רב העיר באר שבע יהודה דרעי, שהינו גם חבר מועצת הרבנות הראשית, תקף בחריפות את המתווה שפורסם הבוקר (שלישי) ב"ישראל היום" להעלאת בני העדה האתיופית שנותרו באתיופיה לישראל, וקרא שלא להעלות אותם בשום מצב.
בריאיון ברדיו קול ברמה אמר הרב דרעי: "הפלשמורה הם גויים מוחלטים. כך חושבים גם רבני העדה האתיופית כאן. אני קורא לממשלה לעצור כל עלייה שלהם, אא"כ יתגיירו. אם יעלו, זה יפגע בייחוס היהודי של עולי אתיופיה היהודים שנמצאים כאן. אותם 200 עולי פלשמורה שהגיעו ארצה בעקבות החלטת רה"מ בזמן הבחירות, לא יקבלו אזרחות ישראלית עד לסיום תהליך הגיור".
היום התכנסו רבנים וקסים, לצד אישי ציבור מהעדה האתיופית, על מנת לאשר את המתווה, עם שינויים נדרשים. בעדה מתנגדים נחרצות לחלק במתווה שעוסק בסוגיית העלאה של אנשים שלהם בני משפחות בישראל. ההתנגדות הינה מכיוון שבעדה האתיופית מבקשים להעלות לישראל אך ורק מי שהינו מ'זרע ישראל', כלומר שניתן להוכיח שהתנצר מאונס ושלא עזב את העם היהודי מרצונו, ולא נוצרים שמבקשים לעלות לישראל מטעמים אופורטוניסטים.
"ישבנו היום קייסים, רבנים ופעילי ציבור, דנו בכמה נקודות שהיו במחלוקת והגענו להבנות", סיפר ל"ישראל היום" איינאו פרדה סנבטו. "צוות פנימה כולו מסור לרעיון וקשוב לכל הצעה במטרה להוציא את הנושא לפועל. כעת על הממשלה, כולה ובראשה רה"מ בנימין נתניהו, להביא את המתווה לאישור הממשלה. עלינו לאציל סמכויות לקייסים ורבנים וזקני העדה שיתחילו לבדוק ולחקור מיהו מזרעי ישראל, ומי שימצא שהוא מזרעי ישראל לעלות אותו מידית.
"חשוב ששר הפנים ושרת הקליטה והעלייה ישתפו פעולה בנושא ויתנו את התמיכה הנדרשת ליישום המתווה. כוח האדם קיים ואין צורך בגיוס כוח אדם חדש. פשוט להתחיל מחר לעבוד. סוף סוף הידע שיש להנהגה ינוצל לטובת הנושא. יש להפסיק לראות בקייסים חותמת גומי. המתווה טוב למדינת ישראל וטוב ליהדותנו ולצביונה היהודי של ארץ ישראל", הוסיף סנבטו.
ב"ישראל היום" פורסם הבוקר (שלישי) כי שורה של מנהיגים פוליטיים וחינוכיים, לצד קייסים ורבנים, גיבשו בחודשים האחרונים מתווה חדש וראשון בהובלת ארגון "פנימה", שמטרתו לשים קץ לסוגיה כואבת שטרם הגיעה לפתרונה - שאלת עלייתן של משפחות יוצאות אתיופיה למדינת ישראל.
לראשונה, על פי המתווה, תינתן תשובה רשמית למסורבי העלייה, זאת כדי להפסיק את העיכוב רב השנים ולפזר את ערפל אי־הוודאות. כמו כן, דורשים כותבי המתווה להתחיל בתהליכי הקליטה כבר באתיופיה, כולל לימודי עברית והכשרה מקצועית, וכן לנצל את השהייה שם להכנה לקראת גיור.
