44 ימים לפני יום ההכרעה בקלפי, וכאשר כפות המאזניים בסקרים נוטות לחובתו, נפתח לפתע עבור הנשיא טראמפ חלון של הזדמנות, הטומן בחובו את הפוטנציאל לשינוי מוקד הקשב הציבורי ולהעתקת השיח מן המכלול הבעייתי כל כך עבורו של המשך ההתמודדות עם וירוס הקורונה אל סוגיה הנוחה לאין שיעור מבחינתו - הלוא היא סוגיית עיצוב דיוקנה הערכי והתרבותי של אמריקה למשך עשורים.
ואכן, פטירתה של רות ביידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון שעד יום מותה נלחמה באומץ וללא לאות לשם קידומו של סדר היום החברתי שלה, שהיה מעוגן במסכת שלמה של ערכים ליברליים מובהקים, שבטבורם השאיפה לביטול מוחלט של הדרה ואפליה על בסיס מגדרי או מגזרי - מאפשרת היום לנשיא לפעול במהירות כדי למלא את המושב שנותר מיותם, בשופטת שמרנית.
אף שבמהלך כל המאה ה-20, כמו גם בשני העשורים של המאה ה-21, קיים רק תקדים אחד ויחיד למינויו של שופט עליון ערב הבחירות לנשיאות (היה זה שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות לנשיאות ב-1956, כאשר הנשיא אייזנהאואר מינה את השופט וויליאם ברנן כמחליפו של שרמן מינטון שחלה ופרש, והשיג את אישור הסנאט לכך עוד לפני שהעם הבוחר אמר את דברו), ואף שסיעת הרוב הרפובליקנית בסנאט הטילה וטו על הצעת הנשיא אובאמה למנות את מריק גארלנד הליברלי כמחליפו של השופט השמרני הנחרץ אנטונין סקאליה, שהלך לעולמו עשרה חודשים לפני הבחירות - הפעם מנוי וגמור עם הבית הלבן לפתוח לאלתר בהליכי מינויה של המחליפה.
המניעים לכך ברורים. ראשית, גם אם יש בכך סטייה ממוסכמה ארוכת שנים, כמו גם נסיגה מעמדות המפלגה הרפובליקנית לפני ארבע שנים בלבד, היתרונות בעיני המחנה הרפובליקני עולים על הסיכונים שבדרך.
מדובר ברגע מכונן במערכה כולה, העשוי להעניק לנשיא את המפץ הגדול ואת התמורה הנכספת כדי להלהיב ולגייס לדגל את בסיס כוחו השמרני, שבמרכזו המחנה האוונגליסטי, שסוגיות ערכיות ודתיות בסיסיות חקוקות על לוח ליבו. ואכן, האפשרות שהרוב השברירי שקיים היום בבית המשפט העליון ייהפך עד מהרה לרוב מוצק של שישה שמרנים אל מול שלושה ליברלים, עשויה להוות רשת ביטחון ותעודת הכשר עתירת חשיבות עבור חלק, לפחות, מן המצביעים השמרנים, המתלבטים עדיין אם להעניק לטראמפ שוב את המפתח למשרד הסגלגל.
מאחר שהסיעה הרפובליקנית בסנאט נהנית מרוב, רבים סיכוייה של היוזמה, שטעונה רק את אישור הסנאט, לזכות לאישור. זאת, אף שהיא עתידה להיתקל בהסתייגותם של כמה סנאטורים (ובעיקר סנאטוריות) רפובליקנים, דוגמת סוזן קולינס ממיין, בעיקר אם המועמדת לשיפוט תהיה בעלת עמדות אולטרה-שמרניות, בעיקר בסוגיה הטעונה של אישור הפלות כמעט ללא סייגים ותנאים. עם זאת, כפי שהיו פני הדברים ערב בחירות הביניים לקונגרס ב-2018, כאשר קולינס ושותפותיה המתונות לדעה חרקו שיניים אך בסופו של דבר הצביעו עבור השמרן הנחרץ ברט קבאנו כשופט בבית המשפט העליון, גם הפעם אפשר להניח שכמעט כל הסיעה הרפובליקנית תתייצב מאחורי המועמדת של טראמפ.
כך יתאפשר לנשיא להצהיר שוב ושוב שבחירתם של שלושה שופטים עליונים שמרנים במהלך כהונתו עד כה (גורסיץ', קבאנו והמועמדת שבדרך) היא עדות אולטימטיבית לכך שבמישור האידיאולוגי עלה בידו להניח את התשתית הערכית להוויה אמריקנית חדשה ובת-קיימא (שכן יש לזכור שלא קיים גיל פרישה מנדטורי עבור שופטים בעליון בארה"ב). שנית, בחירתו של טראמפ בשופטת שמרנית תהיה משקל נגד לבחירתו של ביידן בקמילה האריס כשותפתו למרוץ, ובכך תקזז במידת מה את יתרונו הנוכחי של המועמד הדמוקרטי במישור המגדרי. לפיכך, גם אם השיח הציבורי שכבר מתנהל בכל חריפותו, יכלול נימות ביקורתיות בוטות כלפי טראמפ, ההתמקדות התקשורתית במישור זה נוחה לבית הלבן הרבה יותר מאשר המשך הדיון במלחמה בקורונה.
אם המהלך יצלח, וטראמפ ישכיל לשלב זה לזה את הממד הערכי עם הממד הפוליטי, ייתכן שנהיה עדים להפתעת אוקטובר המסורתית כבר בשלהי ספטמבר. בכל מקרה צפוי דו-קרב חסר פשרות על גבעת הקפיטול בין שני המחנות, כאשר הבטחתה הנחרצת של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מאתמול לנקוט את כל האמצעים כדי לסכל את המינוי הצפוי, היא הסנונית הראשונה בקרב האיתנים על צביונו של בית המשפט העליון, וייתכן שגם על גורלה של מערכת הבחירות כולה. זאת, כאשר אנו נמצאים ערב ההכרעה ממש, כאשר הישורת האחרונה בדמותם של שלושת העימותים הטלוויזיוניים המסורתיים בין המועמדים עתידה להיפתח ב-29 בספטמבר בקליבלנד, אוהיו.