה ברירה - יצטרכו למצוא דרך הלכתית ולחזור למסורת של הפסיקה המקרבת. עובדה שאין דיין שלא מעיין בספרי הגיור שלי, גם אם הוא תומך בי וגם אם הוא מתנגד".
ועדיין, גם עכשיו, אמסלם לא מוותר. "אני רואה שלא תהיה לי ברירה אלא לחזור לזירה הפוליטית", הוא אומר לי פתאום. "אין לי ברירה, יותר מדי אנשים אומרים לי שהקול שלי בכנסת חסר. אני זוכה לתמיכה מדהימה בכל מקום שאני הולך. אנשים מכים על חטא, מצטערים שלא הצביעו לי. אני כבר שומע על מפלגות שהיו מאוד שמחות לראות אותי בקרבן".
לא למדת מההפסד בבחירות שמילים יפות הן לא משהו שאפשר לבנות עליו?
"אני לא חושב שהפסדתי. הבאתי קרוב ל־50 אלף קולות. יש לזכור שאלה שנלחמו בי כמו שנלחמו, נמצאים היום איפה שהם נמצאים. אלי ישי אמר עלי, 'מי יצביע בשבילו? אפילו אשתו בקושי תצביע לו'. את יודעת, יש שתי מצוות, האחת סור מרע, והשנייה עשה טוב. ב'סור מרע' הצלחתי, ב'עשה טוב' לא. אבל אלה חוקי הדמוקרטיה, ואני מאמין בדמוקרטיה. צריך להבין שיש עליות ויש מורדות. אני הייתי מפלגה של איש אחד".
נעלבת מתוצאות הבחירות?
"בדיוק היום מישהו שאל אותי את השאלה הזאת, ושתקתי. הוא שאל אותי למה אני שותק. אמרתי לו שאני פגוע. בעיקר מהספרדים. אני הגשתי להם את השינוי על מגש, והם לא באו איתי".
מה המשמעות של ההכרזה על חזרה לפוליטיקה? הרי אנחנו לא לפני מערכת בחירות.
"ראשית, זה אומר שנתחיל במפקד למפלגת 'עם שלם'. בבחירות לרשויות המקומיות, נציגים של המפלגה יתמודדו בכמה מקומות - למשל, קריית שמונה, טבריה, שדרות, ערים שבהן זכינו לתמיכה יפה בבחירות לכנסת".
רציתי להגיד לו שאלוהים בטח אוהב אותו אם הוא סידר לו כזאת רוח נעימה במשרד, בזמן שבחוץ כולם נטרפים מהחום. שעם רוח כזו במשרד לא הייתי ממהרת לרוץ לשום מקום. אבל במקום זה, שאלתי את דוד אם הוא אף פעם לא אומר לאבא שיפסיק. שיעזוב את כל המירוצים. אבל דוד, כמו אבא, מאמין שהגיזרה הציבורית היא המקום בשביל הרב אמסלם. שלזה הוא נועד.
hillaal1@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו