הממשלה האריכה בשנה נוספת את תוכנית החומש לחברה הערבית (החלטה 922) והחברה הבדואית (החלטה 1480), שהיו אמורות להסתיים בדצמבר. מדובר על תוכנית של 15 מיליארד שקל, שיישומה נקלע לצרות, ועד היום נוצלו בקושי 3 מיליארד מתוכם. תוכנית חומש כלכלית חדשה תגובש במהלך 2021.
השבוע הוחלט על הקצאת 316 מיליון שקל ליישום החלטות הממשלה לטובת החברה הערבית, מהם 275 מיליון למימוש החלטה 922. זאת לאחר שמשרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי קיבלו אישור מוועדת החריגים במשרד האוצר.
"ישנה חשיבות מכרעת להסדרת הבנייה, קידום תכנון ופיתוח במגזר הערבי", מסר שר הבינוי והשיכון, איציק כהן. "מדובר בהצלחה משמעותית למגזר ולמדינת ישראל בכלל".
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
חלק גדול מההקלות נוגע לנושאי הדיור והשוואת תנאים מול המגזר היהודי בטיפול באוכלוסייה הצומחת: הכנת תוכניות בניין ערים, קידום תכנון מפורט, תשתיות לשכונות חדשות, שיווק קרקעות והתחלות בנייה ושיווק. עיקר הבעיה בהשקעה בתשתיות, לכן הוחלט על תוספת של עוד 1.7 מיליארד שקל ממשרדי התחבורה והחינוך לצרכי תשתית תחבורה ותוכניות חינוך.
חמש ערים ערביות נוספות יוגדרו כיישובים אסטרטגיים, מעבר לעשרת היישובים הגדולים הנוכחיים, שנדרש בהם תכנון ופיתוח בהיקף גדול יותר, ולכן יקבלו תקציבים מוגדלים. מגבלת שיווק 500 יחידות דיור חדשות לקבלת התקציב תצומצם ל-200 יחידות דיור, וייתכן אף פטור מתנאי זה.
דו"ח של צוות בין-משרדי בראשות משרד המשפטים שיצא לאחרונה ממליץ בעקבות הכשלים במגזר הערבי על עידוד בנייה על קרקעות פרטיות, בנייה רוויה עד לגובה ארבע קומות ועידוד בנייה למטרות השכרה, כפי שכבר החלה לבצע החברה הממשלתית דירה להשכיר.
מקבצי יישובים
מחקר עדכני של מכון גיאוקרטוגרפיה, בראשות ד"ר רינה דגני המנכ"ל, שנערך בשיתוף נדל״ן היום, קובע כי לא ניתן לבנות שטחי תעסוקה מספיקים לאיזון כלכלי ביישובים הערביים ללא בניית מקבצי יישובים, כדי להצליח בשיווק ולספק רמת שירותים טובה יותר לתושבים.
בישראל חיים קרוב ל-1.9 מיליון תושבים ערביים, שהם כ-21% מאוכלוסיית ישראל, שמנתה בשנת 2019 כ- 9.05 מיליון נפש.
קצב הגידול הממוצע עמד בעשור האחרון באוכלוסייה הערבית על כ-2.4%, לעומת כ-1.81% בקרב האוכלוסייה היהודית. קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית צפוי לרדת הרבה בתוך כ-20 שנה, והוא ישתווה ואפילו יירד מתחת לקצב הגידול של האוכלוסיה היהודית. לפי תרחיש גידול בינוני של אוכלוסיית ישראל, צופים שקצב הגידול בחברה הערבית יירד לכ-1.4%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה היהודית יהיה כ-1.8%.
תוחלת החיים באוכלוסייה הערבית תתקרב מאוד לזו של האוכלוסייה היהודית, לפי אותה תחזית. גיל גבר יהודי יגיע לכ-82.7 שנים וגבר ערבי כ-82 שנים.
האוכלוסייה הערבית בישראל מפוזרת מאוד. עשרות יישובים מונים פחות מ-30 אלף תושבים, שיעור גבוה מהם מונה פחות מעשרת אלפים תושבים. 7 ערים מונות יותר מ-30 אלף תושבים - נצרת, רהט, אום אל פאחם, שפרעם, טייבה, טמרה וסח'נין. כ-41% מהאוכלוסייה הערבית גרה באזור הצפון, כ-10% במחוז מרכז, כ-15% במחוז דרום.
לפי המחקר של גיאוקרטוגרפיה, רוב היישובים הערביים היום אינם מצליחים כלכלית ומשתייכים לעשירונים הכלכליים-חברתיים הנמוכים בישראל. ההוצאה לנפש ביישובים הערבים נמוכה, והרשויות אינן יכולות להציע רמת שירותים טובה לתושבים. אין חוגים לילדים, אין מרכז תרבות, אין מוקדים רפואיים.
