רבים מכירים את שמו וסיפורו של יאנוש קורצ'אק, מהסמלים הגדולים של תקופת השואה בכל הנוגע לטיפול וסיוע לילדים. מוכר קצת פחות (אך בהחלט לא פחות ראוי לציון והנצחה) הוא סיפורו של פרדי הירש. היום (חמישי) הקדישה חברת "גוגל" את ה-Doodle היומי, האיור המשתנה בעמוד הבית שלה המציין אישים ואירועים היסטוריים, להירש - איש החינוך היהודי-גרמני, שהציל ילדים יהודים במהלך השואה. ה-11 בפברואר הוא יום הולדתו של הירש, שלו היה נותר בחיים היה מציין היום 105 שנות קיום. מדובר באחת הדמויות ההרואיות של תקופת השואה, שסיפורה זכה לתהודה לה הוא ראוי רק שנים רבות לאחר מכן.
הוא נולד בגרמניה ב-1916 וכצעיר התחבר לתרבות המקומית, בעיקר בכל הנוגע לנושא הכושר וטיפוח הגוף, שהיה פופולרי במדינה. הוא היה מורה לחינוך גופני בקרב קהילות יהודיות בגרמניה, בטרם ברח לצ'כוסלובקיה בגיל 19. זאת לאחר שנרדף במולדתו גם בשל נטיותיו המיניות: הירש היה הומוסקסואל מוצהר שחי את חייו באופן פתוח, דבר לא שכיח בתקופתו. בפראג היה לממונה על חינוך הנוער היהודי, ובמהלך הזמן הוא הלך וצבר עוד ועוד סמכויות בטיפול בפעילויות נוער בעיר. בפעילותו באגודות ספורט יהודיות הוא נחשב כמי שהכשיר צעירים יהודים לעלייה לישראל, והחדיר בהם תחושת גאווה, ערבות הדדית ועבודת צוות.
בדצמבר 1941 הגיע הירש לגטו טרזינשטט ולקח על עצמו, יחד עם יהודים נוספים, את ארגון וניהול החיים בגטו. גם שם הוסיף לפעול רבות למען ילדים ונוער, בניסיון לשמר באופן כלשהו אורח חיים ספורטיבי והיגייני עבורם. זאת משום שראה בשמירה על יציבות מצבם הפיזי והנפשי כקריטי להשרדותם. פעילותו והתבלטותו בשטח הביאו אותו לשיח מול קציני ה-SS במחנה, עמם בא לעתים במו"מ על תנאי המחייה במקום. במסגרת זאת הצליח להשיג מגרש משחקים לילדים במחנה, והציל ילדים רבים מהשמדה.
בספטמבר 1943 נשלח הירש למחנה אושוויץ-בירקנאו. גם שם המשיך לפעול למען תנאיהם של צעירי המקום, ובא במשאים ומתנים מול קציני המקום וכן מול ד"ר יוזף מנגלה. בין היתר היה בלוק הילדים מספר 31 בניהולו למסודר, המטופח והמאובזר שבבלוקים במחנה, והוא ערך בו פעילויות חינוכיות בנושאי היסטוריה, אמנות וגיאוגרפיה, וכן אירגן תחרויות ספורטיביות.
במרץ 1944 נפרד הירש מרבים מחניכיו, לאחר שנאמר להם כי הם מועברים למחנה היידברק, אך למעשה הובלו אל מותם. בפניו עמדה ההחלטה אם להוביל מרד בגטו, כפי שניסו לשכנעו חברי תנועת ההתנגדות במחנה, שידעו כי הם מובלים אל מותם. לאחר שפנה להתבודד בכדי להרהר בהחלטה, הוא נמצא מת באותו היום ומותו נקבע כהתאבדות כתוצאה ממנת יתר של כדורי הרגעה. התאוריות סביב מותו שונות ומגוונות, כשיש מי שמאמין כי הוא סומם למוות על ידי רופאי המחנה היהודים, במטרה למנוע את המרד - שהיה מביא עליהם ועל יתר אנשי המחנה כיליון ודאי. גופתו נשרפה באותו הערב.
עבודתו הרבה לשיפור תנאי המחייה במחנות והסיוע הלוגיסטי והנפשי שהעניק לצעירים בהן, הונצחו בסרט התיעודי "פרדי היקר" של רובי גת מ-2017. רבים מחניכיו השורדים מופיעים בסרט, ומספרים בו על הכריזמה הכובשת של הירש, כמו גם התושיה, היוזמה ויכולות ההנהגה יוצאות הדופן בהם ניחן. עוד נטען בו כי הוא סייע לילדים לשמר תחושה של כבוד עצמי וחום אנושי, גם בנקודה האיומה והמבישה ביותר שידעה האנושות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו