דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2019 הוגש אתמול (שלישי) לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. הדו"ח סוקר את פעילות הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, ביקורות והצעות לשיפור זכויות החשודים, הנאשמים והאסירים.
גם השנה הסניגוריה מבקרת את שימוש המשטרה במדובבים. בעניין זה הסניגור הציבורי הארצי פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבחון מחדש את אופן הפעלת המדובבים בישראל ופרש את חששו כי הדבר תורם להרשעת חפים מפשע. הסניגור הארצי גם ביקש לפתוח בחקירה בחשד לעבירות שבוצעו על ידי אנשי משטרה בנושא זה.
הדו"ח מזהיר כי חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה, נידונים עניים שלא ישלמו את חובות הקנס עלולים למצוא עצמם מרצים מאסר, אסירים עניים עלולים לא לצאת לחופשות, לא להשתלב בתוכניות שיקום ולא להשתחרר בשחרור מוקדם, משום שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם הכספיים על-פי גזר הדין.
נושא נוסף שהדו"ח מתייחס אליו הוא תפיסה וחיפוש בטלפונים ניידים במהלך חקירה משטרתית. על פי הדו"ח, בשנים האחרונות חלה באמצעי זה עלייה, והמשטרה מבצעת חיפוש במכשירים אלו לצד החקירה. הסניגוריה הציבורית עוקבת מקרוב אחר נושא זה, מחשש לפגיעה מיותרת בפרטיותם של נחקרים.
הדו"ח גם מתייחס לסוגיית ריבוי המעצרים בישראל, ומגדיר אותה כתופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, וסוקר את נושא פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה והפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה במשטרה.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "ההומניות של המדינה ושל מערכת המשפט נמדדת דווקא ביחסה לאנשים אלה, אשר בדרך כלל נמנים עם קבוצות אוכלוסייה חלשות, ואשר הנטייה היא דווקא לפגוע בזכויותיהם בקלות יתרה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מטפלת בתיקי חקירה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים במטרה להגיע לחקר האמת.הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית".
"באשר לחיפוש בטלפונים ניידים: משטרת ישראל פועלת תוך הקפדה יתרה בחיפוש במדיה דיגיטלית ובהתאם לנוהל המסדיר את הנושא. נציין כי הנוהל עובר בימים אלה תיקוף מחדש לצורך התאמתו לשינויי הפסיקה והנחית פרקליט המדינה. נדגיש כי משטרת ישראל מטפלת בראיות דיגיטליות כבכל ראיה אחרת ובהתאם לחוק. המידע המתקבל משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצרכי הגעה לחקר האמת בתיק החקירה בהתאם לצו שניתן על ידי בית משפט. ככל שבמסגרת החיפוש עולה חשד לעבירות נוספות שלא נמנו בצו, פונה המשטרה לבית המשפט למתן הוראות בהתאם. עוד נציין כי בקשה לחיפוש מתבצעת על ידי הגורמים הרלוונטיים רק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה מארג הראיות והחומרים בתיק".
"באשר לחקירת קטינים: חקירת קטינים נעשית תוך הקפדה על כל הוראות החוק הייחודיות לקטינים וככלל על ידי חוקרי נוער מיומנים שהוסמכו לכך או על ידי חוקרי מיוחדים של משרד הרווחה. מדובר בחקירות מורכבות ורגישות בשל גילם הצעיר של החשודים, זאת לצד החתירה הבלתי מתפשרת לחקר האמת- שהיא תכליתה של כל חקירה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מכוח החוק עם כל הגופים העוסקים במלאכה, על מנת לטפל במקצועיות וברגישות המתבקשת תוך שמירה והקפדה מלאה על זכויותיהם של חשודים קטינים ובירור האמת".
"באשר למעצר חשודים במעורבות בפלילים: ככלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה. ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".