נתונים חדשים מלמדים כי שיעור ניכר מהישראלים שחלו בקורונה לא מדווחים אמת על מי שהיו איתם במגע, ורבים מפירים את הנחיות הבידוד.
מנתונים שנאספו במפקדת "אלון" בפיקוד העורף ומוכרים לכל הגורמים שעוסקים בקורונה בממשלה ובמערכת הבריאות, מתברר כי כ-41 אחוזים מהישראלים הפרו השבוע את הבידוד שהם היו מחויבים לשהות בו. מדובר בנתון המתייחס ל-20 בספטמבר, יום ראשון השבוע, שבו היו אמורים לשהות כ-340 אלף ישראלים בבידוד, אולם מתברר כי כ-140 אלף מתוכם עשו זאת באופן חלקי או כלל לא.
המידע על הפרות הבידוד נאסף משלל מקורות. גורמים בכירים אמרו כי נתונים דומים קיימים גם לגבי ימים אחרים, וכי היקף הפרות הבידוד "מדאיג מאוד". לדבריהם, אין מידע מהו שיעור המבודדים שהם גם חולים פעילים בקורונה, אך מדובר ב"תופעה מדאיגה מאוד, שאין לה פתרון".
בין הסיבות המרכזיות לכך - האכיפה הדלה של הבידודים והענישה המקילה על מי שמפר את ההנחיות. מתברר כי המשטרה מצליחה להגיע מדי יום רק לכחצי אחוז בממוצע מבין חייבי הבידוד. גם הקנס שמקבל מי שנתפס בהפרת תנאי הבידוד - 5,000 שקלים - נמוך מאוד בהשוואה לעולם, ואינו מרתיע מפני המשך התופעה.
אבל היעדר שיתוף הפעולה של הישראלים עם הנחיות הקורונה אינו מסתכם בכך. שיעור מטריד ממי שנדבקו בקורונה אינם מוסרים פרטים מלאים ומדויקים על מי שבאו איתם במגע קודם שאומתו כחולים. מדובר בעניין קריטי: החקירות האפידמיולוגיות הן הרכיב המכריע בקטיעת שרשרות ההדבקה, והצלחתן תלויה בשיתוף הפעולה של האזרחים. החקירה נועדה לאתר את המגעים המוקדמים שקיימו החולים כדי לאפשר לבודד ולבדוק גם אותם, ובמקרה שגם הם נדבקו - לבדוק ולבודד את מי שבאו איתם במגע.
מטעים את החוקרים
מפקדת אלון הוקמה בפיקוד העורף בדיוק למטרה הזאת. המפקדה, שהוכרזה השבוע מבצעית, קיבלה אמנם אחריות גם לביצוע ולשינוע הבדיקות ולניהול מערך המלוניות ומתקני הבידוד, אבל ליבת עבודתה היא מערך קטיעת שרשרת ההדבקה. התקווה היא שבאמצעות ביצוע של אלפי חקירות ביממה, ובהמשך לכך בידוד מהיר של המגעים, ניתן יהיה להוריד את רמת התחלואה או לפחות לשלוט בה ולמנוע את התפשטותה.
כדי שהתהליך הזה יצליח, נדרש שיתוף פעולה מלא מצד הציבור. הנתונים שנאספו מלמדים כי שיעור גבוה מאוד של הישראלים נמנעים מלמסור מידע מלא, ככל הנראה כדי שלא להכניס לבידוד את בני משפחותיהם, חבריהם והקולגות בעבודה.
מחקרים שנערכו בחודשים האחרונים בעולם מלמדים שחקירה יעילה אמורה לדווח על בין 18 ל-40 מגעים שאותם קיים החולה קודם שנחשף כמאומת. הנתונים בישראל אמורים להיות דומים, אבל אלה המדווחים נמוכים בהרבה. נכון ל-21 בספטמבר, יום שני השבוע, מבין כלל החקירות האפידמיולוגיות שנערכו, דיווחו 43.2 אחוזים שקיימו מפגש עם בין אדם אחד לארבעה אנשים; 22.4 אחוזים דיווחו שהיו במגע עם 9-5 אנשים; 13.4 אחוזים דיווחו שהיו במגע עם 10 אנשים ויותר; ו-21 אחוזים טענו שלא היו במגע עם שום אדם.
לגורמים שעוסקים במערך החקירות האפידמיולוגיות אין ספק שהמידע שנמסר ברבים מהמקרים הוא חלקי ומטעה במתכוון. "מי שמסתיר מאיתנו את המידע לא עוזר למשפחה או לחברים שלו - הוא מסכן אותם, ודרך זה הוא מסכן את בני המשפחה והחברים שלהם", אומר תא"ל ניסן דוידי, מפקד מפקדת אלון.
אתמול ביקר במפקדת אלון הרמטכ"ל אביב כוכבי, ובמהלך ביקורו הוצגו לו הנתונים הללו. בסיום הביקור רמז הרמטכ"ל לכך, כשאמר: "המכונה הזאת שבניתם פה היא מוצלחת מאוד, אבל האפקטיביות המלאה שלה היא בתנאי שיש בציבור אכיפה, משמעת והתנהגות שתואמת את ההנחיות. בלי ההתנהגות הזו, האפקטיביות של המכונה הזאת או נפגעת או נפגעת בצורה משמעותית". כוכבי הגדיר את המאבק בקורונה כ"משימה ראשונה במעלה" של צה"ל ופיקוד העורף. "לא נחסוך בשום דבר - לא בכוח אדם, לא באנשי פיתוח, לא באמצעי פיתוח, לא במשאבים ולא בקשב כדי לתרום להבסת נגיף הקורונה. זאת משימה עליונה בחשיבות שלה, אבל הצלחתה נשענת על דבר אלמנטרי שנקרא תרבות, משמעת ומילוי הנחיות".