אחת ההצעות השנויות ביותר במחלוקת בתוכנית הסיוע הכלכלית, שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר ישראל כץ, נוגעת למתן אפשרות למשוך עד 10,500 שקלים בחודש מקרנות ההשתלמות ללא תשלום קנס - למשך חצי שנה.
כך שלפי ההצעה הנוכחית, יוכל כל חוסך למשוך בסך הכל עד 63 אלף שקלים. יצוין כי סעיף זה דורש תיקון חקיקה בכנסת.
עוד בנושא:
• מאין יבוא כספי: פנסיה, קרן השתלמות ומשכנתא
• שאלות ותשובות: כך תעבוד התוכנית הכלכלית
• נקבע המודל לחלוקת "מענקי הקורונה" לאזרחים
ככלל, היתרון של קרנות ההשתלמות הוא האפשרות מצד אחד ליהנות מהטבות של חיסכון ארוך טווח - פטור ממס על משיכה עד תקרה מסוימת, ומנגד למשוך את הכספים בטווח בינוני - שש שנים. אם כי בזכות ההטבות, מעדיפים רבים להותיר את הכסף בקרנות לטווח ארוך יותר, גם כשיש להם כבר אפשרות למשוך את הכספים ללא מס.
הרעיון העומד מאחורי ההצעה בתוכנית הוא לספק "חמצן כלכלי" לאזרחים, שחלקם מצויים בתקופה של קשיי פרנסה ואף חובות. הסיוע הזה לא כרוך בעלויות לקופת המדינה. מנגד משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות עלולה לפגוע בעתיד החוסכים, כי מדובר במכשיר ההשקעה האטרקטיבי ביותר. אנשי המקצוע, ובהם מנהלי בתי השקעות, שעלולים להיפגע כמובן אם כספים רבים יימשכו מקרנותיהם, חלוקים בנוגע למהלך.
עומר אשכנזי, מנכ"ל "אג'נדה - פתרונות פיננסיים מתקדמים", חושש מפגיעה דרמטית ביציבות הבורסה: "מתן פטור למשיכת סכום קבוע למשך שישה חודשים יכול לגרום לאי יציבות פיננסית של הבורסה, בשל העובדה שאנו נמצאים במהלך משבר ולא רואים את סופו", מסביר אשכנזי. "מכירת מוצרים פיננסיים בזמן משבר, כשהמחירים נמוכים מאוד, היא כמעט תמיד טעות, וכזו שעלולה לעלות לאזרחים ביוקר. משיכה כזו עלולה להביא לירידות בבורסה, שיפגעו במושכים עצמם ובכל המשקיעים".
אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות "אינפינטי", אומר כי החיסכון בקרן ההשתלמות הוא "הכסף האחרון שתיגע בו". לדבריו, "הפטור למשוך כספים מהקרן הוא פופוליסטי, בייחוד כשעומדת בפניך האפשרות לקחת הלוואה מהקרן בתנאים הכי נוחים במשק, עם ריבית אפסית, שגם אותה תוכל לכסות במהלכים נכונים. אנחנו בעידן שבו קרנות הפנסיה יניבו סכומים נמוכים יחסית, שכנראה לא יצליחו לכסות את רמת החיים של רבים מהאנשים, ולכן לקרנות ההשתלמות תפקיד מיוחד בתוכנית החדשה. בתוכנית יש תמריץ לשרוף חסכונות לטווח ארוך בזמן קצר, דבר שיעמיק את העוני ויהיה פגיעה משמעותית באי השוויון בחברה. הקמפיין היה צריך להיות של לקיחת הלוואות מקרנות השתלמות, לא של משיכת כספים מהקרנות".
הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל "אביב ניהול קרנות", דווקא תומך בהצעה בצורתה הנוכחית ומציין כי הצעת האוצר תלווה בקמפיין ציבורי שלא למשוך כספים, אלא אם כן זה המוצא האחרון. כמו כן, בקשות למשיכת כספים יגיעו לאנשי שימור לקוחות, שכאמור יעשו הכל כדי לשכנע את הלקוחות לקחת הלוואה בריבית נמוכה, כאלטרנטיבה לפדיון הכסף. "סביר להניח ששני האמצעים הללו ישאירו חלק ניכר מתכנוני המשיכה במישור התיאורטי בלבד", אומר צדוק. "המשיכות שכן יבוצעו, לא צפויות להשפיע באופן דרמטי על השוק, שכן קרנות ההשתלמות מחזיקות מספיק יתרות מזומנים כדי לשרת את המשיכות הצפויות. בסך הכל מדובר בהצעה טובה, שתאפשר למי שרוצה בכך להשתמש בכספי חיסכון בתקופה קשה עם תזרים מזומנים בעייתי. בתקופה רגילה היינו אומרים שהצעה כזו רעה לחיסכון וגם לחינוך לחיסכון ארוך טווח, אך בתקופה כזו מדובר בהצעה לגיטימית, שככל הנראה לא תשפיע לרעה על השוק באופן משמעותי".
באיגוד החברות הציבוריות מסכימים עם צדוק: "האפשרות למשוך קצבה חודשית מקרנות ההשתלמות לא תוביל לגל מאסיבי של פידיונות שיפגע באופן משמעותי בתשואות בשוק ההון", נמסר מהאיגוד. "אנו קוראים לציבור לנהוג בחוכמה ולזכור שלאורך זמן התשואות בשוק ההון גבוהות כמעט מכל אלטרנטיבה אחרת, ועל כן מומלץ לשקול היטב לפני שמושכים סכומים מהחיסכון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו