אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב (רביעי) בטקס הזיכרון הממלכתי ביד ושם בירושלים, בנוכחות נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.
לדברי נתניהו, "לאורך כל שנת הקורונה, בכל יום ביומו, חשבתי עליכם שורדי השואה. אני יודע שהשהייה בבית, הריחוק, הבידודים, הסגרים, היו קשים מאוד, היו קשים לכולנו, אבל אצל רבים מכם התעוררו זיכרונות מכאיבים מהבדידות האיומה בילדותכם... אנחנו דואבים את מותם של 900 ניצולי השואה שלא שרדו את המחלה".
באשר ליחסים עם מדינות ערב: "יש שינוי עצום שמתחולל בעולם הערבי ביחס לישראל ולשואה", קבע. "ברגעים אלו בדובאי מתקיים אירוע זיכרון לשואה. אלה סממנים לשינוי מבורך ליחסים בין ערבים ויהודים מחוץ לישראל ומחוצה לה. אבל בשעה שאנחנו נעים קדימה, יש דברים שיכולים להחזיר אותנו אחורה, הסכם הגרעין עם איראן שאפשר לה בהכשר בינלאומי להתקדם לפיתוח ארסנל של פצצות אטום, הסכם זה שוב עולה על השולחן. אלא שההיסטוריה לימדה אותנו שהסכמים כאלה, עם משטרים קיצוניים כאלה, שווים כקליפת השום. הסכם עם איראן שיסלול את דרכה לנשק גרעיני לא יחייב אותנו כהוא זה".
על בית הדין בהאג: "בזמן השואה לא היה לנו הכוח והזכות הריבונית להגן על עצמנו, היינו חסרי זכויות ומדינה. היום יש לנו מדינה, יש לנו כוח מגן ויש לנו הזכות הטבעית המלאה להגן על עצמנו מפני אויבנו. זו גם תשובתנו הנחרצת לבית הדין בהאג שמבקש לחקור את חיילינו. חיילי צה"ל נאבקים בשליחיה של איראן זורעת-המוות, ודווקא אותנו מגנים. איזה אבסורד, איזו צביעות. בית הדין בהאג הוקם בהשראת בית הדין בנירנברג, אבל מנירנברג להאג קרה היפוך מוחלט: גוף שהוקם כדי להגן על זכויות האדם, הפך לגוף שבפועל מגן על מי שרומס אותן".
בנוגע לקשר עם מנכ"ל פייזר: "גם הוריו של אלברט בורלא היו ניצולי שואה - והנה כעבור 80 שנה הגורל מפגיש למשימת הצלה את ראש הממשלה של מדינת ישראל שקמה מן האפר, ואת מנכ"ל חברת פייזר שממציאה מזור למגפת הקורונה שמאיימת על האנושות כולה. אלברט הוא יהודי גאה, והוא גם מוביל את אחת החברות החשובות בעולם. אמרתי לו שישראל תהיה מופת בינלאומית בהתמודדות הבריאותית במלחמת העולם השלישית מול הקורונה. הוא השתכנע שזה נכון, וכולנו יחד הוכחנו שזה נכון".
"מדינת ישראל איננה פיצוי על השואה"
הנשיא ראובן ריבלין אמר במהלך העצרת: "900 שורדי שואה נפטרו, רק במדינת ישראל, כתוצאה ישירה של מגפת הקורונה. הם שרדו את הגטאות ומחנות המוות. את ספינות המעפילים ומחנות המעצר. אך את קרב חייהם האחרון הם ניהלו מבוהלים ובודדים מאחורי מסכות וכפפות, צמאים למגע, הרחק מיקיריהם ומאוהביהם. הערב ליבנו איתם ועם משפחותיהם. אנו זוכרים את אומץ ליבם ואת עוז רוחם. יהי זכרם ברוך".
הנשיא ציין כי: "עול הזיכרון, שאותו אנו נושאים בלבבותינו, הוא חובתנו הקדושה. אם נרצה בכך ואם לאו, זיכרון השואה מעצב את זהותנו כאומה... עם הנושא בזיכרון ההיסטורי שלו חווית תהום כל כך עמוקה, כל כך קשה, כל כך בלתי אפשרית, איננו עם ככל העמים. הזיכרון ההיסטורי מצווה עלינו להוסיף ללמוד וללמד על השואה ועם זאת, לא להניח לפצע המדמם הזה לשתק אותנו מלפעול, מלהביט אל העתיד.
"אתם שורדי השואה, גיבורי התקומה, שמצאתם את תעצומות הנפש לקום מהאדמה הספוגה בדמעות ובדם, להביט קדימה, לבחור בחיים, לאהוב, לצחוק, לשמוח, להאמין, לבנות וליצור. להקים בית לאומי ופרטי. לגדל ילדים לאהבה ותקווה. מכם למדתי שלא נגזר עלינו לגדול ולהתפתח מתוך השלילה, הפחד, והאימה. בשמכם נשבעתי לא להיכנע לצל שהשואה מטילה עלינו, לא לתת לאין הנורא הזה את הכוח לשתק את חיינו. לזכור ולהזכיר שמדינת ישראל איננה פיצוי על השואה, ושהעם היהודי לא נולד באושוויץ, ולא שם עוצבה דמותו, הרוחנית, הדתית והמדינית.
"לנצח אשא בליבי את עדויותיכם", אמר ריבלין לשורדי השואה. את דבריו חתם במילים: "בקרוב אני נפרד מתפקידי הרשמי כנשיא, אבל אינני נפרד מהמחויבות שלי כאדם, כיהודי, כישראלי - לזכור ולהזכיר ולחנך לאור הערכים שאתם הנחלתם לנו. אינני נפרד. יהי זכר אחינו ואחיותינו נצור בלב האומה, מדור דור".
"מסר של אחדות ועצמאות"
רוזה בלוך דיברה בשם הניצולים ותיארה: "שרדתי בדרך נס את אימי השואה, אך על משפחתי, בני קהילתי ועמי, לא שפר הגורל. סבי וסבתי, דודי ודודותיי, נרצחו בפורט התשיעי. אבי הופרד מאיתנו ונשלח לדכאו, שם נרצח. אימי, ששרדה יחד איתי את מחנה שטוטהוף וצעדת המוות, לא הצליחה לשרוד את מחלת השחפת בה חלתה בעת המלחמה ונפטרה לאחר השחרור. את זוועות המלחמה עברתי כילדה בת עשר, שהעמיסה על כתפיה את האחריות לכלכלת משפחתה. לילה-לילה הייתי זוחלת תחת גדר התיל, שהקיפה את הגטו, על מנת להבריח מזון למשפחתי".
אחרי המלחמה רוזה חזרה לעיר הולדתה קובנה שבליטא ופגשה את אחיה. מאוחר יותר, היא הגשימה את חלומה ועלתה לישראל: "אני עומדת כאן לפניכם, יהודייה, ישראלית, רעיה, אימא וסבתא לנכדים ולנינים, גאה ונרגשת. כניצולת שואה, אני קוראת לעם כולו לא לשכוח. לזכור את השואה, את גבורת העם היהודי בתקופה החשוכה הזאת ואת זכר אחינו הנספים. מתוך השבר הגדול צמחנו, התחזקנו והקמנו מדינה לתפארת. מהר הזיכרון, בערב המיוחד הזה, אני נושאת מסר של אחדות ועצמאות למען הדורות הבאים והמשכיותה הנצחית של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו