עולים על המגרש

"הלו זה בלומפילד?".

"תגיד לי אדוני, אתה רוצה שאני אקרא למשטרה?".

"אז זה לא בלומפילד?".

"מה זה בלומפילד?".

"בלומפילד זה מגרש כדורגל".

"תגיד לי חבוב, אני נשמע לך מגרש כדורגל?".

"לא, אתה נשמע לי בקושי שולחן פינג פונג".

("הגשש החיוור", מתוך המערכון "שירים ושערים").

מלך השערים הוותיק שייע פייגנבויים סיפר בגיליון הקודם שהצער היחידי שלו בחיים הוא שלא דאג לעצמו לחתיכת מגרש בעבר, כי כל אצטדיון ישן מניב היום שכונה. כן, פעם שכונה לא הייתה מוקמת ללא מגרש כדורגל, ואם אפשר אצטדיון אז פעמיים כי טוב.

השנים חלפו מאז ששירים ושערים הייתה התוכנית הרדיופונית המושמעת בשבתות, וכל אצטדיון כדורגל בלב שכונה התגלה כבוננזה נדל"נית. את בלומפילד אמנם שיפצו רק עכשיו, אבל לא לפני שהקיפו את האצטדיון בשכונה חדשה.

מגרשי הכדורגל המיתולוגיים ברחבי הארץ נעלמים בהדרגה מהמפה ונודדים לשולי הערים, בדמות אצטדיונים חדשים ומודרניים. הקרקעות ששימשו במשך שנים לכדורגל, הופכות ליעד מבוקש על ידי יזמי הנדל"ן, אשר מקימים במקום פרויקטים חדשים למגורים ולעיתים אף מסחר. דוגמאות לא חסרות.

אחת הסיבות המרכזיות היא שהאצטדיונים של פעם מוקמו במרכזי הערים, שנבנו והתפתחו סביבם והפכו לאזורי צפיפות. חלק מהמגרשים עומדים נטושים, כי עם השנים הקבוצות עברו למגרשים חדשים.

יצאנו לסיור ברחבי המדינה, כדי לגלות כיצד הפכו האצטדיונים לשכונות מגורים, שבהן אפשר היום מקסימום לשאוג מהמרפסת: "פה היה פעם פנדל".

אשדוד: שכונה מודרנית

תוכנית דגל שבאה על חשבון אצטדיון מיתולוגי, על שטח כולל של כ-38 דונם במרכז העיר, בתחום הרחובות ההסתדרות, ראשונים וז'בוטינסקי. במתחם מצוי כיום האצטדיון הישן של אשדוד, שמתוכנן לעבור לחלקה הצפוני של העיר כחלק מתוכנית קריית פארק לכיש שאושרה לאחרונה.

רק השבוע הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום שבמינהל התכנון פרסמה למתן תוקף את התוכנית להתחדשות עירונית ברובע א' באשדוד, הכוללת 974 יחידות דיור. מתוך כלל יחידות הדיור, 390 יוקצו עבור דירות קטנות.

מגדלים יוקמו כאן בגובה עד 24 קומות כלפי רחוב ז'בוטינסקי, ובנייני מגורים של 10-14 קומות כלפי רחוב ההסתדרות. יהיו גם שטחי מסחר בחזיתות הרחובות ז'בוטינסקי ופינת רחוב הראשונים. התוכנית כוללת כ-8 דונם של שטחים פתוחים, שבילים, פינות ישיבה, מתקני משחק וספורט לרווחת התושבים.

מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון תומר גוטהלף ציין כי "מדובר בתוכנית התחדשות עירונית חשובה ברובע א' הוותיק של העיר. התוכנית כוללת התחדשות עירונית של 6 מבני מגורים ישנים, שיוחלפו בבנייה חדשה ומודרנית וכן עתודה נוספת של קרקע משלימה להתחדשות עירונית נוספת בעיר". התוכנית נערכה על ידי האדריכלית אילה רונאל.

באר שבע: 17 מגדלים

פרויקט סנטרל פארק 17, שנבנה על הריסותיו של אצטדיון הכדורגל המיתולוגי וסרמיל, צפוי לכלול בסיומו למעלה מ-2,300 יחידות דיור על שטח של יותר מ-200 דונם.

אצטדיון וסרמיל הוקם ב-1959 ושימש את קבוצת הפועל באר שבע במשחקיה עד למעברה לאצטדיון טוטו טרנר ב-2015. בווסרמיל זכתה הקבוצה בשתי אליפויות בשנות ה-70' ובגביע המדינה ב-1997, ושם גם אירחה את קבוצת ברצלונה במסגרת מוקדמות גביע הליגה האירופית אופ"א ב-1996.

