אחרי שהוציא בחודש שעבר את אלבום המקצבים האפריקניים השבטי שלו, שב קותימאן למחוזות מוכרים וביתיים יותר. בשיר החדש שלו, "מלכה ומלך", הוא חוזר גם לשתף פעולה עם שי צברי, מהקולות הבולטים בזמר המזרחי בשנים האחרונות.
הרזומה המשותף של השניים כולל כבר את "רק בלילות" מ-2018, וממש כמו בשיר המצוין ההוא - מדובר בעוד מאותו מתכון מוכח ומוצלח: צברי אמון על ההגשה והקול הים-תיכוניים הנוסטלגיים, קותי מביא את הפסיכדליה, בתוספת ריף קליט ומרקיד. משהו שמותח קו ישר בין 2020 לשנות ה-70 (ותודה גם לזמרת הטורקייה מליקה סאהין שהלחינה ולרונן סאבו שמיקסס). כמו לשת"פ הקודם בין השניים, גם ל"מלכה ומלך" מתוכננת לצאת גרסה בטורקית. ואם חייבים להשוות - כל העסק מרגיש כמו חיבור בין זוהר ארגוב וטיים אימפלה - חיבור שעל הנייר נראה ביזארי משהו, אך במבחן המציאות דווקא משתלב ומתאים להפליא.
אגב סבנטיז - גם בגזרת הליריקה מדובר במה שאמריקנים אוהבים לקרוא לו "Throwback". מין מחווה, גלגול מחדש או לכל הפחות פעולה מודעת לעצמה. כמו שיר אהבה לשירי האהבה של פעם.
על הטקסט חתומים אלרן דקל, איש ההרכב פאנקנשטיין, ואיתו רועי פרייליך, סולן להקת "נערות ריינס" לשעבר. לא מפתיע, אם כן, שאלה השמות שחתומים על היציאה המוצלחת הזו, שסביר להניח שעוד תשמעו לא מעט ברדיו שלכם בשארית הקיץ שנותרה. דקל מבין דבר או שניים בגרוב, ופרייליך נמנה עם כותבי השירים הטובים בישראל כבר לא מעט שנים, מתחת למעטה דיסטורשן, פופ או דיסקו.
בסך הכל, מרענן לשמוע שיר אהבה שכתוב היטב ושמכיל, מי חשב שאפשר, אפשרות של עומק במי הפלייליסט הרדודים של שירים כמו "קוביות" או "זוט עני". כל זאת מבלי לפגוע בצליל שהאוזן הישראלית אוהבת.