מסע אחר

את מעריצי "מסע בין כוכבים" תוכלו למצוא בכל מקום. ברק אובאמה, למשל, חשף את היותו "טרקי" במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות והודה: "גדלתי על סטאר טרק, אני מאמין ב'Final Frontier'". בהזדמנות אחרת, כשנתקל במקרה בלאונרד נימוי, שגילם את מיסטר ספוק, מיהר נשיא ארה"ב לסמן באצבעותיו אל עבר השחקן את הצדעת הוולקן המפורסמת שלו.

הגנרל קולין פאוול הגיע לבקר בסט של "סטאר טרק: הדור הבא" בזמן שכיהן כיו"ר מפקדת המטות המשולבים. ואילו סגן הנשיא לשעבר, אל גור, נהג לצפות בסידרה המקורית בזמן היותו סטודנט "הרבה יותר מאשר הוא הקדיש ללימודים", כפי שסיפר עליו שותפו לחדר באוניברסיטת ייל, טומי לי ג'ונס.

בין המעריצים הפנאטים תוכלו למצוא את טום הנקס, שרצה לדבר רק על סטאר טרק כשפגש לראשונה את פטריק סטיוארט (קפטן פיקארד מסידרת "הדור הבא"). "טום לא רק צפה בכל הפרקים, הוא גם קרא את הקרדיטים בסוף. הוא יודע את השמות של כל הדמויות בעבר, בהווה ואני חושב שגם בעתיד", דיווח הקפטן.

אנג'לינה ג'ולי חשפה בפני ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו" כי בצעירותה היה לה קראש על נימוי: "הייתי מפוקסת על ספוק. הוא היה כל כך מרוסן ועצור, ואני רק רציתי לגרום לו לצרוח". סטיוארט אמר בתגובה כי היה דלוק על לוטננט או'הורה, שגילמה נישל ניקולס. היו גם כמה טרקים שהצליחו לחצות את הקווים - השחקנים קלסי גרמר, וופי גולדברג וכריסטיאן סלייטר השתתפו בהופעות אורח, כמו גם הפיזיקאי סטיבן הוקינג שהופיע בסימולציית מחשב של עצמו, ואפילו מלך ירדן עבדאללה השני השתחל לתפקיד ניצב בפרק של סידרת ההמשך "מסע בין כוכבים: וויאג'ר".

"כמעט כל חובב מדע בדיוני יספר שהתחיל מאייזק אסימוב בספרות ומ'מסע בין כוכבים' בטלוויזיה, זה כאילו הבסיס שדרכו כולם גילו את העולם הזה", מסביר אסף רזון (39), מתכנת ומעריץ. "'מסע בין כוכבים' היתה הראשונה, המהפכנית, פורצת הדרך. היא שבתה את הדמיון של חובבים רבים בארה"ב ובשאר העולם, ובעצם יצרה, כנראה, את תופעת ההערצה המודרנית".

"סטאר טרק" נבראה ב־11 במארס 1964, כשג'ין רודנברי, טייס וקצין משטרה לשעבר, כתב דראפט של 16 עמודים לתוכנית שהתכוון להפיק בעצמו. צילומי פרק הפיילוט, "הכלוב", החלו באותה שנה. בספרי זיכרונות שכתב לפני מותו ב־1991, סיפר היוצר כי מפיקי NBC דחו את הפרק בטענה שהוא מחוכם מדי, אך הסכימו להעניק אור ירוק לפיילוט שני, הפעם בצורה פשוטה יותר, ועם וויליאם שאטנר בתפקיד קפטן קירק.

הסידרה המקורית עלתה ב־1966, כשחקר החלל היה עדיין בתחילתו - תשע שנים בלבד אחרי השיגור הסובייטי של ספוטניק 1, וחמש שנים לאחר שיורי גגארין הפך לאדם הראשון בחלל. רודנברי פיתח בעקביות את סידרת החלל שלו לכיוונים שנגעו בנושאים חשובים - מלחמה, גזע, סקס, טכנולוגיה ושלל סיטואציות אנושיות שהטלוויזיה בשנות השישים נהגה להתעלם מהן.

למרות הלויאליות של המעריצים, הסידרה החזיקה מעמד רק שלוש עונות לפני שבוטלה. הפרק האחרון שודר ביוני 1969, קצת יותר מחודש לפני שהצוות של אפולו 11 נחת על הירח. אלא שמרבית המעריצים לא נחשפו אליה עד שנות השבעים, כששידוריה החוזרים החלו לבנות את מעמדה כתוכנית קאלט. את הדחיפה החזקה ביותר נתנה סידרת ההמשך "סטאר טרק: הדור הבא", שעלתה ב־1987 והיתה מוצלחת ופופולרית מהמקור. היא שרדה תשע עונות ויצרה קהילה גדולה של מכורים. בישראל, למשל, היא היתה מנצחת כמעט קבועה בבחירת הקהל בתוכנית הקיץ "רואים 6/6".

