מרים פרץ אומרת כי זהו לא יום קל עבורה. מאז שקיבלה את שיחת הטלפון מנציג השב"כ אשר עדכן אותה בדבר תפיסתו של המחבל המעורב בפיגוע בעזה שבו נרצח בנה, אלירז פרץ, היא אומרת שהבשורה החזירה אותה אחורה, לאותו יום נורא. לצד זה, היא מרגישה סגירת מעגל וגאה בכוחות הביטחון שדאגו להביא את הצדק.
"מהרגע שהתקשר אלי נציג השב"כ הכל התבלבל. הרגשתי מוצפת, מלאה ברגשות, זה שיבש אותי. הכל צף. חזרתי לאותו יום שישי, לנקישה בדלת. זה מטלטל, מחזיר אותי לשאלות ומחשבות של מה הוא אמר כשהוא נפגע, האם הוא צעק, האם הוא חשב עלי. זה חזרה טוטאלית לאירוע ואני מנסה לצאת מזה לאט לאט. אבל זה ממלא אותי. ואני חושבת על האמהות במדינה שחוות את זה, אחרי פיגוע, אחרי שהבן החייל נפל, ואחרי שנים או חודשים שמוצאים את המחבל", היא מספרת.
לצד זה, היא מספרת על הרגע המרגש שבו התקשר אליה נציג השב"כ לספר לה על התפיסה. "אני מכירה אותו. לא מזמן נתתי שיעור ליחידה של השבכ שתפסה את המחבל. בסוף השיחה הם אמרו לי, הלוואי שיכולנו להחזיר לך במשהו. כשהוא התקשר אלי היום הוא אמר לי, ;היום אנחנו סוגרים מעגל, גם איתך וגם איתו. החזרנו את החוב של ההרצאה ההיא. וזה ריגש אותי מאוד".
מרים מרגישה גם היא כי סגרה כאן מעגל אך אומרת: "זה לא יום של שמחה. יש ביום הזה סגירת חשבון. שאנשים שעשו רע, שפגעו, אנשים כאלה צריכים לדעת שיבוא היום וייסגרו איתם חשבון. שהצדק אומר, שאיש רע שפגע ופוגע בילדים, בחיילים, הצדק איתו ייעשה. זה יום שיש בו גאווה, הצדעה, ההערכה והוקרה לאנשי השב"כ ולחיילי צה"ל. זה היום שלהם. הרגשתי גאווה וזכות להיות אזרחית של מדינה שבה השמות של הנופלים לא רק רשומים על הנייר, זה חקוק בלבבות של אותם מלאכים. לא חשבתי על היום הזה. אחרי שקברתי את אלירז הייתה לי ילדה לחתן, ונכדים יתומים, הייתה לי כלה צעירה. היו לי חיים. לא התעסקתי בזה אף פעם. את הכוחות שלי לקחתי לחיים, להתמודדות, לא להתעסקות של מי ואיך. אני לא שם".
היא אומרת כי לו הייתה נפגשת עם המחבל (על אף שאינה רוצה) הייתה אומרת לו, "אתה לא יודע מי היה אלירז. אתה לא יודע איך הוא אהב בני אדם, בלי להבחין ביניהם. איך הוא נתן את האוכל שלו לילדים עזתיים ונשאר רעב. כשהבן שלי היה בקרב הוא אמר לחיילים שלו לעצור אש כי ילדה קטנה חצתה את הכביש. הוא אמר, אנחנו לא נלחמים בילדים. אולי חשבתי שאם אתה הורג אותו אתה הורג את הרוח והורס את המשפחה, אז תדע לך שאנחנו ממשיכים לעמוד זקופים וממשיכים את הרוח שלו, נושאים אותו בגדול וזה הניצחון שלנו. ואנחנו לא שוכחים ונבוא חשבון עם כל אלה שפוגעים בבנים שלנו, גם אם זה יקח עשר שנים. ברגע שתפסו אותו מנעו את הפיגוע הבא או את הנופל הבא וזה הניצחון שלנו".