ראש המוסד יוסי כהן | צילום: אורן בן חקון

הצמרת הביטחונית יוצאת לארה"ב; המטרה: למזער נזקים מההסכם

הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש המל"ל ייפגשו עם צמרת הממשל • במוקד השיחות: מיתון הסרת הסנקציות ופיקוח הדוק על הגרעין • רה"מ ערך דיון על ההתפתחויות

תחילת השבוע הבא יטוסו לוושינגטון הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, אלוף תמיר היימן ראש אגף המודיעין, ואלוף טל קלמן ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, וכן בעלי תפקיד נוספים. הבכירים הישראלים צפויים להיפגש עם עמיתיהם האמריקנים בזרועות השונות של הממשל והממסד הביטחוני ולהציג את ההתנגדות הישראלית לעצם החזרה להסכם הגרעין. נוסף על כך, ידגישו את ההסתייגויות מפרטים שונים של ההסכם החדש, כפי שהגיעו לירושלים.
 
אתמול ערך ראש הממשלה נתניהו דיון רב־משתתפים בסוגיית ההסכם המתגבש, והקו שישראל תנקוט כלפיו. כותרת הדיון היתה "גיבוש מדיניות וההתנהלות לאור ההסכם המתגבש". נכחו בו הנציגים הישראלים שייצאו לבירת ארה"ב, שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי, בכירים במשרד החוץ, וכן יועצים חיצוניים.
 

בישראל משלימים עם כך שלא יהיה אפשר למנוע מהנשיא ביידן לחזור להסכם. בניגוד לעימות הגדול עם אובאמה סביב הסכם הגרעין המקורי בשנת 2015, הפעם ישראל פועלת בגישה של מזעור נזקים. גם בהקשר זה, אין בישראל אופטימיות רבה והרושם הוא שהממשל להוט להגיע להסכם כמעט בכל מחיר.

באופן מעשי, הנציגים הישראלים צפויים להציג לעמיתיהם האמריקנים כמה המלצות עיקריות. הראשונה - להימנע מהסרת סנקציות מלאה וכוללת מהאיראנים כפי שהממשל מתכוון לעשות לפי שעה. במקום זאת, בישראל סבורים כי הסרת העיצומים צריכה להתבצע במתכונת של "ביטול סנקציה אמריקנית בתמורה לביטול הפרה איראנית".

דרישה לערבויות

צעד נוסף שיעלו הבכירים הישראלים בפני עמיתיהם האמריקנים הוא פיקוח נשכני על איראן, בשיטת "בכל מקום ובכל זמן". בהסכם משנת 2015 נקבע כי לאיראנים תינתן שהות של שלושה שבועות מרגע שיעלה חשד להפרת ההסכם מצידם ועד שמשלחת פקחים בינלאומית תבוא לבחון את הזירה בשטח. בישראל מבקשים לשלול מהאיראנים את האפשרות לטשטש ראיות, ועל כן מעוניינים שהאמריקנים יכניסו בהסכם סעיף המאפשר הכנסת פקחים לאתרי הגרעין, בלי לספק התראה מוקדמת.

בצד התיקונים האלה, ועל רקע ההערכה שההסכם ייחתם בכל מקרה, הנציגים הצבאיים במשלחת יעלו גם בקשות לערבויות ביטחוניות וכן לחיזוק יכולות מודיעיניות.

בתוך כך, שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב התייחס אתמול לסוגיה האיראנית בדיון שנערך במועצת הביטחון של האו"ם. "ניסיונותיה של איראן לרכוש יכולות גרעיניות צבאיות, זרועות הטרור שלה שמערערות את יציבות האזור והפרות זכויות האדם החמורות שלה - נותרו האיום העיקרי לשלום ולביטחון במזרח התיכון", אמר ארדן. "ישראל מאמינה שחזרה להסכם הגרעין עם המשטר הרצחני בטהרן תהיה טעות. כמו ב־2015, משטר האייתוללות הקיצוני ישתמש בכסף שיגיע לאחר הסרת הסנקציות כדי לממן את פעילות הטרור שלו. כל שאיראן תצטרך לעשות הוא להמתין עד לפקיעת המגבלות בהסכם ב־2030 ואז לזכות בלגיטימציה בינלאומית להעשרת אורניום באמצעות אלפי צנטריפוגות מתקדמות, וזמן הפריצה שלהם לפצצת גרעין יהיה אפסי, כפי שהודה הנשיא אובאמה בעצמו", אמר השגריר.

ארדן הדגיש כי "עבור ישראל, איראן היא איום קיומי. לכן אנחנו לא נראה את עצמנו כבולים לשום הסכם שלא נותן מענה לאיום על קיומה של מדינת ישראל. כל אחת מכן היתה נוהגת באותה הדרך אילו היתה בנעלינו", אמר השגריר ארדן לחברות המועצה והוסיף, "בייחוד לאור מה שאירע בשואה".

להרחבה על הסוגיה האיראנית - יואב לימור ב"ישראל השבוע"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...