אין ספק, הזלזול של הנשיא טראמפ במגיפת הקורונה הכניס אותו לאזור הסכנה. חייו תלויים לו מנגד. רעייתו ויועציו חלו אף הם. בזמן הקצר שנותר עד הבחירות לנשיאות הוא מאבד ימים קריטיים, שלא לדבר על הנזק הציבורי שייגרם לו מן הסתם בדעת הקהל האמריקנית.
אבל לנו כישראלים כל זה כמעט לא משנה. כלומר, צריך כמובן ללמוד גם ממקרה טראמפ עד כמה הקורונה מסוכנת לכל אדם בכל מצב, בכל מעמד ובכל תפקיד, בכיר או זוטר, גם כאשר מדובר במנהיג החשוב בעולם. ואולם, בכל הקשור למשמעויות הפוליטיות, נקודת המבט הישראלית נוגעת אך ורק למדיניות האוהדת עד ללא גבול שהעניק הנשיא טראמפ למדינת היהודים.
דווקא בשעות אלו, כאשר הוא שוכב בבית החולים, ראוי להזכיר את שרשרת הצעדים הפרו־ישראליים של טראמפ, כאילו היו תלויים בכל סוכה בישראל. טראמפ הביא לכריתת שני הסכמי שלום בין ישראל למדינות ערביות. הוא הנהיג מדיניות קשוחה במיוחד מול איראן, כולל נטישת הסכם הגרעין המסוכן. התוכנית להסדר עם הפלשתינים שחיבר הממשל שלו היא הטובה ביותר והחיובית ביותר שנכתבה אי פעם. בין השאר, היא מבטיחה שימור שליש משטחי יו"ש לישראל, מורידה מהשולחן עקירת יישובים ולראשונה דורשת מהפלשתינים לקבל אחריות למצב.
טראמפ, כמובן, הכיר ברמת הגולן כשטח ישראלי, הכיר בירושלים כבירת ישראל, העלה את השגרירות האמריקנית לירושלים, עזב את אונסק"ו ואת מועצת זכויות האדם בשל יחסן לישראל, ובכלל הוקיע את העוינות של האו"ם כלפינו. הוא הבהיר לבית הדין הבינלאומי בהאג, כמו גם לאחרים בעולם, שפגיעה בישראלים כמוה כפגיעה בארה"ב. הוא גם קבע ענישה למוסדות אקדמיים אמריקניים שלא יגנו על סטודנטים יהודים מפני גילויי אנטישמיות.
מעל לכל, טראמפ מחק מהלקסיקון הדיפלומטי של ארה"ב - וזו למעשה אבן היסוד של גישתו - מונחים כגון ויכוח, מחלוקת או פערים עם ישראל. ממשל טראמפ מחויב לישראל עד כדי כך שגם כאשר יש עמדות שונות, ומטבע הדברים יש כאלה, בממשל הופכים שמיים וארץ כדי שהדבר לא ייוודע בציבור. עד כדי כך רגישים שם לישראל ומכבדים אותה.
זוהי מורשת טראמפ והיא מעמידה רף גבוה מאוד לכל נשיא שיחליף אותו, יקרה הדבר מתי שיקרה. כישראלים, מימין או משמאל, אי אפשר שלא להצדיע לרקורד הזה ולהתפלל שהאדם שאחראי לו, דונלד ג'יי טראמפ, יתגבר על הנגיף שעלול לסכן את חייו.