"הפכה לשמאל רדיקלי": פעילים רבים של מפלגת העבודה החליטו בתקופה האחרונה לנטוש אותה ולעבור לכחול לבן, ובאופן פתיע גם לליכוד ול"תקווה חדשה" של גדעון סער. ההחלטה של הפעילים, חלקם ותיקים, נובעת מכך שיש תחושה בקרב הפעילים כי העבודה הפכה למפלגת שמאל קיצוני.
הדברים התחדדו בעקבות הפוסטים המקוממים של אבתיסאם מראענה, המדורגת במקום השביעי ברשימת העבודה לכנסת, נגד חיילי צה"ל, תמיכתה בפעיל טרור וההתבטאות האומללה שלה על ניצולות שואה, שלא זכו לגינוי גורף מצד היו"ר מרב מיכאלי.
גורם במפלגת העבודה אמר ל"ישראל היום": "יש עזיבה המונית. מפלגת העבודה הפכה להיות שמאל רדיקלי ומאבדת את המאחזים הכי מרכזיים שלה, כולל בהסתדרות. לאחרונה, בעקבות הסיפור עם מראענה, הרבה עזבו. קבוצה גדולה של פעילי מושבים והתיישבות עובדת עזבו לכחול לבן, שהקימה בית לפורשי העבודה".
"בנוסף, יש מעבר דרמטי לליכוד. ראשי מטות של העבודה בפריפריה עברו לליכוד, והפעילים הבולטים במרכז עברו לכחול לבן. פעילי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של העבודה עברו לליכוד, והאוכלוסיות המבוססות יותר עברו לכחול לבן".
הגורם הבכיר בעבודה הוסיף כי "הכוח המניע עזב את העבודה. כיום אין למפלגת העבודה תשתית ואין לה שטח. יש אולי 20-30 אנשי שטח של העבודה בכל הארץ, לעומת אלפים שהיו בעבר. התחושה היא של שלטון יחיד של מיכאלי. יש לה גישה דורסנית ואגרסיבית. להערכתי, מפלגת העבודה לא תעבור את אחוז החסימה. תמיד אנחנו מקבלים בבחירות פחות מנדטים לעומת הסקרים".
כזכור מראענה, מס' 7 ברשימת העבודה, העלתה מספר פוסטים ובהם התבטאויות מקוממות וקיצוניות בנושאים שונים. בנובמבר 2020 העלתה פוסט תמיכה בפעיל הג׳יהאד האסלאמי והעציר המינהלי, מאהר אל-אח׳רס, ששבת רעב במשך תקופה ארוכה. בפוסט אחר ביולי 2020 כתבה מראענה כי: ״עוד בחור צעיר מגטו עזה התאבד הלילה. אין תקווה לייאוש, לכיבוש האכזרי ולשלטון החמאס המדכא״.
בפוסט מקומם נוסף, שנכתב בדצמבר 2016 העלתה מראענה לדף הפייסבוק שלה את תמונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולצדה חבל תלייה. מדובר בכרזה שהוצבה באקדמיה לאמנות ועיצוב ״בצלאל״ בירושלים, עוררה סערה והובילה לחקירת הסטודנטית שעיצבה אותה במשטרה בחשד להסתה. מראענה כתבה בפוסט הזה: ״אני עומדת מאחוריה ולצדה של הסטודנטית מבצלאל״, והדגישה כי: ״אני לא מכירה אומנות מסיתה, אני מכירה פוליטיקאים מסיתים״.
כמו כן, בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, העלתה פוסט בו כתבה: ״אלי, לא עמדתי בצפירה, הייתי בזמן נהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה. הכביש היה ריק, אני המשכתי לחשוב על מה שעניין אותי באמת באותו הרגע״. בפוסט אחר באפריל 2013 כתבה מראענה בהקשר של יום השואה: ״איך השואה השפיעה על חיי המין של ניצולות השואה?״.
יו״ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, התייחסה בשעתו לפוסטים מעוררי המחלוקת ואמרה:״אבתיסאם מראענה מנוחין היא אדם שמתנגדת לאלימות באשר היא אלימות. מספיק לקרוא את הפוסט הכואב שכתבה כאשר אסתר הורגן נרצחה בצורה מחרידה ביער, בשביל להבין עד כמה האישה מתנגדת לאלימות ועושה כמיטב יכולתה כדי למגר אותה.
"מפלגת העבודה לחלוטין שותפה לפעולה נגד אלימות ובעד שלום. הגנה עצמית על גבולותינו ועל זכותנו לחיות בארץ הזאת זה דבר אחד, אלימות מיותרת זה דבר שמדינת ישראל כמדינה מעולם לא דגלה בה. אנחנו מחויבות ומחויבים לחזון הציוני – מדינה לעם היהודי עם שוויון מלא וככה מפלגת העבודה חוזרת לפעול״.