בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על משבר קשה בצוות ההגנה המשפטית של ראש הממשלה נתניהו. עורכי הדין מתחלפים בקצב מהיר, צוות ההגנה לא מגובש ולא מתקיימות ישיבות הכנה. חלק מהדברים יוצאים בכלי התקשורת, חלקם נשמרים בחדרי חדרים וידועים למקורבים בלבד, אבל המשבר המשפטי של נתניהו עמוק הרבה יותר ממה שנדמה.
זו לא רק המבוכה שבהחלפת עורכי הדין בכל דיון בבית המשפט, או החזרה הבלתי פוסקת על הטענות נגד היועמ"ש, שמנע מרה"מ לגייס תרומות למימון הגנתו. אלו דברים שאפשר לחיות איתם. הבעיה נעשית אקוטית הרבה יותר היות שבשבועות הקרובים מסתיים פרק הזמן שבו נתניהו יכול להגיש לבית המשפט טענות מקדמיות.
עוד בנושא:
• משפט נתניהו: הדיון הבא יתקיים ב-6 בדצמבר; ראש הממשלה יידרש לענות לאישומים
• היועמ"ש: לבחון מימון הגנת שרה נתניהו
• מקורבי נתניהו: "מנדלבליט איבד כל רסן, החליט להפיל את רה"מ"
מדובר בסוג של טענות הגנה משפטיות המוגשות בטרם נפתח ההליך המשפטי עצמו. מעין מטא־טענות העוסקות בעצם הלגיטימציה של ההליך. טענות שדווקא במשפטי נתניהו הן אקוטיות. מדובר בטענות מסוג הגנה מן הצדק, אכיפה בררנית, טענות לפסול בעצם כתב האישום ועוד. על פי סדר הדין הפלילי, השלב להשמעת טענות מסוג זה הוא שלב פתיחת המשפט, השלב שהתחיל עם הקראת כתב האישום לפני כחודשיים. מכאן ואילך הופעל שעון עצר שמתחיל להניע את ההליך המשפטי, והצורך בצוות סנגוריה מהודק, מגויס ונאמן נעשה קריטי.
בהקשר של משפט נתניהו, הטענות המקדמיות הן חשובות מאוד. הטענה שלפיה מקור האישומים נגדו באכיפה בררנית, דהיינו שהוא הראשון שהועמד לדין בגין קבלת סיקור אוהד כשוחד - שזה הרציונל הבסיסי של תיקי 4000 ו־2000 - היא טענה מקדמית; והיא אחת העקרוניות ביותר בתיק. כך גם טענה אפשרית שבמעשים אין בכלל עבירה פלילית, שכן סיקור אוהד מעולם לא נחשב כמתת ביחסי שוחד. גם אם בית המשפט לא יקבל את הטענות המקדמיות במלואן ולא יבטל את האישומים בגינן, לטענות אלו עשוי להיות משקל בהמשך.
אין זה מקרי שטענות מסוג זה עלו בעיתונות וגם בנאומי נתניהו עצמו. אחרי הכל, מדובר בטיעון העקרוני הבסיסי בתיקים הללו. להחמיץ את השלב הזה במשפט הוא לא פחות מפשע. פרק הזמן להגשת הטענות המקדמיות הוא בזמן הקרוב. בינואר יחל שלב ההוכחות במשפט, דהיינו: נפתח ה"דבר האמיתי", ואם לא יוגשו הטענות המקדמיות יתחיל להיגרם לתיק נזק ממשי.
עד כה נתניהו מנהל את משפטו משל היה אירוע פוליטי נוסף. הצהרות לתקשורת, נאומים חוצבי להבות ואופנסיבה ציבורית ברשתות החברתיות ובכנסת - אלו הכלים שנתניהו רגיל לעבוד איתם, והם פועלים מצוין בפוליטיקה או במדינאות. אבל בבית המשפט קורה משהו אחר. יש שם פרוצדורה, כללי משחק, סדרי דין ושלבי טענות. פאתוס ותמיכה ציבורית הם שחקנים חלשים מאוד בהיכלות המשפט.
אבל נתניהו, מסיבות שאינן ברורות, מזניח את הזירה. בהיעדר מימון - שמותיהם של עורכי דין תותחים עולים ויורדים מצוות ההגנה, אבל עבודה משפטית אין כאן. נתניהו משול לאדם שנכנס לניתוח לב פתוח, אבל במקום לדאוג שיהיו לצידו מיטב הרופאים, הוא מפרסם סטטוס בפייסבוק, קורא שמע ישראל ומבקש טובה משכן שמתנדב במד"א שיתפור לו את הלב.
זה הרגע לשים את הכל בצד. נתניהו חייב למצוא את הדרך לממן את ההגנה המשפטית שלו, ואם צריך אז מכיסו. עורכי הדין צריכים להיכנס לחפירות הצלה דחופות, וצוות ההגנה חייב להיות מגובש ויציב. הכסף חייב להגיע בדרך זו או אחרת, כי האלטרנטיבה היא להתייצב למשפט שוחד בלי הגנה, או במילים אחרות: להודות בכל האישומים.
הציבור תומך בנתניהו, וילך אחריו גם למאבק המשפטי. אבל, וזה אבל גדול: בלי צוות הגנה מצוין, נתניהו יצטרך לבחור בקרוב בין פרישה בעסקת טיעון לבין הרשעה. ואת זה הציבור לא יסבול.