ב-1988 הסתיים שיפוץ כללי של האצטדיון, בתרומתה של לילי פרידמן-וסרמיל, ושמו הוסב על שם ארתור וסרמיל.

בשנת 2014 זכו במשותף חברות הבנייה י.ח. דמרי ואזורים במכרז של עיריית באר שבע ורמ"י לרכישת קרקע לבניית 17 מגדלים, בשטח בו שכן האצטדיון. הקמת השכונה, ששמה קריית גנים, החלה כבר ב-2017. שלב א' של הפרויקט, הכולל 272 דירות, מאוכלס בימים אלו ושלב ב' הכולל 272 דירות נוספות נמצא בעיצומה של בנייה. מחיר דירת 4 חדרים בפרויקט הוא החל מ-1.269 מליון שקל.

לצד שטחי המגורים מתוכננים גם שטחים ירוקים נרחבים, בהם כ-16 דונם של פארק במרכז השכונה, לצד מבנים ציבוריים דוגמת מרכז ספורט, בתי ספר וגני ילדים.

תמהיל הדירות כולל בעיקר דירות 4 חדרים של 108-99 מ"ר, דירות 5 חדרים של 130 מ"ר עם מרפסות בשטח 20 מ"ר ודירות מיני פנטהאוז ופנטהאוז.

אמיר כהן סמנכ"ל השיווק של י.ח דמרי: "זה פרויקט הדגל שלנו לשנים הקרובות ואנחנו משקיעים בו את מירב המאמצים והמשאבים, הן הכספיים והן התכנוניים. הפרויקט מיועד למגוון רחב של קהלים, ביניהם משפחות צעירות, משפרי דיור ומצמצמי דיור שעוברים מבתים צמודי קרקע, לא רק מקרב תושבי באר שבע והדרום, אלא מכל הארץ".

גיל גורביץ' מנהל שיווק ומכירות בחברת אזורים: "מדובר בפרויקט שמהווה אבן דרך בעיר ובאזור כולו ועתיד לשנות ולחדש את מרכז העיר. זאת בזכות הפארקים הנרחבים והפיתוח הסביבתי המשמעותי. בנוסף, עתידה לקום מערכת חינוך חדשנית. השכונה תוכננה כך שתוכל לתת פתרון כולל לתושביה ברמת ההתנהלות היומיומית, הכוללת מרכזי קניות, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, מתנ"ס ועוד.

"כל זאת יאפשר לתושבי השכונה לקיים אורח חיים כמעט ללא צורך בשימוש ברכב בתוככי השכונה, מה שיכול לסייע למשפחות צעירות, שהן חלק מרכזי בקהל היעד שאליו פונה השכונה. האפשרות של משפחה להתנייד רגלית לבתי ספר, לקניות ולפעילויות בשעות אחר הצהריים מקלה באופן משמעותי על החיים. זו מטרה מרכזית ששמנו לעינינו בתכנון השכונה".

חיפה: מחיר למשתכן

האצטדיון העירוני בקריית אליעזר היה מגרשה המרכזי של העיר חיפה ואיצטדיונה הביתי של מכבי חיפה מאז שנת 1955, ומ-1991 גם של הפועל חיפה. זאת עד לסגירתו ב-2014.

ב-2016 אישרה הוועדה המקומית בחיפה כי לאחר השלמת הליך פינויו של האצטדיון יועבר השטח לרשות מקרקעי ישראל, לשיווק ליזמים פרטיים לשם הקמת פרויקט מגורים.

בסך הכל תכלול השכונה, המוקמת על ידי החברות אשדר מקבוצת אשטרום, אמריקה ישראל ועץ השקד, 550 יחידות דיור על שטח כולל של 83 דונם. 23 דונם מתוכם מיועדים למגורים, 18 דונם למוסדות ציבור, 19 דונם לשטחים ציבוריים פתוחים והשאר לשבילים ודרכים.

כ-450 יחידות הדיור הראשונות שווקו במסגרת התוכנית הממשלתית מחיר למשתכן, והיתר ייבנו במסגרת התחדשות עירונית, אשר תכלול פינוי והריסה של חלק ממבני הרכבת הסמוכים, ובניית כ-100 יחידות דיור בשני בניינים חדשים.

קריית ים: 1,250 דירות

על שטחו של אצטדיון קריית ים, שפעל עשרות שנים בעיר, מוקמת בימים אלה השכונה החדשה גלי ים על שטח של 123 דונם. השכונה מהווה עתודת קרקע חשובה לעיר מבחינת כמות יחידות הדיור שיתווספו להיצע באזור חיפה והקריות.

מתחם האצטדיון ממוקם במזרח קריית ים, בסמוך לגבול עם קריית מוצקין ממערב. התוכנית קודמה כחלק מהרצון לפנות את המתחם במסגרת תוכנית המתאר העירונית.

ייבנו 1,250 יחידות דיור ב-14 בניינים, מחצית מהן במחיר למשתכן. חלק מהדירות מיועדות באופן בלעדי לטובת בני ובנות קריית ים. 252 דירות יהיו קטנות יחסית, לטובת זוגות צעירים.

לצד הדירות ייבנו שטחי מסחר, שטחים פתוחים ציבוריים וכן מבני ציבור. בין היתר יוקמו מגדלים בני 15-20 קומות עם קומות מסחר ותעסוקה. התוכנית קודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית.

השכונה עתידה להתחיל להתאכלס במהלך שנת 2021. אחת החברות שבונה בשכונה החדשה היא שגרוואי ייזום ובנייה, שמקימה שני מתחמי מגורים הכוללים 303 יחידות דיור, מתוכן 137 בשוק החופשי והשאר במסגרת מחיר למשתכן.

במתחם הראשון החברה מקימה מגדל של 25 קומות ובניין בן 10 קומות, ובמתחם השני מרכז מסחרי שכונתי, המשתרע על פני 7,000 מ"ר ומעליו 2 בניינים בני 14-15 קומות.

תל אביב-יפו: היידה מכבי

החברות אשדר מקבוצת אשטרום ואקרו נדל"ן יקימו פרויקט מגורים על קרקע אצטדיון גאון המיתולוגי ביפו, בסופו של רחוב נס לגויים.

350 דירות ביפו. מי גאון של אמא? // הדמיה: סטודיו 84

האצטדיון, ששימש כמגרשה הביתי של קבוצת מכבי יפו מאז הקמתו בשנת 1977, נהרס ביוני 2009 על ידי עיריית תל אביב.

הפרויקט שעתיד להיבנות במקום יכלול 5 בניינים בני 15-17 קומות ו-350 דירות סך הכל. הפרויקט תוכנן על ידי משרד ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים.

כמחצית מהדירות בפרויקט יימכרו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והיתר בשוק החופשי.

פתח תקווה: מאורווה לשכונה

שני מגרשי הכדורגל לשעבר בפתח תקווה, אצטדיון האורווה ואצטדיון הפועל פתח תקווה, נהרסו בתחילת שנות ה-2000. על אחד נבנה ושווק בהצלחה רבה פרויקט מרום גנים של עמוס לוזון ואמריקה ישראל להשקעות, ועל המגרש השני בנתה אשדר פרויקט מגורים.

פרויקט מרום גנים, שנבנה בשנת 2003, כולל 207 יחידות דיור ב-5 בניינים בני 9-18 קומות ברחובות אהרונוביץ וזרח ברנט.

קבוצת הפועל פתח תקווה הוקמה ב-1935 וזכתה בין השנים 1959 ו-1963 בחמש אליפויות רצופות על מגרש זה. המגרש עמד נטוש לאחר שהקבוצה עברה לשחק ולהתאמן באצטדיון האורווה, או בשמו הרשמי האצטדיון העירוני, ברחוב אבשלום גיסין 39, ליד הספורטן.

בימיו הטובים האצטדיון הכיל 6,800 מקומות ישיבה מרוכזים ביציע המערבי והמזרחי. ביוני 1997 רכש מאיר שמיר בעל הבית של הפועל פתח תקווה את האצטדיון ואת מגרשי האימונים הסמוכים לו ביחד עם חברת אשדר, תחת השם "החברה להצלת הפועל פתח תקווה" (הלה"פ). לפי חוזה המכירה נקבע כי האצטדיון ייהרס ברגע שאצטדיון חדש בבעלות העירייה יוקם בעיר, וכך אכן קרה.

פרויקט Smile פתח תקווה של חברת אשדר נבנה במקום האורווה. הוא כלל בשלב הראשון שלו 4 מגדלי מגורים גבוהים בני 23 קומות כל אחד, עם כ-370 יחידות דיור.

