פרופ' בועז תירוש, מרצה וחוקר מביה"ס לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מצא דרך חדשנית להתמודדות עם שניים מסוגי הסרטנים הקטלניים בעולם. במסגרת מחקר שארך שלוש שנים בשיתוף חוקרים בגרמניה ובארה"ב, בדקו פרופ' תירוש ותלמידי המחקר שלו בראשות ד"ר מוחמד מחאמיד את תנועת החלבונים התוך-תאית בסרטן תחת שילובי תרופות שונים.
במהלך המחקר, שהתפרסם גם במגזין המדעי היוקרתי Nature Communication, הצליחו החוקרים להגיע לשילוב תרופתי ייחודי בין שני סוגי תרופות - איחוד שהוכח כיעיל נגד סרטן כבד וסרטן העור בעכברים כשבשלב הבא הוא צפוי לעבור לשלב הניסויים הקליניים. פריצת דרך זו עשויה להביא גם לשינוי הגישה כלפי חקר סוגי סרטן אלה.
על מנת להשיג אפקט מוגבר למיגור תאים סרטניים, בדרך כלל משולבות במהלך המאבק במחלה בגוף האדם תרופות אנטי-סרטניות הפועלות במנגנונים שונים. גישה זו מגבירה את יעילות הטיפול אך גם את תופעות הלוואי שלו. כלומר גם מנגנונים אחרים בגוף נפגעים במסגרת המאבק במחלה.
מנגד, שילובים בין תרופות, כאשר כל אחת לבדה אינה רעילה אך בטוחה לשימוש, לא קיימים כיום לטיפול בסרטנים אלימים. אלא שעל פי תוצאות המחקר התברר כי שימוש בתרופה אנטי-ויראלית המיועדת במקור לחולי איידס, יחד עם תרופה הנמצאת בפיתוח קליני לטיפול באיבוד זיכרון, הוביל לתגובה אנטי-סרטנית כנגד סרטן הכבד וסרטן העור. התגלית הראתה ששילוב בין השניים הוביל לתגובה אפקטיבית.
"מדובר בשילוב שהוא לא בין תרופות אנטי-סרטניות, אלא בין תרופות שלא חשבו בכלל שעובדות על סרטן", מסביר פרופ' תירוש. הייחודיות בממצא היה שמנגנון הפעולה של השילוב התרופתי עירב כליאה של חלבוני מפתח בהתפתחות סרטן בתוך התא, ומניעת הצגתן על פני קרום התא. תופעה זו לא דווחה בעבר ויכולה להוות גישה טיפולית אלטרנטיבית לשימוש בתגובות הידועות כמעכבי קינאזות (חלבונים חשובים בגוף המווסתים את אופן גדילת וחלוקת התאים), להן תופעות לוואי קשות וכן התפתחות של עמידות הסרטן לטיפולים.
כמודל לבחינת יעילות הטיפול השתמשו החוקרים בתאי סרטן ממקור כבד וסרטן העור (מלאנומה), שניהם סוגי סרטן אלימים עם שיעורי הישרדות נמוכים. בשני המקרים השילוב התרופתי הראה יעילות משמעותית עד כדי היעלמות מוחלטת של הגידול בחיות מעבדה.
בעתיד אם התרופה תאושר לשימוש בבני אדם, היא עשויה לחסוך לחולה את טיפולי הכימותרפיה הקשים. "הממצאים היו מאוד מפתיעים", מסכם פרופ' תירוש. "כליאת חלבונים בתוך התא מושגת בדרך כלל על ידי חומרים מאוד טוקסיים. במקרה הזה, הדבר קרה על ידי שילוב תרופתי בטוח לשימוש שהראה אפקט אנטי-סרטני ספציפי. הגישה הזאת תקשה מאוד על גידולים לפתח עמידות ויכולה להוות פריצת דרך קלינית".
למרות השמחה הרבה יידרשו שנים נוספות עד שהתרופה תהפוך להיות שימושית וזמינה לחולי סרטן. "למרות פריצת הדרך המדעית שמצאנו, הדרך לקליניקה עוד ארוכה ודורשת הרבה עבודה והשקעה, אבל העבודה שלנו בהחלט מראה את ההיתכנות", מסכם פרופ' תירוש.