עד היום נולדו לסידרה המקורית ארבע סדרות ספין־אוף, ובסך הכל צולמו יותר מ־700 שעות. במשך השנים הפכה "מסע בין כוכבים" למותג הכי רווחי בתעשיית הבידור, עם הכנסות מצטברות של כ־6 מיליארדי דולרים. היא הוציאה סדרות אנימציה, 12 סרטים (האחרון, "האויב בתוכנו: סטארטרק", מציג בישראל), יותר מאלף ספרים וסיפורי קומיקס, משחקי שולחן ומחשב וגם המון הפקות מקור שיצרו מעריצים ברשת.

אפילו אנשים שלא ראו אף פרק שמעו על האנטרפרייז, על קפטן ג'יימס קירק או על מיסטר ספוק, ונתקלו בוודאי בשורת הקאלט המיתולוגית: "שגר אותי, סקוטי". חוץ מזה, איזו עוד תוכנית טלוויזיה יכולה להתגאות בכך שהמציאה שפה משלה - קלינגון, שהיום מאוגדת במילון; מאות ואולי אלפים דוברים קלינגונית (שפתו של גזע חייזרים לא ידידותי במיוחד). בשנים האחרונות התפרסמו תרגומים של ספרים שלמים לשפה הזאת, ובהם "מהומה רבה על לא דבר" של שייקספיר וגם "המלט" (שבאחד מהסרטים נטען כי מקור ההצגה הוא קלינגוני). יש גם סיפור על מעריץ שניהל את כל טקס החתונה שלו בקלינגונית.

התשוקה של המעריצים מטורפת. מאז תחילת שנות השבעים מתאספים מיליוני טרקים למפגשים בבתי מלון או במרכזי אירועים ברחבי ארה"ב, אירופה, דרום אמריקה, אסיה וגם ישראל. יש המגיעים לבושים בחולצות צוות האנטרפרייז, מחופשים לקלינגונים או לאנדוריאנים; בחלק מהאירועים הם זוכים להתערבב עם השחקנים, ואלה מחלקים חתימות, מוכרים מזכרות וחולקים עם המעריצים חוויות מהצילומים.

ב־2008, למשל, הגיעו אלפים לכנס בניו יורק ששודר לייב בערוץ ההיסטוריה, ובמהלכו נערכה מכירה פומבית של מזכרות סטאר טרק; ההכנסות הגיעו למיליוני דולרים, כולל הצעה של חצי מיליון עבור מודל של ספינת האנטרפרייז.

"כשהייתי בטכניון היינו מתאספים כמה חבר'ה ביום שידור 'מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9' בערוץ סטאר טי.וי", נזכר רזון. "זאת היתה תקופה בלי אינטרנט, לא היו טלוויזיות בחדרים במעונות, ומצאנו טלוויזיה בבית הסטודנט, שעליה היינו יכולים להשתלט מדי שבוע. ככה נוצר לנו מעין מועדון של מעריצי הסידרה. אחת המעריצות היתה ידידה שלי שלמדה אווירונאוטיקה וחלמה לתכנן יום אחד את 'הבורג הראשון בדרך לאנטרפרייז'. באותה תקופה, לפני האינטרנט, כל אחד חשב שהוא ממש ממש לבדו בתחביב המוזר הזה, כך שלגלות אחרים שחולקים אותו היה מאוד מעצים".

הכנסים של חובבי המדע הבדיוני בישראל החלו באמצע שנות התשעים והוקדשו בשנים הראשונות בעיקר להקרנת פרקים וחומרים אחרים של הסידרה. בעידן שלפני הורדות הקבצים, זו היתה הדרך הקלה עבורם להדביק פערים ולהתעדכן. "מסע בין כוכבים" היתה חלק מאוד משמעותי בכנסים, ועם הזמן נוסדה גם אגודה של חובבי סטאר טרק שקיימת עד היום.

לפני כחצי שנה החל עדי אבנית, מהנדס תוכנה בן 36, לארגן יחד עם מהנדס הבדיקות אלכס טורובסקי כנסי "מסע בין כוכבים" שהתמקדו בהרצאות מדעיות. "ראיתי שסטאר טרק נדחק הצידה מכנסים של חובבי מדע בדיוני", הוא מסביר. בכנסים שאירגן היו הרצאות על חיבור של אדם ומכונה וננוטכנולוגיה, על תפיסת יקומים מקבילים ועל פיתוחים טכנולוגיים שנוצרו בהשראת הסידרה.