גודל היישובים ומצבם הכלכלי יצר מצב של אי עמידה בסף אוכלוסייה מינימלי לייצור מסה של ביקוש לשטחי תעסוקה ושירותי תרבות. יישובים רבים ממוקמים בסמיכות ליישובים ערביים אחרים, באופן שמצדיק מעבר לחשיבה אזורית בהקשרים של שירותים אלה.
איך מתקדמים?
בשנים האחרונות משקיעה המדינה מאמצים רבים בקידום היישובים הלא יהודיים - קידום תוכניות סטטוטוריות, תוכניות מתאר כוללניות, תוכניות חלקיות ונקודתיות ותוכניות ממשלה. זאת תוך הסדרה של קרקעות, העברת קרקעות מנהל ליישובים לצרכי פיתוח, מגורים ותעסוקה.
בתנאים אלה שואפים מנהיגי החברה הערבית להעצים את הכלכלה המקומית, להגדיל את ההכנסות העצמיות של היישובים ולשפר את רמת השירותים שהם נותנים לתושבים.
לפי ד״ר דגני, העלאת הרמה הכלכלית של הישובים תיעשה באמצעות הגדלת הכנסות מנדל"ן מניב, תעשייה, משרדים, מסחר וויזמות של הרשות. דרך נוספת היא הגדלת ההכנסות של משקי הבית, על ידי יצירת מקומות עבודה איכותיים והגדלת מספר המשתתפים בכוח העבודה – גברים ונשים.
חשוב להדגיש כי קיימים פערים גדולים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בהקשר לרמת החינוך וההשכלה ובאופי ההשתתפות בשוק העבודה. שיעור ההשתתפות של הגברים לא עולה, והשכר שלהם נמוך יחסית. שיעור ההשתתפות של נשים בעבודה עדיין נמוך. פערים אלה נובעים גם מסיבות תרבותיות.
המגבלות על פיתוח שטחי תעסוקה ביישובים הערביים: היישובים קטנים וברובם חסרים שטחי תעסוקה ועוגנים כלכליים; בעלות פרטית על קרקעות; יישובים קטנים ומיקום עם נחיתות בהקשרי נגישות; חסר באזורי תעסוקה מוסדרים; בשטחי המגורים יש מפעלים ובתי מלאכה, המהווים מטרד וחסם לפיתוח עירוני. נדרש פינוי מטרדים אלה והעברתם לאזורי תעסוקה; עסקים רבים אינם מוסדרים סטטוטורית ונעדרי רישיון עסק; הביקוש להקמת מפעלים ועסקים חדשים עדיין נמוך יחסית; עלות גבוהה של פיתוח תשתיות; נדרש אתגר ניהולי – ניהול אזור תעשייה חדש ויצירת ערך לבעלי העסקים.
חשוב לציין כי חלק נכבד מהמגבלות שצוינו לעיל משותפות גם ליישובים היהודיים שבאותה גזרה גיאוגרפית.
גיאוקרטוגרפיה ריכזה את הפתרונות הרבים שמדינת ישראל מיישמת בשנים האחרונות לקידום החברה הערבית, ביניהם:
- הסדרת שימושי קרקע באמצעות תוכניות מתאר כוללניות, להסדרת מגורים, תעסוקה, מסחר, מוסדות קהילה וחברה.
- הקצאת שטחים גדולים מאוד בהרבה יישובים, צורפו קרקעות רמ"י כדי לאפשר פיתוח.
- החלטה 922 לקידום תוכניות ביישובים הערביים.
- הסדרת בניינים בשימוש חורג.
- העברת קרקעות מדינה לקידום שטחי מגורים ותעסוקה.
- תקציבים לפיתוח תוכניות נקודתיות או יישוביות.
- תוכנית להקמת עיר ערבית חדשה בגליל, שיכולה להגיע ל-100 אלף תושבים.
- תוכניות לפיתוח תיירות, אזורי תעסוקה ותוכניות הדרכה.
האם ניתן ליישם את תוכניות המתאר שהוכנו ולמלא את שטחי התעסוקה במסחר ובתעסוקה?
מחקרי גיאוקרטוגרפיה מלמדים כי אזורי תעסוקה בישראל מתחילים להתרומם כשיש בהם לפחות 70 אלף מ"ר. האם יש כאלה ביישובים הערביים כבסיס להתרחבות? קשה מאוד לאתר אזורים כאלה.
פיתוח שטחי תעסוקה בערים הערביות מצריך להבין את גודל עוגת הביקושים שיש היום לגליל כולו וממנה להפנים את היכולת להעצים את המגזר העסקי בערים הערביות.
להלן מספר נתוני מפתח חשובים בהקשר לפיתוח נדל"ן מניב באזור הצפון: בישראל נבנים כ-1.6 מיליון מ"ר תעסוקה בשנה. במחוזות חיפה והצפון הביקוש השנתי הוא 300-350 אלף מ"ר לתעסוקה. בנפות עכו וחיפה, לדוגמה, הביקוש השנתי לתעסוקה הוא כ-150 אלף מ"ר.
