בחירתן של שתי נשים להנהגת חמאס ברצועת עזה, אחת כחברת הלשכה הפוליטית והשנייה כראש תנועת הנשים, היא עוד קריצה לכיוון הציבור הפלשתיני הכללי לקראת הבחירות לפרלמנט הצפויות להיערך ב-22 במאי. זאת מגמה ששווה להתעכב עליה לאור הפומביות הנדירה של הליך הבחירות הפנימי בארגון הטרור, במיוחד כאשר חמאס הציג לראווה מאבק צמוד בין יחיא סינוואר, שנתפס כמנהיג בלתי מעורער בעזה, לבין נציג דור המייסדים, ניזאר עוודאללה.
אומנם אפשר לפרש את המרוץ הצמוד בחמאס כאות אזהרה למנהיג המכהן מצד הפלג הנצי יותר בארגון הטרור. לפי הטענה הזו, מאז נבחר ב-2017 סינוואר לא הצליח לשפר את המצב ברצועה, ונכשל בפרויקט "צעדות השיבה" בגבול. מנגד, חשוב לזכור שהליך הבחירות הקודם היה חשאי ולא ידוע אם סינוואר זכה אז בניצחון גורף, כך שלא ניתן באמת לאמוד אם חלה היחלשות במעמדו. שנית, בבדיקה שערכנו לפני כשנה, נרשמו לא מעט הישגים למדיניות ההליכה על הסף של סינוואר. במסגרת זאת הוביל חמאס מהומות בגבול, ועצם עין לנוכח שיגורי רקטות של "פלגים סוררים" לעבר ישראל. כל זה בלי להידרדר לעימות ישיר מול ישראל כדוגמת מבצע "צוק איתן" ב-2014, שיזרע הרס רב ברצועה.
מאז "צעדות השיבה" ב-2018 ההשקעה הקטארית ברצועת עזה גדלה. בשנים שקדמו לכך האמירות השקיעה כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, למעט בשנה של מבצע "עמוד ענן". לעומת זאת, בשלוש השנים שלאחר הפגנות השיבה, ההשקעה הקטארית השנתית נסקה למאות מיליונים (ל-2021 הוקצו לפחות 360 מיליון דולר). נוסף לכך, אזור הדיג הורחב באופן משמעותי, תשתית החשמל השתפרה והמעברים נפתחו לימים רבים יותר (עד למגפת הקורונה). לאחרונה חשף השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי כי הוסכם על מיזם חיבור של תחנת הכוח ברצועה לצינור גז מישראל במימון האיחוד האירופי ודוחא. מהלך זה ישפר דרמטית את תשתית החשמל ברצועה.
אפילו את מגפת הקורונה הצליח חמאס בהנהגת סינוואר לבלום במשך חודשים רבים. כל אדם שנכנס לרצועת עזה הוכנס לבידוד ארוך, והחולים הראשונים בפנים הרצועה התגלו רק באוגוסט. מאז חמאס הפעיל הגבלות הדוקות על התושבים. בשישי האחרון ציין האלוף כמיל אבו רוקון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים שמסיים את תפקידו, כי למרבה ההפתעה אין שם כמעט מתים והתחלואה ברמה נמוכה מאוד. בראיון ליואב לימור ב"ישראל השבוע" הסביר המתפ"ש שבעזה יש משמעת קשוחה שמאפשרת את בלימת המגפה.
לאור הדברים האלה, למרות האופוזיציה להנהגתו, מעמדו של סינוואר יציב הרבה יותר ממה שנדמה. על כך אפשר ללמוד גם מהתוצאות בארבעת הסבבים בבחירות הפנימיות בשבוע שעבר. בסיבוב הראשון התחרו חמישה מועמדים: יחיא סינוואר, ניזאר עוודאללה, מחמוד א-זהאר, פתחי חמאד ובכיר נוסף. בסיבוב הזה עוודאללה ניצח בשבעה קולות את סינוואר בגלל התפזרות המצביעים בין חמישה מועמדים. אלא שבשלושת הסיבובים הבאים סינוואר קיבל את רוב הקולות. בסיבוב השלישי היה חסר לו קול אחד בלבד כדי לגרוף יותר מ-50% הדרושים לניצחון. כלומר לבדו, לעוודאללה לא היה סיכוי אמיתי. סינוואר נהנה מהיעדר אלטרנטיבה אמיתית להנהגתו ומאופוזיציה שאין בה הסכמה גורפת על מועמד אחד. אחרת, עוודאללה היה מנצח אותו בסיבוב השני.
הרגעים התמוהים באמת הופיעו לאחר ההודעה על הניצחון. סינוואר נפגש עם עוודאללה ונישק את לחיו בלבביות. בתמונה של חברי הנהגת חמאס ברצועת עזה אתמול, עוודאללה זכה למקום של כבוד לצידו של סינוואר.
יותר משהבחירות בחמאס מעידות על אי שביעות רצון מסינוואר, הפומביות שלהן נועדה לקרוץ למצביעים בשטחי הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון. כך גם הבחירה להציג לציבור את השתלבות הנשים ג'מילה אל-שנטי ופאטמה שראב בהנהגת עזה. לבחירה שלהן קדמה ביקורת מהשטח שקראה לשלב נשים בהנהגה, וחמאס נהג בהתאם.
השאיפה היא להציג פנים מתונות בדרכו למרכז המפה הפלשתינית. על כך היה אפשר ללמוד גם ממסיבת העיתונאים של חמאס בדבר מותם של שלושת הדייגים בשבוע שעבר. אומנם חמאס הטיל את האחריות על ישראל, בטענה שהדייגים העלו ברשת שלהם רחפן ממלוכד שהתפוצץ. אלא שארגון הטרור העדיף לקרוא להתערבות של בית הדין הבינלאומי בהאג, ולהעביר את ממצאי התחקיר לארגוני זכויות אדם. בימים אחרים היה נשמע איום להגיב, כפי שאכן הגיע במהרה מצד הג'יהאד האיסלאמי.
בעוד שחמאס מציג חזית דמוקרטית שקשובה לציבור, שבה סינוואר "מקבל באהבה" את מי שקורא תיגר על שלטונו, בפת"ח עסוקים ברדיפת כל מי שמערער על הנהגת אבו מאזן. לפני כמה ימים בוטלה החברות בפת"ח של נאסר אל-קידווה – אחיינו של יו"ר הרשות הפלשתינית לשעבר יאסר ערפאת. לכך קדם איום מצד ג'יבריל רג'וב שכל חבר פת"ח שיקים רשימה מתחרה יודח מהתנועה. עוד לפני כן, פצחו מקורבי אבו מאזן במסע שכנועים של אלטרנטיבה אחרת לראיס – מרואן ברגותי המרצה חמישה מאסרי עולם בגין הובלת פיגועי טרור – כדי שלא יתמודד בבחירות ליו"ר הרשות בקיץ.
על רקע זה, הדינמיקה בבחירות הפלשתיניות מעוררת דאגה בישראל. החשש הוא שלמרות הסקרים שחוזים הובלה לפת"ח, תתרחש הפתעה דומה כמו בבחירות לפרלמנט ב-2006. לכך עשויים לסייע פיצול רשימת הפת"ח והניכור שחש הציבור הפלשתיני כלפי הרשות הפלשתינית.