ח"כ גדעון סער (ליכוד), מהח"כים הבולטים בכנסת, שעמד בראש שני משרדי ממשלה (חינוך ופנים), היה יו"ר הקואליציה ונחשב בעבר לאחד ממקורביו של רה"מ נתניהו, מכהן היום כח"כ מהשורה החבר בוועדות החוץ והביטחון, והמשנה למודיעין ולשירותים החשאיים. נתניהו צירף לממשלתו 12 שרים מהליכוד, אבל לסער לא נמצא מקום, למרות ניסיונו הרב.
בראיון שקיימתי איתו בלשכתו הצנועה בכנסת, הוא היה נינוח ושקל כל מילה. כששאלתי אותו אם התאכזב כשנתניהו לא צירף אותו לממשלתו, הוא השיב: "אני מעולם לא התלוננתי בפומבי על כך. אני רק יכול לומר שבעבר מונו שרים לממשלה על יסוד כישורים, יכולות, ניסיון, ומעמד ציבורי ותנועתי כפי שנקבע בפריימריז. כך היה מקובל בעבר וכך אני מקווה שיהיה גם בעתיד".
ייתכן שהוא לא סומך על נאמנותך?
"אני אדם מאוד לויאלי, אבל אם יש מישהו שהפרשנות שלו ללויאליות היא חנופה והתבטלות, לכך אי אפשר לצפות ממני. היחס שלי לאנשים בתוך המערכת הפוליטית, כולל מנהיגים, מתבסס על כבוד לתפקיד, הערכה לכישורים, אך לא חנופה והתבטלות".
איך היית מגדיר את מערכת היחסים ביניכם?
"אנחנו בקשר לעיתים רחוקות מאוד. במקרה יצא שבשבוע שעבר שוחחנו בטלפון שיחה ארוכה בנושא הקורונה".
היו ימים אחרים ביחסים ביניכם. אני זוכר שהיית אחד ממקורביו.
"לאורך רוב השנים היו בינינו יחסים קרובים. התחלתי לעבוד איתו לפני 22 שנה כמזכיר ממשלה, ולאחר מכן, כח"כ, הייתי קרוב אליו כאשר היינו באופוזיציה, והייתי ציר מרכזי להקמת הממשלה ב־2009. היו לנו שנים ארוכות של שיתוף פעולה הדוק".
נלחם בכל הכוח
מה גרם לשיבוש היחסים?
"חזרתי למערכת הפוליטית למרות התנגדות אקטיבית של נתניהו. עוד לפני שחזרתי הוא יצא נגדי בכל הכוח, סיפר את הסיפור על כך שרקחתי כביכול מזימה עם הנשיא ריבלין שהוא יטיל עלי את תפקיד הרכבת הממשלה. היום כולם יודעים שמדובר בקשקוש. זו הבחירה שלו, ואני עושה לטובת המדינה כמיטב יכולתי".
בדצמבר 2019 התמודדת מול נתניהו על הנהגת הליכוד, וקיבלת רק 27.5% מהקולות. האם בדיעבד זו לא היתה טעות מצידך?
"לא. בעולם הפוליטי אתה לא מקבל שום דבר על מגש של כסף, ואתה לא יכול ללכת רק במסלול של ניצחונות. לפעמים עליך להיות מוכן לשלם מחיר מסוים אם אתה מאמין בדרך".
יש הסבורים שהתמודדת רק כדי שיירשם ברקורד שלך שהתמודדת מול נתניהו.
"זו לא היתה הסיבה להתמודדות. היה לי ברור גם מהסקרים שעשיתי שנתניהו נהנה מיתרון גדול, אבל ישנם רגעים שבהם אתה אומר לעצמך שכאיש ציבור - זה מה שעליך לעשות".
צילום: שמואל בוכריס
אתה סבור שבפתיחת משפטו של נתניהו עליו להכריז על נבצרות ולצאת לחופשה?
"לא. אנחנו חיים במשטר פרלמנטרי. החוק קבע עמדה ברורה של מתן עדיפות לדרך הדמוקרטית על ערכים אחרים. אנחנו לא יכולים לרוקן את משמעות החוק, למרות שזה עשוי לעורר קשיים מסוגים שונים".
מה ההשלכות הצפויות לישראל מול הממשל החדש בראשות ג'ו ביידן?
"זו סיטואציה מדינית יותר מאתגרת, מכיוון שבנושא האיראני ובנושא הפלשתיני, עמדות היסוד של טראמפ וממשלו היו יותר קרובות לעמדות היסוד של ישראל; אבל אני לא ממהר להצטרף לנבואות הזעם. ביידן הוכיח במשך עשרות שנים ידידות לישראל, ומערכת היחסים שלו עם נתניהו היא טובה".
אתה שותף להערכות שביידן יחזיר את הנושא הפלשתיני לשולחן הדיונים, ועשוי להפעיל עלינו לחצים להגיע להסדר?
"אינני משוכנע שהנושא הזה יהיה בראש סדר העדיפויות שלו כשייכנס לבית הלבן. בסופו של דבר, הדברים מוכרעים בין הצדדים, והאמת היא שלאבו מאזן אין את הרצון או התמיכה הפלשתינית לסיים את הסכסוך".
כמשפטן שעבד במשרד המשפטים, מה דעתך על הביקורת של גורמים בליכוד נגד הפרקליטות והשופטים?
"אני בעד ביצוע רפורמות במערכת המשפטית, ולצערי, מעולם הנושא הזה לא היה בסדר היום של נתניהו. אני בעד פיצול תפקיד היועמ"ש לממשלה, ובעד חקיקת חוק יסוד: החקיקה. אני בעד ביצוע תיקונים - ויש מה לתקן - אבל הדבר צריך להתבצע בסגנון ממלכתי, ולא תמיד אני יכול להזדהות עם סגנון הביקורת שחלק מעמיתיי משמיעים. הבעיה המרכזית היא ריכוז והעצמה של כוח ואקטיביזם שיפוטי קיצוני".
התערבות גוברת
מהי תגובתך על החלטת בג"ץ לקיים דיון בהרכב מורחב בנושא חוק יסוד: הממשלה?
"מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו, צריך להיות מוטרד מהפיכת ביהמ"ש לערכאת ערעור על ההכרעות הדמוקרטיות של העם באמצעות נציגיו, כאשר עילות ההתערבות הולכות ומתרבות".
זימונו לחקירה במשטרה של ח"כ זוהר בחשד לניסיון סחיטה, נראה לך הגיוני?
"מצד אחד, הדברים שח"כ זוהר אמר לא ראויים בעיניי, אבל הוא חזר בו והבהיר את כוונתו. מצד שני, זה ממש לא מקרה להליך פלילי. עצם התפיסה שהוא ניסה לסחוט באיומים בשידור רדיו, לאוזני כל עם ישראל, ושאין בכלל קלטות - זה לא רציני".
מספר הפוליטיקאים שמתנהלים כמוך, ללא התלהמות וגידופים, פוחת והולך. האם אתה לא חש כנטע זר?
"גם אם אתה צודק - אני לא יכול ולא רוצה להשתנות. העולם השתנה, וגם הפוליטיקה משתנה. אני מרגיש יותר מתמיד שהציבור רוצה שאנשים ישרתו אותו בדרך שלי".
הסגנון המתלהם נובע, לדעתך, מהרצון של פוליטיקאים להגיע לכותרות?
"יש כמה סיבות, אבל העיקרית היא שזו הדרך הקלה לקבל תשומת לב. זה לא אומר שזו הדרך הקלה לקבל הערכה".
"אפשר להפוך את המדינה לירוקה בשבועיים וחצי"
בשבוע שעבר קיים ח"כ גדעון סער שיחה ארוכה עם ראש הממשלה. השניים אינם מרבים לשוחח, אבל סער התקשר לנתניהו כדי להציג בפניו את הרעיון שגיבש להתמודדות טובה יותר עם הקורונה. "התרשמתי שהוא גילה עניין וביקש לבחון את הרעיון. דיברתי על כך גם עם אנשי מקצוע רבים".
ההצעה של סער, המתבססת על ניסיון שרכשו מדינות שהצליחו להתמודד עם הקורונה - בעיקר סין וסלובקיה - היא לבחון אסטרטגיה אחרת מזו שננקטה עד כה. "אנחנו נמצאים בתוך פרדיגמה של 'לחיות עם הנגיף'", אומר סער.
"הממשלה משקיעה רוב זמנה במישור הטקטי. לדעתי, עלינו לבחון אסטרטגיה אחרת. המדינות שהצליחו בהתמודדות האמינו ביעד של אפס הדבקה. הסינים ביצעו בדיקות המוניות סימולטניות בעיר של תשעה מיליון נפש, שמתוכם נמצאו 12 מקרים של חולי קורונה. היתרון בשיטה הזו הוא שמאתרים לא רק את החולים, אלא גם את הא־סימפטומטים. כיום הנתונים שמפרסמים על מספר החולים החדשים אינם נכונים. אחרי רובם איננו יכולים לעקוב. לכן ראוי לעשות בדיקה של כל האוכלוסייה, על ידי חלוקת המדינה ל־19 מחוזות. כל מי שיימצא חיובי בבדיקות - יבודד, והאזור כולו יוכרז כירוק, אבל התושבים באותו אזור לא יתערבבו עם תושבי אזור אחר עד שגם הוא ייבדק, וכך בסופו של דבר כל המדינה תהפוך לירוקה. לאחר שיושלמו הבדיקות, ניתן יהיה לחדש את מרבית הפעילויות בארץ, למעט פעילויות המוניות".
האם זה בר ביצוע לבצע בדיקות של כל האוכלוסייה בארץ בשבועות ספורים?
"אפשר לבצע חצי מיליון בדיקות ביום, ואז בתוך שבועיים וחצי אפשר לסיים את המבצע בכל הארץ, ולהפוך את המדינה לירוקה. היום הבדיקות זמינות, ובדרך זו נוריד את ממדי התחלואה בצורה דרמטית. בתום המבצע נצטרך לשמור על ההישג הזה, ולבחון כיצד מונעים כניסת חולים משטחי יו"ש וכיצד בודקים בנתב"ג נוסעים מחו"ל".
אבל העלות של מבצע כזה היא עצומה.
"זה יהיה הרבה יותר זול מאשר הנזקים שייגרמו למשק אם יוכרז על סגר שלישי. אנחנו חיים עם הקורונה כבר שמונה וחצי חודשים. בואו נלמד מהניסיון של מדינות שהלכו על יעד של אפס הדבקה, ובהן סין וסלובקיה".