למי קראתם אזוטרי?

אבל מה היה כל כך מיוחד ב"מסע בין כוכבים", ששבה את דמיונם של כל כך הרבה חובבי מדע בדיוני? "בסידרה הזאת יש משהו שאין בסדרות אחרות", משוכנע עודד שרון, בן 36 ואב לשני ילדים, בעל חברה לפיתוח משחקי מחשב. הוא הכיר את אשתו בכנס "מסע בין כוכבים" שאירגנו יחד לפני 13 שנה, ובחתונתם הלבישו את כל המלצרים במדי צי החלל.

"הסיפורים שהועברו בסידרה גורמים לנו לחשוב 'מה אם?' בקשר לסוגיות של מסע בזמן, רובוטים, אתיקה, כלכלה, חברות ועוד", מסביר שרון, ממקימי מועדון המעריצים הישראלי "סטארבייס 972". "לחברה הראשונה שלי, Corbomite Games, קראתי על שם הפרק השני בסידרה, 'The Corbomite Maneuver'".

אבנית: "הסטאר טרק המקורי היה אוטופיה. אין בו אפליה, הוא הראשון שהכניס אישה שחורה לפריים טיים, וגם רוסי, סקוטי ואסיאתי בימי המלחמה הקרה. אין רעב בפדרציה. החזון מראה איך בני האדם מתגברים על כל המלחמות והבעיות. הרוח האנושית תמיד ניצחה. בסדרות ההמשך המוקד עבר לזה שהמדע והטכנולוגיה יכולים לעזור לנו לפתור בעיות".

ערבוב הגזעים והלאומים היה חסר תקדים בסיקסטיז, ונועד להעביר מסר של אחדות ושיתוף פעולה, למרות שכיום זה נראה מעט שמרני עם גבר לבן בפיקוד ואישה שחורה שעונה לטלפון. בהמשך נראו כבר קפטן שחור וגם קפטנית; "מסע בין כוכבים" היתה גם הראשונה שהציגה נשיקה בין־גזעית בטלוויזיה, כשקפטן קירק נישק את קצינת הקשר כהת העור, לוטננט או'הורה.

כמי ששמה דגש על המדע והטכנולוגיה, סטאר טרק נחשבת לסידרה אנטי דתית עם יחס מאוד ברור כלפי המושג אלוהים. "רודנברי היה אתאיסט מוצהר", מזכיר אבנית, "בסידרה המקורית הם נתקלים ביצורים עם כוחות על כמו של אלוהים, ומצליחים בזכות נאומים מלאי פאתוס לשכנע שהם טועים ושהרוח האנושית יכולה להתגבר על כל האלוהים שמראים בסידרה, שגם תמיד היו פגומים ומושחתים. האלוהים בסיפור תמיד פונה איכשהו לבקש עזרה מבני האדם. עם השנים, ככל שארה"ב הפכה דתית יותר, זה טיפה נחלש".

במשך השנים היתה סטאר טרק נושא למגוון רחב של פרודיות. כיוון שתעשיית הבידור הנוכחית גדלה על הסידרה והושפעה ממנה לא מעט, אפשר לאתר רפרנסים אליה באינספור תוכניות, החל ב"סטרדיי נייט לייב" וב"הסימפסונס", עבור ב"שנות הקסם" וב"איש משפחה" וכלה ב"הבית הלבן". כצפוי, היא תופסת נפח משמעותי בקומדיית הגיקים המצליחה "המפץ הגדול".

גם החשיבה המסחרית השתנתה, כשהתברר כי הצלחה יכולה לייצר קהילה פעילה של מעריצים נאמנים שיספקו הכנסות, גם בז'אנר שנחשב אזוטרי. במשך השנים הפכו הסדרות לאפלות ולציניות יותר; הדוגמה הכי טובה היא "תיקים באפילה", שהעניקה מקום נרחב לקונספירציות, לחייזרים מסוכנים ולכוחות אחרים. "סטאר טרק קבעה חלק מחוקי היסוד של הז'אנר", מסביר רזון, "רבים חיקו אותה, ובהמשך היו גם כאלה שהרגישו צורך לשבור את החוקים. הצופים התחברו לחזון האוטופי של שלום ומחקר והרמוניה, שמחדיר בצופה תחושת שליחות ורצון לקדם את האנושות. לכן יש חובבי הארדקור שמאוכזבים מהסרט החדש (בבימויו של ג'יי.ג'יי אברהמס), כי מה שהיה חזון אוטופי הפך שם לדיסטופי, ומשימה שוחרת שלום הפכה מלחמתית". 