גבעתיים: יוקרה במכתש

בתמונה ישנה מ-1919 נראים בתיה הראשונים של שכונת בורכוב בגבעתיים עם גגות רעפים אדומים וברקע על הגבעה מכתש. האצטדיון ההיסטורי נבנה בשנת 1927.  

אצטדיון המכתש היה מגרשה הביתי של הפועל רמת גן עד 2009, והכיל כ-5,500 מקומות ישיבה. בין השנים 1970 ל-1974 אירחה בני יהודה את משחקיה באצטדיון זה.

המגרש בבעלותה של חברת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ'. אחרי מאבק משפטי ארוך האצטדיון נהרס ב-2011 ובמקומו נבנו מגדלי מגורים על ידי חברת בסר, בבעלות נחשון קיוויתי. מגדלי היוקרה כוללים מאות יחידות דיור, האחד בן 26 קומות והשני 19. למרגלותיהם הוקם מרכז מסחרי.

רמת גן: פניית פרסה

האצטדיון הלאומי הגדול עשוי להימחק מהמפה. עיריית רמת גן בוחנת מחדש את קיומו, במטרה להקטינו או להעתיקו לאצטדיון וינטר הקטן.

במקום האצטדיון, לצד קניון איילון, ייבנו מרכז תרבות ופנאי ומגדלי יוקרה על הפארק. מגדלי המשרדים יתנשאו לגובה של עשרות קומות, מעין אח תאום של מתחם בורסת היהלומים.

מדובר במהפך מקצה לקצה, לאחר שלפני מספר שנים הוחלט בעיריית רמת גן בראשות צבי בר דווקא להגדיל את האצטדיון ל-55 אלף מושבים בפרויקט של מיליארד שקל. פורסם מכרז בינלאומי לתכנון, אבל כעת המכרז בוטל ו-2.5 מיליון שקל שהוצאו לטובתו, כולל ייעוץ משפטי ותכנון מקדים, ייזרקו לפח.

האזור כולו בצד של רמת גן מוזנח כיום, לעומת הפריחה חסרת התקדים ממול של פארק העסקים החדש של בני ברק ה-BBC.

אצטדיון הכדורגל הלאומי מארח את מרבית המשחקים הבינלאומיים של נבחרת ישראל, וכן אירועי ספורט גדולים, דוגמת המכבייה. האצטדיון מכיל 41,583 מקומות, 13,370 מהם ביציע המערבי, שהוקם ב-1982. באצטדיון נמצאים משרדיה של ההתאחדות לכדורגל.

נתניה: מחוץ לקופסא

לפני חמש שנים נהרסה אחת מאבני היסוד של הכדורגל הישראלי, אצטדיון הקופסא בנתניה. האצטדיון נרכש ב-91 מיליון שקל ובשטחו הוקמו 4 בנייני מגורים של חברת נווה, עם 350 דירות ומתחם מסחר במפלס הרחוב.

המגרש ראה את אחת הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי, מכבי נתניה של 1970/1971. כמה מגדולי הכוכבים רצו על הדשא הזה, ביניהם מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס, אלברט גזל, דוד לביא, דוד פיזנטי ובני לם.

המשחק האחרון בקופסא התקיים ב-13 במאי 2012, אז ניצחה מכבי נתניה 2:3 את בני סכנין. את השער האחרון אי פעם באצטדיון כבש שחקן מכבי תל אביב ותוצר מחלקת הנוער של נתניה, עומרי בן הרוש.

חדרה:  עירוב שימושים

מגרש הכדורגל של מכבי חדרה הורד לטובת שכונת מגדלים חדשה. שכונת אאורה סיטי חדרה כוללת 433 יחידות דיור ב-4 מגדלים, שבבסיסם קומת משרדים ומסחר. עירוב השימושים מאפשר לדיירים לצרוך את כל השירותים מתחת לבית, כולל פארק.

פעם היה פה האיצטדיון של מכבי חדרה // הדמיה: אאורה

שטח המגרש 9.5 דונם במרכז חדרה. הקרקע נרכשה ברובה במסגרת מכרז שפרסמה אגודת מייסדי חדרה. אאורה שילמה 80 מיליון שקל (בתוספת מע"מ). בנוסף לאצטדיון הכדורגל של מכבי חדרה כלל המגרש גם את מבנה תנועת הנוער מכבי צעיר.

אאורה חתמה על הסכם פינוי-בינוי עם בעלי הזכויות במגרש הצמוד, ששטחו 2.5 דונם. החברה הרסה את המבנים הישנים, שכללו 22 דירות ו-8 חנויות, לטובת הקמת אחד המגדלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו