בקרוב נוכל לתקשר איתו? לווייתן זרע | צילום: אמאנדה קוטון

האם בקרוב נוכל לתקשר עם לווייתנים?

בפרויקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, מבקשים חוקרים מישראל ומהעולם לפענח את השפה של יונקי הענק, וליצור בסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עמם

כולנו מכירים את שירת הלווייתנים, אבל האם בקרוב נוכל להבין את שפתם ואולי אף לתקשר איתם?
 
במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (שני) בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרויקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרויקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרויקט רב תחומי שישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית ובלשנות, ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים ובמאות שעות צלילה אשר יאפשרו את הידוק הקשר בין הצוללים והלווייתנים, שיכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.
 
"הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לווייתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי", אמר פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי המחקר. "האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שפה של ממש? האמת היא שאין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים".
 

לדבריו, "לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה לנו הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסוימים והתנהגות מסוימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו האם מדובר בשפה או לא. וכמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שפה, אולי נצליח לתקשר עם הלווייתנים".

מי שעומד בראש הפרויקט הייחודי הוא פרופ' דיוויד גרובר, ראש הפרויקט המדעי מ-CUNY. פרופ' צ'רנוב הוא המנהל האופרטיבי וחבר בוועדה המדעית המובילה. שמות מובילים נוספים הם פרופ' שפי גולדווסר, מברקלי/MIT, המתמחה במדעי המחשב ופענוח צפנים, פרופ' רוב ווד מהרווארד, מנהל מערך הרובוטיקה, פרופ' מיכאל (מייקל) ברונשטיין, ראש מערך הבינה המלאכותית מאימפרייל קולג', פרופ' שיין גירו, החוקר המוביל של הליויתנים הראשתנים כיום בעולם ועוד.

 

יחד עם פרופ' צ'רנוב החוקרים של אוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרוייקט הם ד"ר רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים וד"ר ברכה ניר, ראשת החוג להפרעות בתקשורת. חוקרי אוניברסיטה חיפה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה כל הצד האופרטיבי של המחקר.

"זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו", אמרו פרופ' צ'רנוב, ד"ר דיאמנט וד"ר ניר.

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, אמר: "השתתפותם של שלושה חוקרים מהאוניברסיטה בפרויקט המחקר היוקרתי לצדם של החוקרים המובילים בעולם מהרווארד, MIT וברקלי, מעידה על העשייה המחקרית הענפה שנעשית באוניברסיטה ובבית הספר למדעי הים בפרט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...