בחיפה עצמה בונים פחות מ-20 אלף מ"ר לתעסוקה בשנה. במטרופולין חיפה יש מעט מוקדי תעסוקה מודרנית, שכוללים מסה של משרדיים והייטק. בכל אזור הצפון הוקצו מיליוני מ"ר לשימושים מניבים: משרדים, תעשייה, לוגיסטיקה, מסחר ורפואה. בתוכניות המתאר אושרו שטחים בהיקף גבוה במאות אחוזים מעבר לביקוש האפשרי.
כולם רוצים הייטק, אולם שיעור העלייה השנתי מגיע לפחות מ-10 אלפים עובדים כל שנה בכל הארץ. רוב הביקוש למשרדים והייטק יופנה לפארק מת"מ, לחיפה וליוקנעם.
באזור הצפון הביקוש לשטחי משרדים מוגבל וכנראה לא תהיה דרישה להיקפים גדולים. במחוז הצפון פועלים כ-84 אלף עסקים ובמחוז חיפה 66 אלף עסקים, מהם כ-40 אלף עסקים במקצועות חופשיים. כ-17 אלף בלבד הם צרכני משרדים. רק כ-2,000 עסקים מעסיקים יותר מ-10 עובדים.
קידום כלכלי
התכנון העירוני בישראל בכלל וריבוי היישובים הקטנים בחברה הערבית בפרט הובילו למצב שרשויות מקומיות רבות מתקשות לייצר לעצמן מקורות הכנסה ומקומות תעסוקה נגישים.
היישובים הערביים הקטנים בדירוג חברתי כלכלי בינוני ונמוך, שמבחינה כלכלית לא מצדיק תקצוב תשתיות לפיתוח תעסוקה. ניסיון גיאוקרטוגרפיה מלמד שגם אם יתוכננו שם שטחי תעסוקה, המימוש שלהם איטי ומוגבל בעיקר בשל ביקוש נמוך.
פירוש הדבר שנדרשת היום תכנית חדשה שתאפשר: פתרון אזורי, כולל יישובים יהודיים וערביים, שיעודד פיתוח אזורי תעסוקה חדשים; חלוקת הכנסות בין יישובים; הקמת אזורי תעסוקה מקבציים משותפים – 2 עד 5 יישובים קטנים יחד; הרחבת אזורי תעסוקה קיימים; לא לפתח עוד אזורי תעסוקה חדשים.
ליישום הקידום הכלכלי נדרש בכל מתחם לבחון מה הכיוון היותר ישים - תעשייה, מסחר, שירותים, או תיירות-בילוי. נדרשים פתרונות מותאמים לפי היקף וסוג הביקוש ולרמת זמינות ההיצעים. נדרש שיתוף פעולה בין הרשויות, גיוס משרדי ממשלה לתוכניות תמיכה ולהקצאת משאבים. נדרש גיוס של השוק העסקי להקמת מיזמים עסקיים חדשים או הרחבת קיימים. נדרשת יצירת מנהלת לליווי עסקים, מנגנון שעדיין לא הוטמע ברוב הרשויות בישראל.
חשוב במקביל להעלות את רמת החיים לתושבים על ידי עלייה בשכר, שהיא תולדה של שיפור ברמת ההשכלה. עלייה ברמת ההכנסה של משקי הבית תעלה את שיעורי הגבייה של ארנונה ביישוב. פחות משקי בית יקבלו הנחות ופטור מארנונה. התוצאה היא יותר הכנסות ליישוב ועלייה ברמת השירותים.
סיפור הצלחה
מה בכל זאת נעשה ביישובי הצפון? היכן ההצלחות? דוגמה מצוינת ניתן למצוא ביישוב ירכא, הממוקם בלב היישובים אבו-סנאן, כפר יאסיף וג'וליס. זהו כפר דרוזי, שהפך בשנים האחרונות למעצמת קניות, שנבנתה נדבך על נדבך, ולא כמרכז מסחרי מסודר. המסחר בירכא התפתח על ידי יזמים מקומיים, שהחלו בקטן והתפתחו מאוד.
לדוגמה, שני אחים שהחלו במכולת משפחתית קטנה, הקימו בהמשך מפעל לג'ינסים. כשהשותפות התפרקה, אחד האחים הקים מפעל מזון והשני חנות כלבו גדולה. ביג אאוטלט הוקם בשיתוף עם משפחה מקומית. יזם מקומי אחר פתח חנות למוצרי תינוקות. לאורך כביש 8533 מתנהל מסחר מגוון, עם מספר מוקדים מסחריים נפרדים, המהווים יחד עוצמה מסחרית, שמושכת לקוחות מכל הארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו