האם בקרוב יתאפשר לחשב מה הסיכון של כל אישה לפתח גידול ממאיר בשד, ולהציע לה תוכנית מעקב מותאמת אישית? מחקר בינלאומי חדש, שגם ישראל משתתפת בו, סולל את הדרך לרפואה מותאמת אישית גם בתחום בדיקות הגילוי המוקדם לסרטן שד.
המחקר בדק מה הסיכון של אישה, שבגופה מתגלה גידול שפיר (ציסטה), לפתח סרטן שד. במחקר נמצא כי נשים שהתגלה אצלן ממצא שפיר בממוגרפיה הראשונה בגיל 50, היו בסיכון גבוה פי 1.87 לפתח סרטן שד לעומת נשים ללא ממצא, ואילו נשים שממצא התגלה אצלן בבדיקות הממוגרפיה השנייה ואילך - היו בסיכון גבוה פי 2.67.
הסיכון הגבוה ביותר לפתח סרטן שד, פי 3.28, נמצא אצל נשים עם ממצא שפיר שתאיו עברו שגשוג (חלוקה) והשתנות מואצת, שהתגלה בסריקה שנייה ואילך - זאת לעומת נשים בלי שום ממצא.
לצורך המחקר, החוקרים ניתחו את נתוניהן של 629,087 נשים, שעברו 2,327,384 ממוגרפיות במסגרת תוכנית סריקה בין השנים 2015-1995. תקופת המעקב החציונית אחר הנשים נמשכה 7.8 שנים. המשתתפות היו מצרפת, בריטניה, איטליה, ספרד, בלגיה וישראל.
"נתוני המחקר עוזרים להעריך סיכונים"
החוקרים, בראשות פרופ' חאבייר קסטלס, ראש המחלקה לאפידמיולוגיה מבית החולים דל-מאר בברצלונה, מציינים כי סיווג הגידולים השפירים על פי מועד ביצוע בדיקת הסריקה (ראשונה או שנייה ומעלה), כמו גם אפיון התאים של הגידולים השפירים, עשויים לסייע בבניית תוכנית סריקה אישית לכל אישה בהתאם לגורמי הסיכון שלה. גורמי סיכון נוספים המובאים בחשבון הם: צפיפות השד, גיל לידה ראשונה, עבר משפחתי של סרטן השד ועוד.
יועצת האגודה למלחמה בסרטן ומנהלת יחידת אונקולוגיית השד במכון דוידוף בבילינסון, פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, אמרה לנוכח הממצאים: "המידע מהמחקר הזה עוזר להגיד לאישה מה הסיכון שלה ואפילו לתת טיפול מונע במינון נמוך לגידול שפיר. אפיון הגידול ועיתוי גילויו יכולים לשמש בסיס להכנת תוכנית סריקה אישית לכל אישה בהתאם לממצא, בניגוד לתוכנית הכללית הנהוגה היום".
בימים אלו מתחיל מחקר נוסף, בראשות פרופ' קסטלס, שגם בו עתידה להשתתף ישראל, ובו תיבדקנה כ-90 אלף נשים.