מאז יצא לראשונה האדם לחלל, החיפוש אחר חיים במרחבים העצומים של מערכת השמש ואף מעבר לה - הפך לגולת הכותרת של חקר החלל ולמוקד התעניינות קבוע עבור התקשורת. האפשרות למצוא סביבות ביולוגיות חדשות ולפגוש ביצורים שטרם הכרנו שלהבה את דמיונם של חובבי המדע וחובבי המדע הבדיוני יחדיו.
בעוד שבעשורים האחרונים הושקע מאמץ גדול בניסיון לחפש עדויות כאלה ואחרות להיתכנות חיים על פני השטח של מאדים או של אירופה ואנקלדוס, הירחים הקפואים של כוכבי הלכת צדק ושבתאי, כוכב הלכת נגה, שכמעט זהה לכדור הארץ בגודלו והקרוב ביותר אליו מכל יתר כוכבי הלכת, זכה להתעלמות במרוץ לחיפוש חיים.
להתעלמות זו הייתה סיבה טובה. טמפרטורת פני השטח של נגה, שקרוב לשמש יותר מכדור הארץ, היא 462 מעלות צלזיוס והאטמוספירה שלו מלאה בתחמוצת גופרית. מתוך כמה עשרות גשושיות שנשלחו לכוכב הלכת, רק שתיים הצליחו לצלם ולשלוח תמונות חזרה לכדור הארץ, זאת משום שהאטמוספירה הרעילה של הכוכב "אוכלת" מתכות.
אך דווקא בסביבה העוינת והבלתי אפשרית הזו, נמצא סימנים לכך שחיים אכן מצליחים להתקיים, לא על פני השטח של הכוכב, אלא באטמוספירה שלו, שבה יש נקודות עם תנאי חום נוחים עבור התפתחות חיים. במחקר שהוגש לכתב העת המדעי היוקרתי "Nature", טוען צוות מחקר של אסטרונומים כי הצליח לזהות גז מסוג פוספין, או זרחן מימני, באטמוספירה של נגה.
בקרב חוקרים נחשב פוספין כגז הקשור באופן כמעט ישיר להימצאות חיים, והחוקרים סבורים כי מדובר בעדות משמעותית לקיומם האפשרי של חיים על כוכב הלכת הלוהט. פוספין אותר אמנם גם באטמוספירה של כוכב צדק, אך שם מעריכים כי הוא נגרם מסופות אדירות שמתחוללות באטמוספירה של כוכב הלכת העצום. להופעת הפוספין באטמוספירה של נגה אין הסבר מדעי מניח את הדעת מלבד קיום חיים.
בקהילה המדעית יש מי שמטיל ספק באפשרות שחיים אכן מתקיימים בסביבה כה עוינת. המבקרים טוענים כי לא נאספה דגימה אמיתית מהאטמוספירה של נגה אלא רק בוצעו תצפיות מטלסקופים, וכי ייתכן ויש הסבר לא ידוע אחר להימצאות הפרוספן באטמוספירה של כוכב הלכת. אך האפשרות שחיים, גם אם מיקרוסקופיים, מתקיימים בכוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ, מרגשת את הקהילה המדעית ומציתה את דמיונם של מדענים רבים.