ב-7 בנובמבר מונה לתפקיד נגיד הבנק המרכזי בטורקיה שר האוצר לשעבר, נאג'י אע'בל (Naci Ağbal), שקיבל כלכלה מרוסקת בעקבות כשלון חתנו של ארדואן, בראט אלבייראק (Berat Albayrak), כשר האוצר - והוא הצליח להוביל למפנה חיובי. עם זאת, בסוף השבוע החולף החליט הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן להחליפו בשאהאפ קבג'יאולו (Şahap Kavcıoğlu), וספק גדול אם הוא הבין לאן זה יוביל את הלירה המקומית.
לאחר התחזקות הלירה, המטבע איבד לא פחות מ-14% משוויו בעקבות פיטורי אע'בל - בדרך לכשמונה לירות לדולר כעת. הנגיד, שבסופו של דבר פוטר, הצליח להשיב ללירה כחמישית משוויה מול הדולר בתוך ארבעה חודשים בלבד. נגיד הבנק המרכזי שאף להמשיך במומנטום החיובי, והחליט להעלות את הריבית ב-0.2% - פי שניים מציפיות המשקיעים. מנגד, ארדואן שמשיקולים דתיים ואלקטורליים לא התחבר לצעד שהתבצע, ככל הנראה, ללא תיאום איתו - החליט לפטר את אע'בל.
פיטוריו המחישו למשקיעים כי הכלכלה הטורקית עוד לא מצאה את יציבותה - וההתרסקות היתה מהירה מאוד. לא מן הנמנע כי כבר בימים הקרובים תחצה הלירה הטורקית את רף השפל בשוויה: 8.52 לדולר, כפי שהיה ביום שבו אע'בל מונה לתפקידו. מי שמונה לתפקיד במקומו הוא קבג'יאולו, חבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), שאמר: "נמשיך לפעול להורדת האינפלציה". הוא דמות שהרבה יותר פשוט לנשיא ארדואן להתמודד איתה משלוש סיבות: 1. פוליטית. 2. אידיאולוגית. 3. דתית.
בה בעת, בטורקיה ניסו להבליט הבוקר (שני) ירידה ב-0.5% בשיעור האבטלה ב-2020 ביחס ל-2019, אולם עדיין מדובר בשיעור גבוה: 13.2%. מי שהגיב היום למצב החמור הוא שר האוצר, לוטפי אלבאן (Lütfi Elvan). "אנחנו ממשיכים במדיניות המאקרו שלנו, שנותנת דגש למאבק באינפלציה", אמר אלבאן. לדבריו, "נמשיך ליישם את המדיניות הפיסקלית שלנו לייצוב המחירים באופן שמשלים את המדיניות המוניטרית".
ההצהרות של שר האוצר לא הועילו. בשעה 10:30 שעון מקומי הופסק המסחר בבורסה באיסטנבול בעקבות ירידות דרסטיות במדדים. באותה השעה, מדד BİST 100 ירד ב-6.65%, אך לא בכך נעצרה ה"צניחה". ב-11:08 הופסק המסחר כשהירידה הגיעה ל-7%, וכעת המדד יורד כבר ב-9.71%.
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: אי.אף.פי
"ארדואן מתנגד להעלאות ריבית דרסטיות בעקבות דאגתו לתעשיית הבנייה שחשובו עבורו לתוכניות הפיתוח והתשתיות", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "התוכניות הללו חשובות בשבילו כדי להראות לעם שיש תנופת פיתוח, כולל רכבת תחתית, גשרים, כבישים מהירים ועוד".
בנוגע לקבג'יאולו, ד"ר כהן ינרוג'ק מוסיף כי "הבעיה היא שבתקופת כהונתו של אע'בל אנשים חשבו שארדואן שינה את תפיסתו בנוגע לייצוב הכלכלה, אך כעת מבינים שארדואן רוצה לנהל - ולא לתת לבנק המרכזי לעבוד באופן עצמאי".