"אני מתלבטת כי אני אמנם אוהבת את ביבי, אבל אני חושבת שצריך לתת גם לאנשים אחרים להנהיג את המדינה", היא מנמקת את הדילמה הפתלתלה, "מצד שלישי אני לא רואה אנשים שיכולים לנהל את המדינה חוץ מביבי. אז אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל להצביע. די, זה כבר מיצה את עצמו".
באותה סירה אלקטורלית משייטים גם קובי חיים (45) מקריית חיים ובת שבע בבנקו (48) מיקנעם. "אני מתלבט בין יש עתיד לעבודה כי אהבתי את הרעיון שלה", חושב בקול חיים, "אבל כנראה אצביע ליש עתיד".
לבבנקו אין כיוון בכלל, והיא לא נוקבת באף שם של מועמד או מפלגה. גם לה, היא מניחה, יהיו משקולות על הרגליים בדרכה לקלפי. "אני מתלבטת כי נציג אחד מבטיח משהו ובסוף יוצא משהו אחר לגמרי", היא מסבירה. "אני מצפה שמישהו יפרוץ את הדרך. בסוף הכל תקוע. בבחירות הקודמות הלכתי לבחור, בלי התלבטויות. אבל השנה זה באמת קשה. גם כל העם עייף מהבחירות החוזרות ונשנות, ויש סלט בראש אז אני לא יודעת".
לעומתם, פרדי מדליית אל־כרמל כבר יודע שלא יצביע. "לא אלך לבחור כי כולם אכזבו. בעבר הצבעתי לביבי אבל עכשיו אני לא מאמין לאף אחד", הוא אומר בטון מאוכזב.
"יש נתק בין הפוליטיקאים לעם. כולם רצו שיפתחו את המשק, פתחנו אבל ההכנסות ירדו ב־60%. אחרי כמעט שנה שהעסקים היו סגורים, הרגלי הצריכה השתנו, הציבור קונה דרך האינטרנט וכנראה שהוא גם למד להסתפק במועט", מאבחן בעל עסק מתוסכל (50) מאזור יקנעם. "ביבי אומר שהקורונה מאחורינו, אבל זה לא נכון".
"אני מאוד מתלבט במי לבחור בגוש. אני גם מתלבט אם לא לתמוך באחת המפלגות הקטנות כדי לתת להן להמשיך להתקיים", מתחבט חנן וייס מקיבוץ אפיקים.
בסקר שנערך כחלק ממחקר של מכללת עמק יזרעאל, כ־64% ממשתתפיו הצהירו כי יחליטו למי להצביע רק מאחורי הפרגוד. בקרב הנוטים להצביע למפלגה מסוימת, 33% דיווחו כי הם לא יודעים בוודאות אם אכן יצביעו למפלגה זו.