"אובדן החזון הזה מפריע להרבה אנשים", מוסיף אבנית. "אני לא רואה איך ילדים שיראו את הסרטים של אברהמס יושפעו וירצו ללמוד מדע וטכנולוגיה. המדע הבדיוני תמיד ביקר בחופשיות את התרבות ואת החברה, בזכות העובדה שהסיפור מתרחש בגלקסיה רחוקה. זה היתרון של הסידרה. בסרט הרביעי, לדוגמה, היתה ביקורת סביבתית נוקבת על ציד הלווייתנים".

בעצם, המותג היחיד שהצליח לתת פייט ל"מסע בין כוכבים" בקרב חובבי המדע הבדיוני הוא "מלחמת הכוכבים", שיצא לקולנוע ב־1977. יש אינספור אתרי אינטרנט, מאמרים, הרצאות וסרטים שעוסקים בשאלה הגורלית - מי משתי הסדרות טובה יותר. על כמה נקודות אין כמעט ויכוח: "מלחמת הכוכבים", מעצם היותה קולנועית, היתה מרוכזת יותר, נהנתה מתקציב גבוה ושמה דגש עצום על אפקטים. יש שם חייזרים יותר ריאליסטיים, תסריט מהודק עם נופך מיתולוגי, ועלילה אמריקנית להחריד אבל בניחוח זר (כי היא מבוססת על סרט יפני). והיי, יש לה גם את דארת' וויידר.

"ב'מלחמת הכוכבים' הדגש הוא על האפקטים", קובע רזון, "המדע שם הוא לא ממש מדע, הוא עוד יותר ממבו־ג'מבו, ויש הטוענים שצריך בכלל להחשיב אותו כפנטזיה של קסמים. מי שהתאהבו ב'מלחמת הכוכבים' כילדים, לא יקבלו השראה ללכת ולהיות מדענים, אלא להיות הרפתקנים ולתפוס את הבחורה החתיכה, ולקוות שאחר כך לא יגלו שהיא בעצם אחותם".

המאה ה־23 כבר כאן

ביקום המדומה של המאה ה־23, שבו מתרחשת עלילת סטאר טרק, הדמויות משתמשות באמצעי תקשורת אלחוטיים, משיגות גישה בקלות למאגר מידע עצום ובוהות במשך שעות במסכי וידיאו שטוחים. אמנם הגענו בינתיים רק למאה ה־21, אבל ברור לחלוטין שאנחנו כבר שם. אנשים מדברים דרך מכשירים סלולריים, משתמשים מדי יום במאגר המידע האינסופי שנקרא אינטרנט, ומבלים שעות בבהייה במסכי פלזמה.

למעשה, "מסע בין כוכבים" השפיעה על דורות של מהנדסים ומדענים, וסיפקה עבורם השראה ליצור את העתיד כפי שראו בצעירותם בטלוויזיה. סטיב ווזניאק, ממייסדי אפל, סיפר ל"סן פרנסיסקו כרוניקל" כי "כשהייתי מעצב בחברה, הייתי חוזר לדירה שלי מהעבודה כדי לראות שידורים חוזרים של הסידרה, ואז הייתי שב למשרדים כדי לעבוד עד מאוחר. גם הייתי הולך לכנסים של סטאר טרק".

"פרקים כמו 'The Menagerie' העלו הרהורים טכנולוגים על יצירת מציאות מלאכותית", טוען סטיב פרלמן, מייסד WebTV - ממציא מצלמת הרשת וגם הראשון שיצר חיבור בין טלוויזיה לאינטרנט. "זה השפיע עלי בצורה אדירה, וזה אחד מהדברים שדחפו אותי להיכנס פנימה ולחקור את המשחקים הגרפיים, לכידת תנועה, תפיסת אודיו".

אדריכל עיצוב המוצר של Palm-One, רוב האיטאני, פיתח ב־1993 את ממשק המשתמש (UI) עבור הפאלם OS. "השרטוט הראשון שלי הושפע מה־UI שעל לוח הבקרה באנטרפרייז. כעבור שנים, כשעיצבנו את ה־Treo הראשון (ששילב טלפון ומחשב כף יד), הוא היה בפורמט דומה לקומיוניקטורים בסידרה. יכולת לעמוד ולדבר לתוכו, בדיוק כמו קפטן קירק".

הקומיוניקטורים הם מעין טלפונים ניידים חכמים, שבעזרתם אנשי הצוות שוחחו כשהיו במשימות מסוכנות הרחק מהספינה. דרכם הם יכלו לאותת לחבריהם שיחזירו אותם לחללית, תוך שימוש בטכנולוגיית הטרנספורטרים. לסמארטפונים של ימינו יש כבר תקשורת לוויינית המאתרת את מקומו המדויק של המשתמש על גבי מפה (בדומה ליכולת של מחשבי האנטרפרייז).

בכלל, מרבית המעצבים הראשונים של הטלפונים הסלולריים נעזרו בקומיוניקטורים כמודל השראה וחיקוי, ואחד המכשירים אף זכה לכינוי המחווה "סטאר טק". בדיוק כמו בעולמנו, גם הקומיוניקטורים בסידרה לא תמיד עבדו, בדרך כלל בשל אזורים ללא קליטה.

בפרק הפיילוט מציג קפטן קירק לצוות הקצינים מצגת, שנראית כמו גירסה פרימיטיבית של פאוור פוינט. אוזניית הבלוטות', שהיתה באופנה לפני כמה שנים, היא למעשה שדרוג של ה־Ear Receiver שהיה בשימוש לוטננט או'הורה. הטאבלטים הופיעו לראשונה בסדרות ההמשך של סטאר טרק, והמקור של הלפטופ הוא בעצם מכשיר הטרייקורדר המדעי, שספוק נהג לקחת איתו לכל כוכב חדש.

"האורות וקולות ההקלדה בזמן השימוש היו טיפשיים, אבל הקונספט שהמחשבים יכולים להיות כלי שימוש מכל מקום נראה לי בלתי נמנע, למרות שזאת לא היתה התפיסה בשנות השבעים", מסביר פרלמן.

חברת אקס פרייז הציעה לאחרונה פרס של 10 מיליוני דולרים למי שיצליח להמציא טרייקורדר רפואי, דומה לזה שהיה בשימוש דוקטור בונס - מכשיר דמוי סמארטפון בתוספת חיישנים, שיכול לאבחן מחלות, או, אם תרצו, המכשיר שיחליף את רופא המשפחה.

לכו תדעו אם בכלל היו קיימים היום כרטיסי זיכרון, אלמלא סטאר טרק העלתה בשנות השישים את הרעיון של הארד דיסק מיניאטורי, שבעזרתו צוות הספינה נהג להקליט הודעות וידיאו ואודיו שהיה אפשר להפעיל על המחשב.

המדפסות התלת־ממדיות, שנכנסו לאחרונה לשוק ומסוגלות להדפיס חפצים, הן מעין רפלקטורים (משכפלים) שנמצאו באנטרפרייז וייצרו לצוות הספינה מזון וחפצים. בהשראת הסידרה, נאס"א אישרה לא מזמן הקצאה של 125 אלפי דולרים למחקר ולפיתוח מדפסת שתוכל להדפיס פיצה בחלל עבור האסטרונאוטים שלה. בנוסף, מאז 1995 חוקרת נאס"א את ה־Warp drive - מערכת הנעת האנטרפרייז, שנעזרה בעיוות החלל כדי לקצר מרחקים ובעצם להתקדם מהר יותר ממהירות האור בלי לשבור את תורת היחסות. בתעשיית הנשק האמריקנית יש ניסיונות ליצור נשקי פייזר כמו בסידרה, ששיגרו פולסים של אנרגיה. 

בספרו מ־2002, "Star Trek: I'm Working on That", בחן שאטנר טכנולוגיות והמצאות שהושפעו מהתוכנית: "היינו כמו נהג מאחורי הגה של מכונית, שלפתע האיצה מאפס ל־150 מייל לשעה בחלל. לא היינו בטוחים איך להפעיל את הדבר הארור הזה. אני חושד שאחת מהמטרות של המדע הבדיוני היא לאפשר לנו להוציא החוצה את הסיוטים והחלומות של תיאטרון העתיד, לפני שאנחנו הופכים אותם למציאות".

ג'ין רודנברי אמר פעם על האנושות: "אנחנו רק מתחילים עכשיו, יש עוד הרבה נפלאות לפנינו. אני פשוט לא רואה איך זה יכול ללכת בדרך אחרת". רוחו ממשיכה לרחף מעל כולנו. היצירה שלו גירתה את הדחף האנושי הבלתי פוסק לגילוי מדעי, סיפקה השראה למיליונים והציגה פילוסופיה שהשפיעה על מדענים, חוקרים וסופרים - וכתוצאה מכך גם עליכם, וגם על אלה שאין להם שמץ של מושג למה מר ספוק מסתובב עם אוזניים כל כך מחודדות. 

nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו