בשביל איראן, כל אסון הוא הזדמנות למימוש האינטרסים האזוריים

למעלה מ-84 אלף הילדים שמתו מרעב במלחמה המדממת בתימן, יכולים ללמד לקח בסיסי. את אותו שיעור מלמדות גם חצי מיליון גופות בסוריה השסועה, והוא פשוט מאוד: אסונות לאומיים כמו זה שאירע אתמול ביירות, כאוס מוחלט, "מדינה כושלת" כפי שהגדיר זאת שר החוץ הלבנוני נאסיף חתי שהתפטר רק לאחרונה, כל אלה רק ידרבנו את איראן לבחוש עוד ועוד בקלחת המקומית לטובת האינטרסים האזוריים שלה.

מעבר לרכסים של אלבורז וזגרוס, ראשי משמרות המהפכה הם הראשונים לזהות את החוליות החלשות במזרח התיכון. חיזבאללה עצמו הוקם בעקבות מלחמת לבנון בשנות ה-80. מנהיגי המהפכה זיהו הזדמנות להדק את אחיזתם בשיעים הלבנונים, ושלחו מאות מאנשיהם כדי להשתלט על העדה, שתנועת אמל הובילה עד לאותו זמן. 

תהליך דומה התרחש בעיראק עם הפלת משטר האימה של סדאם חוסיין. ב-2003 הוקם ארגון "גדודי חיזבאללה" בעיראק תחת עינו הפקוחה של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני.

המיליציה שנוסדה כדי להיאבק בשרידי משטר סדאם חוסיין וכוחות הקואליציה האמריקנית, הפכה היום כבר לאיום ביטחוני של ממש על הריבונות העיראקית, כאשר דובריה לא חוששים לאיים באופן ישיר על ראש הממשלה מוסטפא אל-כאז'ימי. כמעט בכל זירה במזרח התיכון שמדרדרת לתוהו ובוהו, בין אם בסוריה או בתימן, נציגי כוח קודס האיראנים יופיעו כדי לסייע לבעלי בריתם ולהשריש את האחיזה בהם. 

עשרות ההרוגים ואלפי הפצועים בפיצוץ בנמל ביירות, קריסת מערכת הבריאות, המשבר הכלכלי, הרעב ההולך ומתפשט, מגפת הקורונה. כל אלה הם דברים שוליים בעיני המשטר המהפכני בטהרן. אדרבא, עבור האיתוללות מדובר בהזדמנות פז. אם עד עכשיו המערב ובעיקר צרפת יכלו לדרוש מצד הלבנונים להכריע בבחירה גורלית בין חיזבאללה למדינה, כעת קשה מאוד לראות איך מדיניות הסנקציות בהובלת ארצות הברית ממשיכה ללא שינוי. הפיצוץ חסך ללבנונים את הדילמה. המדינה למעשה כבר קרסה. הסירוב לסייע ללבנון ייחשב כעת כאכזריות של ממש.

בחסות הכאוס ברחובות ובתי הספר המתמלאים במשפחות שהפכו לחסרות כל, האיום הישראלי לפגוע בתשתיות – התממש בחסות הגורל. כלי התקשורת בלבנון דיווחו אומנם שחקירת האירוע נמצאת עדיין בעיצומה, אבל מסתמן שריתוך של פרצה באחד המחסנים שהכילו מצבור אדיר של הכימיקל התעשייתי אמוניום חנקתי, הוביל לפיצוצים שהרעידו את אדמת ארץ הארזים. במצב כזה, לו חיזבאללה יצליח בכל זאת לבצע פיגוע בגבול לאחר שני הכישלונות במרחב הר דב וברמת הגולן, ישראל תתקשה לממש את איומה לגבות מחיר מלבנון. לכן יש להעריך כי ניסיונות הפיגוע בגבול יימשכו. 

יהיה מי שיטען כי כעת האשמה תוטל על חיזבאללה והוא יאלץ לסגת מאחיזתו במדינה, קל וחומר אם יתברר שמחסני תחמושת שלו הובילו לאסון כפי שרמזו כלי תקשורת סעודיים במפרץ או שמצבור האמוניום נשמר למטרה דומה. אך גם במקרה זה, גרסת השופרות של ארגון הטרור השיעי מוכנה. כתב "אל-אח'באר" כבר טען אתמול כי מהירות ההכחשה של ישראל לאירוע מרמזת על מעורבותה בפיצוץ. זאת בדומה להכחשותיה לגבי חיסולו של בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה בדמשק ותקיפות אחרות בסוריה. הבוקר, עורך העיתון אבראהים אל-אמין ציין כי פעולת חבלה עשויה להיות אחת האפשרויות, למרות שאין זה משנה וכל אלה הן רק כסות ל"קריסה הגדולה" בלבנון.

טהרן נושאת עיניים לוושינגטון

עוד לפני האסון הנורא, האיום להגיב על הרג איש חיזבאללה בסוריה שעבר דרך אותו עיתון לבנוני המקורב לארגון הטרור, הבהיר כי למרות הבטחותיו של חסן נסראללה להתגייס לטובת המשבר הכלכלי הלאומי, סדרי העדיפויות נותרו כפי שהם: קודם איראן – אחר כך לבנון. וזאת למרות כל ההזהרות מבכירים ישראלים. ההתעקשות לשחק באש כשלבנון סובלת ממשבר כלכלי חסר תקדים, העידה שלנסראללה חשוב יותר להרתיע את ישראל מלפעול בסוריה, היכן שאיראן שואפת להרחיב את התבססותה ולהעביר אמל"ח מתקדם לחיזבאללה. 

במילים אחרות, האסטרטגיה של איראן לצור על ישראל מכמה שיותר חזיתות ממשיכה כרגיל. בטווח הארוך, הרפובליקה האסלאמית עדיין מאמינה שהמערב לא יוכל למנוע את התפשטותה במזרח התיכון ואיומיה על ישראל, ויחזור בו ממדיניות הסנקציות הכלכליות במועד כלשהו. בימים אלה בטהרן שמים את יהבם על ניצחון למועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ג'ו ביידן, הם מקווים, יחזור למדיניות הפייסנית של הנשיא לשעבר ברק אובמה.  

על רקע זה, אי אפשר שלא להבחין בציניות הנוראה של הודעת שר החוץ האיראני מוחמד זריף אמש. "ליבנו עם העם הלבנוני בקטסטרופה הגדולה הזו", מסר אתמול, "אנו מוכנים לקדם סיוע ללבנון בכל דרך". אם טהרן באמת מעוניינת לסייע ללבנון – עליה לנתק כל מגע מולה. העבר מלמד אותנו שאחיזתה עלולה רק להתעצם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו