על רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית, בצה"ל מכינים כעת תוכנית מבצעית חדשה לטיפול באיום ממזרח. למעשה, לא מדובר בתוכנית אחת אלא בשלוש חלופות, שיגובשו בתקופה הקרובה ויוצגו לדרג המדיני. התוכנית החדשה תחייב הוספת מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.
צילום: קונטקט
טהרן אמנם מבקשת לחזור להסכם הגרעין, אך צברה לאחרונה לא מעט נכסים שעשויים לאפשר לה לקצר את משך הזמן עד לפצצה, אם תחליט לפרוץ לעברה. הדעה הרווחת כעת בישראל היא שמרגע ההחלטה ועד לייצור מתקן גרעיני ראשון, תידרש לאיראן כשנה.
"איראן התקדמה בשנים האחרונות גם בתחום המחקר והפיתוח, גם בצבירת החומר המועשר וגם ביכולות התקפיות, ויש לה משטר שבאמת רוצה להגיע לנשק גרעיני", אמר שר הביטחון בני גנץ בכתבה נרחבת על פרויקט הגרעין האיראני שתתפרסם מחר במוסף שישבת. "ברור שישראל צריכה להחזיק מולה אופציה צבאית. זה מחייב משאבים והשקעה, ואני פועל כדי שזה יקרה".
בצה"ל כבר הבהירו שהכנת האופציה הצבאית מחייבת מיליארדי שקלים, מחוץ לתקציב הביטחון הנוכחי.
כחלק מהפעילות שחורגת מהסכם הגרעין צברה איראן כשלוש טונות של אורניום מועשר לרמה נמוכה, וכן התקינה צנטריפוגות מתקדמות במתקניה הגרעיניים. בשבוע שעבר היא אף החלה להעשיר אורניום לרמה של 20%, והיא מאיימת לנקוט בצעדים נוספים בהמשך.
בישראל סבורים כי הפעילות הזאת נועדה "לצבור נכסים" לקראת המו"מ הצפוי עם ממשלו הנכנס של ג'ו ביידן, שכבר הבהיר כי בכוונתו לחזור להסכם הגרעין. בירושלים מעריכים שחזרה להסכם המקורי תהיה גרועה, ומתכוונים לפעול מול וושינגטון כדי להשיג הסכם משופר.
ראש הממשלה נתניהו אף מתכוון למנות פרויקטור מיוחד שירכז את הטיפול בנושא, והמועמד המוביל לתפקיד הוא ראש המוסד, יוסי כהן, מייד לאחר שיסיים את תפקידו ביוני הקרוב.
ישראל מעוניינת שהסכם עתידי עם איראן יכלול תקופה ארוכה יותר של פיקוח על תוכניותיה הגרעיניות, וכן הגבלה על המו"פ הגרעיני, על פיתוח וייצור הטילים ועל פעילות הטרור שלה באזור.
איראן כבר הבהירה כי תתנגד לכך, ואפשר שלעת עתה תושג פשרה, ובמסגרתה יוקלו במעט הסנקציות הכלכליות על איראן, בתמורה לוויתור על חלק מהנכסים הגרעיניים שצברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
